מזרחי טפחות מציג: חיה פיננסית ושמה אג"ח בדרגת פיקדון

היום יתקיים השלב הציבורי בהנפקת איגרות החוב של בנק מזרחי טפחות. זאת לאחר שביום חמישי האחרון דיווח הבנק על גיוס של 1.5 מיליארד שקל בשלב המוסדי. היקף הביקושים בהנפקה שבוצעה באמצעות הרחבה של שתי סדרות אג"ח צמודות עמד על 3.5 מיליארד שקל. עם השלמת השלב הציבורי, מקווה הבנק להשלים גיוס כולל של 1.685 מיליארד שקל. לדברי הבנק, שתי הסדרות: סדרה 29 בעלת מח"מ של שנתיים וסדרה 35 בעלת מח"מ של 5.7 שנים, הן בדרגת פיקדון ונהנות מדירוג של AA+.

על פניו מדובר בהנפקה לגיטימית של בנק הנדרש לגייס חוב כדי לממן את פעילותו השוטפת, ובכללה הענקת הלוואות. אך מה עומד מאחורי צמד המילים "דרגת פיקדון"? השורש הלשוני זהה לזה של המילה דירוג, אבל האם המשמעות היא שרמת הסיכון של איגרות החוב זהה לרמת הסיכון של פיקדונות הבנק? כרגע כן ובנק מזרחי אפילו מציין זאת בעמוד הראשון בתשקיף שפרסם להנפקה זו אך השאלה המהותית היא מה יקרה ביום הדין ביום שבו יפקוד את המדינה משבר כלכלי רציני דוגמת המשבר שפקד את העולם בשנת 2008. האם אז תהיה משמעות כלכלית להתחייבות של בנק מזרחי-טפחות?

כאמור, מדובר בהרחבות של סדרות קיימות, כך שזו לא הפעם הראשונה שהבנק בניהולו של אלי יונס נעזר במונח הציורי "דרגת פיקדון" ומדובר במדיניות רבת שנים. אלא שעיטור התשקיפים בצמד המילים היה אולי מתקבל על הדעת טרם המשבר שפקד את הכלכלה הגלובלית ב-2008 והביא לקריסתם של בנקים רבים בארה"ב ובאירופה. הטלטלה שעברו הבנקים הביאו את הממשלות השונות להשתמש בכספי משלמי המסים כדי לערוב לבעלי הפיקדונות בבנקים – מהלך שערער את יציבותן של חלק מהמדינות.

אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחותצילום: עמית שעל

היום כבר ברור, שבמשבר הבא המדינות ינהגו אחרת: מחזיקי איגרות החוב יספגו תספורת או שאחזקתם תמחק כליל – העיקר לא לפגוע בבעלי הפיקדונות. במילים אחרות: אין מקום להשוואה בין רמת הסיכון של בעלי הפיקדונות לאלו של מחזיקי האג"ח. החקיקה האירופית כבר דאגה להבהיר את הבדלי הסיכון, וכך גם מתכוון לעשות המחוקק האמריקאי. יתרה מכך, באירופה כבר ניסו להחיל את החקיקה רטרואקטיבית על אג"ח בנקים ישנים, כדי להיערך למשבר הבא. ומה אצלנו? בנק ישראל - באמצעות המפקח על הבנקים – נוהג לאמץ את כללי הבנקאות האירופאים ולעתים אף להחמירם, כך שלא מן הנמנע שבשנים הקרובות גם הוא יחליט שהבנקים לא יוכלו להציע יותר אג"ח בדרגת פיקדון.

שלא יהיו אי הבנות, המהלך של בנק מזרחי טפחות חוקי ולגיטימי, אך העובדה שאחת מהסדרות היא בעלת מח"מ של 5.7 שנים, יוצקת היום למעשה יסודות רעועים למבנה החוב של הבנק בעוד כמה שנים, לאחר אימוץ החקיקה האירופית.

בינתיים, בנקים בישראל שיחליטו על גיוס אג"ח בדרגת פיקדון – ייהנו מחופש הפעולה שמתיר להם המפקח על הבנקים ורשות ני"ע הישראלית שמאשרת את השימוש בצמד המילים בתשקיפי הבנקים. מזרחי טפחות עצמו הצליח להשלים את המכרז המוסדי בהצלחה יתרה: סידרה 29 גויסה בתשואה לפדיון של 0.47% - מרווח של 0.69% על אג"ח מדינה במח"מ דומה ואילו התשואה לפדיון בהרחבת סידרה 35 עמדה על 1.49% - מרווח של 0.83% על אג"ח מדינה מקביל.

סביר להניח שעבור המוסדיים לצמד המילים אין משמעות ולנגד עיניהם עומד רכישת אג"ח של בנקים, וברור להם שהם מקבלים מכשיר שהוא בדרגת סיכון גבוהה מזה של הפיקדון ביום הדין , כך שלא מן הנמנע שגם הסרת צמד המילים מהתשקיף לא הייתה מייקרת את עלויות הגיוס של הבנק. עיקר הבעיה היא עם רוכשי האג"ח הפרטיים שעשויים לראות באג"ח שהבנק יגייס היום מכשיר השקעה בדרגת סיכון זהה לזה של פיקדון. היום זה אולי נכון אבל אף אחד לא יודע אם ההתחייבות הזו תעמוד במבחן ארמגדון כלכלי. לפני 2008 רבים מהאנשים לא הבינו את הסכנה באג"ח בדרגת פיקדון, ב-2009 ייתכן ולקח לאחרים עוד זמן להתעשת, אך השימוש בביטוי ב-2013 אינו מתקבל על הדעת. טוב יעשה מזרחי טפחות אם בסדרות האג"ח החדשות שהוא ינפיק לא יהיה עוד זכר לצמד המילים, וטוב תעשה רשות ני"ע אם תעצור בנקים אחרים משימוש בביטוי זה בבואם לגייס חוב מהציבור.