ליברמן הגיש מכתב התפטרות: "נפרד באופן זמני"
שר החוץ ומספר 2 ברשימת הליכוד ביתנו לכנסת הגיש לראש הממשלה את התפטרותו. "אני לא מוטרד באופן אישי, אין לי שום דאגה", אמר ליברמן. על ההליך המשפטי אמר: "אני מאוד מאוד מקווה שזה יהיה תהליך מהיר. הכוונה היא להגיע לבית המשפט"
"זו הייתה תקופה מרתקת ביותר, אני נפרד באופן זמני להפסקה קצרה ביותר. כמו שאתם יודעים אני לא מוטרד באופן אישי, אין לי שום דאגה". במילים אלה תיאר הבוקר (יום א') שר החוץ, אביגדור ליברמן, את תחושותיו מייד לאחר שהגיש את התפטרותו לראש הממשלה. זאת בעקבות הכוונה להגיש נגדו כתב אישום בעוון מרמה והפרת אמונים. ההתפטרות צפויה להיכנס לתוקפה תוך 48 שעות.
את המכתב הגיש ליברמן לפני ישיבת הממשלה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, תוך ציפייה שההליך המשפטי נגדו יסתיים במהירות. במקביל, יגיש בקשה רשמית להסרת חסינות כדי לאפשר להגיש נגדו כתב אישום. בהודעה שפרסם בסוף השבוע, נכתב: "חוות הדעת המשפטית קובעת שאינני חייב, לאור נסיבות העניין ופרטי כתב האישום, להתפטר מתפקידי בממשלה".
באמצעות המהלך מבקש ליברמן ליצור פלטפורמה שתאפשר הליך משפטי מהיר, שסופו בעסקת טיעון שלא תכלול קלון או עבודות שירות. כך, לטענת גורמים בסביבתו, תיסלל דרכו חזרה למערכת הפוליטית.
פרשת השגריר
על פי כתב האישום, בין ליברמן לבין זאב בן אריה, ששימש כשגריר ישראל בבלרוס בשנים 2009-2004, הייתה היכרות מוקדמת. סמוך ל-27 בפברואר 2008 קיבל בן אריה במסגרת תפקידו כשגריר בקשה לעזרה משפטית שנשלחה על ידי רשויות האכיפה בישראל והופנתה באמצעות השגרירות הישראלית לרשויות המשפט במדינה. נושא הבקשה היה ניסיון של משטרת ישראל לאתר ראיות בחו"ל בחקירה נגד ליברמן. בן אריה קיבל את הבקשה לשם העברתה בסודיות מרבית.
במהלך אוקטובר 2008 הגיע ליברמן - אז עדיין לא שר החוץ - לביקור בבלרוס ובמהלכו נפגש עם בן אריה. כשהגיע השגריר למלון שבו שהה ליברמן הוא ביקש לשוחח איתו ביחידות בחדרו. במהלך הפגישה חשף בן אריה בפני ליברמן את דבר קיומה של הבקשה לעזרה משפטית בעניינו וכן מסר לו פרטים בדבר תוכן הבקשה שכללו שם של חברה מסוימת ופרטים של חשבון בנק שהמדינה ביקשה לקבל פרטים על אודותיהם. בנוסף מסר בן אריה לידי שר החוץ פתק שעליו רשם את שם החברה ואת פרטי חשבון הבנק שנכללו בבקשה.
ליברמן נטל לידיו את הפתק, עיין בו ושלשל לכיסו. עוד על פי כתב האישום, ליברמן היה מודע לכך שבן אריה פעל בניגוד לחובותיו וללא סמכות. הוא גם ידע שידידו השגריר הפר באורח חמור את חובות האמון שחלו עליו וכן כי בן אריה פעל במטרה להטיב עמו בחשיפת מידע מתוך הנחה של בן אריה שהמידע יסייע לליברמן.
במרס 2009 מונה ליברמן לשר החוץ. באותה העת שירת בן אריה במשרד, במחלקת אירו-אסיה. כתב האישום מתאר כי מעט לאחר כניסתו של ליברמן לתפקיד הוא פנה לבן אריה והציע לו לכהן כיועץ במטה המדיני שלו. בן אריה נענה להצעה והחל למלא את התפקיד שבועיים לאחר מכן.
חצי שנה חלפה, ובן אריה רצה להגיש מועמדות לכהונת שגריר בריגה. הוא התייעץ עם ליברמן וזה הסכים כי הוא יתמודד על התפקיד. בן אריה הגיש מועמדות וב-29 באוקטובר 2009 הופיע בפני ועדת המינויים של משרד החוץ למינוי ראשי נציגויות בחו"ל. הוועדה בחרה בו לתפקיד מתוך עשרה מועמדים. ליברמן, על פי הפרקליטות, נמנע מלהביא לידיעת ועדת המינויים את פרשת מסירת המידע הסודי.
על פי כתב האישום, במעשים המתוארים ביצע ליברמן מעשי מרמה והפרת אמונים "הפוגעים מהותית בציבור". כתב אישום קובע כי ליברמן פעל "ביודעו כי מעשיו של בן אריה בפרשת מסירת המידע הסודי נעשו בכוונה להטיב עם ליברמן, וכי במינויו ליועץ במטה המדיני של שר החוץ ולשגריר בלטביה היה משום הענקת גמול למי שביצע עבורו מעשים חמורים". ליברמן מואשם בעבירת מרמה והפרת אמונים. כתב האישום מציין עוד כי ליברמן "עשה כל זאת בהיותו נתון בניגוד עניינים חמור בין חובותיו לציבור כשר החוץ לבין תחושת מחויבותו האישית לבן אריה אשר פעל עבורו בפרשת מסירת המידע הסודי".
