ההשפעות החיצוניות שמשנות את כלכלת ישראל
בחינת נתוני המשק בתקופות הכהונה של שש הממשלות האחרונות מלמדת כי הדבר החשוב ביותר שצריכים העומדים בראשיהן לעשות הוא לבחור את תקופת הכהונה הנכונה
בעשר השנים האחרונות נוהג ראש הממשלה בנימין נתניהו לנכס למדיניותו הכלכלית כשר האוצר בממשלת שרון את חילוץ המשק מהמשבר הקשה שבו נמצאה ישראל לפני כניסתו לתפקיד, בתחילת שנת 2003. נתוני הגירעון העצום שנפער בתקציב הממשלה בשנה החולפת מציגים את משנתו הכלכלית של נתניהו באור מעט שונה.
אבל הסיפור האמיתי על תרומתו של ראש ממשלה זה או אחר לביצועי המשק שונה לחלוטין. כבר באוגוסט 2007 הסבירו שני חוקרים בכירים מחטיבת המחקר של בנק ישראל כי התפנית הדרמטית שנרשמה במצב המשק בשנת 2003 נבעה בעיקר מסיבות חיצוניות. בעבודה מקיפה שפרסמו אז, הראו ד"ר קרנית פלוג (כיום המשנה לנגיד בנק ישראל) וד"ר מישל סטרבצ'ינסקי כי גורמים חיצוניים כמו היקף הסחר העולמי, המצב הביטחוני, מחירי היבוא, התפתחות העלייה לישראל וקבלת הערבויות מארצות הברית מסבירים שני שלישים מהמעבר שנרשם אז ממיתון לצמיחה.
המסר הברור מאותה עבודה הוא שתרומת מדיניותה הכלכלית של הממשלה לביצועי המשק קטנה הרבה יותר ממה שהעומדים בראשה נוטים לייחס לעצמם. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא רכבת ההרים שעליה נע המשק הישראלי בעשור הראשון של המילניום, מהתפוצצות בועת ההייטק ועד למשבר הגלובלי שעם תוצאתו אנחנו מתמודדים עד היום.
הלקח שצריך להפיק כל ראש ממשלה מהסיפור הוא שקצת צניעות לא תזיק. המדיניות הכלכלית שמנהיגה הממשלה בראשותו בוודאי אינה מזיקה, אבל ברור גם שתרומתה למשק הישראלי, ש־45% מכלל תוצרתו מופנית ליצוא, היא בסך הכל צנועה למדי. כאשר רוב ההשפעה על ביצועי המשק מגיעה מבחוץ, אולי כדאי לראשי הממשלה להתמקד במה שבאמת נתון להשפעתם הישירה, כמו מדיניות מסים צודקת או קביעת היחס בין מה שהממשלה לוקחת מאזרחיה לבין מה שהיא מעניקה להם בחזרה.
כדי להשוות את ביצועי המשק בתקופת כהונתן של שש הממשלות האחרונות, בחרנו שישה אינדיקטורים כלכליים שמשפיעים על כולנו בהווה ובעתיד - שיעור הצמיחה השנתית המבטא את כלל המוצרים והשירותים שאנחנו מייצרים; שיעור האבטלה השנתית; גובה האינפלציה שללא הצמדה שוחקת את חסכונותינו ופוגעת במיוחד בחלשים; השינוי הממוצע השנתי בשכר הריאלי; שיעור ההוצאה הציבורית, המבטא את השירותים שהממשלה מעניקה לנו בתמורה למסים; והגירעון בתקציב, המבטא במידה מסוימת את היקף החובות שיהיה עלינו ועל הדורות הבאים להחזיר בעתיד.
