ניתוח כלכליסט
סטנלי פישר נותן לעצמו ציון מצוין בסיכום הקדנציה
נגיד בנק ישראל הדף ביקורת במסיבת העיתונאים שערך אתמול, רמז לגבי המועמד הראוי בעיניו לתפקיד אבל לא פיזר את הערפל סביב נסיבות פרישתו. "כלכליסט" בודק אילו תכונות דרושות לתפקיד והאם הגיע הזמן לשנות את אופי הפעילות של בנק ישראל
07:0631.01.13
מספר כה גדול של מצלמות טלוויזיה לא נראה באירוע כלכלי בירושלים מאז אותה מסיבת עיתונאים מפורסמת שכינס שר האוצר לשעבר יצחק מודעי בשנת 1986, לאחר שראש הממשלה שמעון פרס הדיח אותו מתפקידו. אבל כגודל הציפיות ממסיבת העיתונאים שכינס אתמול נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, לאחר פצצת הפרישה המוקדמת שהטיל יום קודם לכן, כך גודל האכזבה. גם אחרי 50 דקות של דיבורים נותרנו בלי תשובה כנה ואמיתית לשאלה המטרידה - מה גרם לפישר לפרוש מתפקיד הנגיד שנתיים לפני תום תקופת כהונתו?
קראו עוד בכלכליסט:
באלגנטיות ראויה לציון הצליח הנגיד לעקוף במהלך מסיבת העיתונאים כל מוקש אפשרי. כך למשל, כאשר נשאל על הביקורת שהטיח בעבר בראש הממשלה והאם לדעתו בנימין נתניהו יכול להנהיג כעת מדיניות כלכלית אחראית, ענה פישר: "אכן יש לי והיתה לי ביקורת על ראש הממשלה. אבל אין אדם שהוא מושלם בכל דבר, אפילו לא נגיד בנק ישראל. יש לי ביקורת גם על החלטות שלי".
כאשר נשאל האם גם לו, בהיותו היועץ הכלכלי של הממשלה, יש חלק באחריות לגירעון העצום של הממשלה, פתח פישר בכתב הגנה ארוך ומפורט על מדיניות הבנק: "בנק ישראל התריע כבר בדו"ח השנתי שלו לשנת 2010 על הבעיות שעלולות להתגלות בתקציב 2013. כתבנו אז כי שלושת היעדים של הממשלה - יעד הגירעון, הכוונות להמשיך במתווה של הפחתת מס הכנסה ומגבלת ההוצאה בתקציב - אינם עקביים, והזהרנו כי אם הממשלה תמשיך להפחית מסים במקביל לכלל הפיסקאלי הקיים, הגירעון בתקציב יהיה גדול מהיעד שנקבע. לאחר מכן חזרנו על דברים אלה פעם אחר פעם. באמצע השנה שעברה, כאשר התחלנו לפחד שההצעה שלנו לא נקלטה באופן מושלם, יצאנו עם זה לציבור בכנס קיסריה האחרון. וחוץ מזה אנחנו היועצים, ולא אלה שמחליטים או מבצעים את התקציב. מילאנו את תפקידנו באופן אחראי".
הנגיד סטנלי פישר אתמול במסיבת העיתונאים צילום: איי אף פי על השאלה המסקרנת האם הוא שוקל להתמנות לתפקיד שר החוץ או שר האוצר, ענה פישר כי הוא לא מקבל תפקידים שאף אחד לא הציע לו. עם זאת, הנגיד גילה כי בעבר סירב כמה פעמים להצעה להתמנות לשר האוצר. פישר אמר כי אין לו תוכניות להמשך הדרך: "אין לי תפקיד, אבל אני מתכנן להיות מעורב בחיים הציבוריים בארץ", והוסיף כי "עוד לא החלטנו איפה נגור, בוודאי נחזור בקרוב לארה"ב להיות עם המשפחה, אך לבסוף נגור בשתי המדינות".
האתגרים שמחכים ליורשו של פישר
הנגיד הבא יצטרך לבלום את התחזקות השקל
רפי מלניק, חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ומועמד לתפקיד הנגיד, אומר כי הצעדים של הבנקים המרכזיים בעולם הופכים את ישראל ליעד השקעה אטרקטיבי יותר
אורי פסובסקי
לכתבה המלאה 
בהמשך דבריו אמר פישר כי "יש הגזמה ביחס למצבו הנוכחי של המשק. הממשלה יודעת מה עליה לעשות בנושא התקציב, ואני מניח ומקווה שהיא תהיה אחראית. דרוש אומץ לבצע את המהלכים הנדרשים, ואני מקווה שלממשלה יהיה אומץ לבצע אותם. אפשר לטפל בנושא התקציב, זו בעיה ידועה, בניגוד למקרה של המשבר העולמי שבמהלכו לא ידענו מה צריך לעשות".
בנושא מחירי הדירות אמר הנגיד כי הוא מקווה שהממשלה תטפל בצד ההיצע. לדבריו, "כאשר היצע הדירות יורד לסביבות 30 אלף דירות בשנה, זה דורש גידול בהיצע הקרקעות והדירות - וזה נמצא באחריות הממשלה". עם זאת, הצהיר פישר כי בנק ישראל לא ייתן למחירי הדירות לצאת משליטה, "ואם המצב ידרוש נקיטת צעדים מצדנו, נעשה זאת".
על השאלה האם לא רצוי שבנק ישראל ידאג יותר ללקוחות הבנקים, גם על חשבון פגיעה מסוימת ברווחיות המערכת הבנקאית, ענה פישר: "אנחנו רוצים שעמלות הבנקים יהיו הוגנות. אם נגיע למסקנה שעמלה זו או אחרת אינה הוגנת, נשתמש בסמכויות הפיקוח שלנו".
הנגיד הבא יצטרך להילחם על עצמאות הבנק
בורסת השמות של המועמדים להחליף את פרופ' סטנלי פישר בתפקיד נגיד בנק ישראל הולכת ומתארכת. גם יו"ר בנק לאומי דוד ברודט, שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד האוצר, רמז אתמול שישקול להתמודד על התפקיד. שמו של ברודט מצטרף לבורסת המועמדים שכוללת כבר את יו"ר המועצה להשכלה גבוהה מנואל טרכטנברג, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יוגין קנדל ופרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית.
קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל צילום: מיקי אלון עד ליום שבו יחליט ראש הממשלה בנימין נתניהו מי ימלא את החלל שמותיר אחריו פישר, תלך הרשימה ותתארך. אבל לא כל אלה ששמם נזרק ביומיים האחרונים לחלל האוויר מתאימים למלא את התפקיד.
בכובעו הראשון משמש נגיד בנק ישראל כיועצה הכלכלי של הממשלה, וכאן נדרש אדם בעל הבנה עמוקה בתהליכים מאקרו־כלכליים, עם ראייה רחבה וידע רב בנושא. בתחום פעילותו העיקרי, זה של מעצב המדיניות של בנק ישראל, צריך הנגיד הבא להיות מומחה בעל שם בתחום המוניטרי: אדם שמבין היטב את דרך השימוש במכשיר הריבית, השפעתו על הפעילות הריאלית במשק, ויחסי הגומלין המורכבים שיש לו עם תחומי פעילות נוספים כמו שער החליפין ועם ענפים מוגדרים כמו ענף הדיור.
תפקידו העיקרי של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות המחירים במשק. תפקידה של הממשלה, לעומת זאת, הוא לדאוג קודם כל לצמיחה ולתעסוקה. במקרים רבים שתי משימות אלה מתנגשות זו עם זו. לכן הנגיד הבא חייב להיות גם אישיות חזקה ומוערכת, שתדע לעמוד על שלה ולשמור על עצמאות הבנק המרכזי מול הלחצים שיופעלו מכיוון הממשלה. לצערנו לא חסרות דוגמאות למצבים הפוכים, שבהם בנק ישראל תפקד למעשה כזרוע הבנקאית של הממשלה.
פרופ' אבי בן בסט צילום: גיא אסיאג
פישר מסמן את המשנה שלו כמועמדת המובילה
אחת הדמויות המובילות ששמה הוזכר כמועמדת להחליף את הנגיד פישר היא ד"ר קרנית פלוג, המכהנת כמשנה לנגיד. פלוג עובדת בבנק ישראל 25 שנה, מתוכן עשר שנים כמנהלת המחקר בבנק. בנוסף, היא רושמת לזכותה ניסיון בינלאומי של שבע שנים בקרן המטבע הבינלאומית ובבנק הבין־אמריקאי לפיתוח.
בתקופת כהונתה כראש חטיבת המחקר היא היתה אחראית על עריכה ופרסום של מחקרים כלכליים במגוון רחב של נושאים. על רקע זה קל להבין את הדברים שאמר הנגיד פישר במסיבת העיתונאים שכינס אתמול: "אני לא מתכוון לומר מי המועמד הכי טוב לכהן כנגיד הבא. אבל לא הייתי בוחר במישהו שאני חושב שאינו מתאים להיות נגיד, למשרה שאחד מתפקידיה הוא להחליף את הנגיד אם משהו קורה".
גם בסקירה שפרסם מריל לינץ' מעריכים כלכלני החברה כי פלוג היא מועמדת מובילה לתפקיד הנגיד, שכן היא תוכל להבטיח את המשך המדיניות של פישר בבנק ישראל, בשל התקופה הארוכה שבה שירתה בבנק תחת הנהגתו.
מה שממתין כעת לנגיד הבא הוא בעיקר מאבק על עצמאותו של בנק ישראל, בתקופה שבה הממשלה תנסה לרבע את המעגל ולנקוט מדיניות שלא תמיד תעלה בקנה אחד עם מטרות הבנק. לאחר מכן יהיה עליו להמשיך במדיניות הריבית המורכבת, שתנסה לשמור על יציבות המחירים מבלי לפגוע בצמיחה ובעלייה מחודשת במחירי הדירות. ואחרי שייכנס סופית לנעליו הגדולות של פישר, יהיה על מחליפו בתפקיד גם להחליט מה עושים עם 76 מיליארדי הדולרים שצבר הנגיד הפורש, ושאחזקתם עולה לנו סכום לא מבוטל.
האם הבנק צריך לדאוג יותר לצרכנים ופחות לבנקים?
בתקופת כהונתו כנגיד ייזכר פישר כמי שניווט את הבנק בתקופת המשבר הכלכלי שפקד את הכלכלה הגלובלית. בתקופה זו נדרש הבנק לדאוג ליציבות הבנקים על ידי נקיטת פעולות לחיזוק הלימות ההון, בין היתר באמצעות אימוץ החקיקה האירופית. לפעמים בחר בנק ישראל אף להקשיח את עמדותיו, במטרה להימנע ממצב של קריסת בנקים במקרה של טלטלה נוספת בכלכלה. אך האם בנק ישראל צריך להתעסק יותר בצד הצרכני ופחות בדאגה ליציבות הבנקים?
בנק ישראל עדיין לא השלים את אימוץ החקיקה באירופה, כך שבשנים הקרובות הוא יידרש, לרוב בצדק, להמשיך ולפעול ליציבות הבנקים. אך אם הבנק יפעל באמצעות חקיקה להקטנת הוצאות השכר בבנקים, ובכך להתייעלות המערכת, הדבר יתרום ליציבות הבנקים ויאפשר להם להציע עמלות ושירותים אחרים במחירים נמוכים יותר. פישר עצמו כבר הזהיר מהוצאות השכר הגדולות של הבנקים, אך העדיף להישאר עם הביקורת ולא לקדם בינתיים חקיקה בעניין.
למרות מאמציו לשמור על יציבות המערכת הבנקאית, בתקופתו של מי שנחשב ל"מבוגר האחראי" בכלכלה הישראלית נעשו מספר מהלכים בניסיון להוזיל את העלויות הגבוהות ששילמו הצרכנים לבנקים. המהלך המשמעותי הראשון היה רפורמת עמלות הבנקים ביולי 2008, במסגרתה צומצם מספר העמלות. יישומן המלא של המלצות הביניים של הוועדה להגברת התחרות בבנקים, שפורסמו ביולי האחרון וצפויות להביא לחיסכון של 750 מיליון שקל בשנה ללקוחות הבנקים.
