• תפריט
בארץ

הטובים למשק

"בבתי הספר למינהל עסקים צריך ללמד גם פילנתרופיה, לא רק גרפים"

ליאון רקנאטי (64), יו"ר ומנכ"ל חברת ההשקעות גלנרוק: "רווח אמיתי הוא כזה המגלם באותה נשימה גם אחריות חברתית לעובדים וללקוחות"

רווח הוא לא הכל: רווח הוא נושא חשוב לבעלי מניות ולמי שמנהל עסק, אך לטעמי רווח אמיתי הוא כזה המגלם באותה נשימה גם אחריות חברתית לעובדים, ללקוחות, לספקים ולכלל. השקעה חברתית של ארגון משתלמת לארגון ולמנהליו ומבטיחה את קיומו לטווח הארוך.  

למנהלים בכירים יש אחריות: הייתי רוצה לראות יותר מנהלים בכירים מעורבים, משפיעים ויוצרים תרבות פילנתרופית. לאיש עסקים יש יכולת להשפיע, לקדם אג'נדות, לגייס אחרים למעגל העשייה החברתית ובכך להפוך אותה ליותר אפקטיבית. הטמעת תרבות של נתינה בעסק מייצרת אהדה כלפי חוץ, אך לא פחות חשוב מכך, ארגון התומך בקהילה נהנה מהזדהות ומנאמנות של העובדים והלקוחות.

 

ליאון רקנאטי. "התחושה היא שיש במגזר העסקי ישראלים שיכולים לתרום יותר, אך בוחרים לתרום פחות מעמיתיהם בעולם" ליאון רקנאטי. "התחושה היא שיש במגזר העסקי ישראלים שיכולים לתרום יותר, אך בוחרים לתרום פחות מעמיתיהם בעולם" צילום: עמית שעל

 

נתינה צריכה להיעשות לטווח הארוך: ישנה לא מעט ציניות ביחס לחברות המאמצות פעולות "אחריות חברתית" ואמירות מהסוג של "אתם עושים זאת כדי לקבל אהדה". בעיניי הבחינה האמיתית שעושה את ההבדל היא האם מדובר במהלך שיווקי נקודתי או במחויבות לאורך זמן.

 

בישראל תורמים פחות מבעולם: אני יושב בראש ועדה שדנה עם הלמ"ס בשאלה כיצד יש למדוד פילנתרופיה. התחושה היא שיש במגזר העסקי ישראלים שיכולים לתרום יותר, אך בוחרים לתרום פחות מעמיתיהם בעולם. מטרת הוועדה היא להבין ולראות כיצד ניתן להשפיע על מגזר זה. אנו מנסים לדבר על הסיפוק האישי שיש בנתינה ולעודד אנשי עסקים לבחור במטרה הקרובה ללבם ולקדמה.

 

מדריך לאיש העסקים שרוצה לתרום: ישנן שיטות שונות לקבוע מה יהיה גובה התרומה. אפשרות אחת היא להעריך את סך הרכוש וממנו להחליט כמה תרצה להפריש. דרך נוספת היא להקצות אחוז מסוים מהרווחים. כיון שאני מאמין במחויבות לטווח הארוך, הייתי ממליץ על הקמת קרן משפחתית שמאפשרת לערב את דור ההמשך ובני המשפחה. מעבר לפן החינוכי, גם הקרן תלויה פחות ברווחים שוטפים. אני חושב שמהרווח אפשר להפריש אחוזים בודדים, אבל אין כלל אצבע.

 

איך הופכים להיות איש עסקים חברתי: עזרה לזולת או עשייה למען דבר שהוא גדול ממך נותנים תחושה של משמעות בחיים. בבתי ספר למינהל עסקים צריכים לשלב את הנושא של פילנתרופיה ועשייה חברתית כחלק מובנה מתוכנית הלימודים. אי אפשר לדבר רק על גרפים, הישגים, על להגיע לתשואה הכי גבוהה מבלי לגעת בנושאים חברתיים. חזון ותרבות ארגונית יש לרבים מאנשי העסקים, אך תרבות ארגונית חברתית חיונית מפני שהיא מחלחלת לתוך הארגון ומהווה השראה לעובדיו. איש עסקים חברתי יכניס שיקולים שאינם כלכליים גרידא, אלא גם התייחסות לאחר ולסביבה.

 

כיצד ניתן להשפיע: כשאני נכנס להשקעה בחברת הייטק או ביומד, חשוב לי לעשות עסקים עם חברות השותפות לערכים של נתינה. אני למשל מבקש מהחברות שבהן השקעתי להקצות מספר קטן של אופציות לטובת קרן תמורה, וכשהחברות מגיעות לשלב של הצלחה הקרן מממשת את האופציות ותורמת את הפירות.

 

נתינה מחוללת נתינה: קל יותר לתרום כשיש שורשים של עשייה שעוברת לדורות הבאים. בשבילי זו גאווה משפחתית לעבור ליד ביה"ס למינהל עסקים, להנגיש מדע וטכנולוגיה למאות אלפי תלמידים ומשפחות במדעטק - המוזיאון הלאומי למדע בחיפה, להדריך תלמידים במחשוב ואינטרנט בפריפריה במרכזים מצוידים היטב או לטפל בקשישים בבית אבות. זה ממלא אותי בתחושת סיפוק גדולה. כשאתה מזוהה עם נתינה, יותר קל לך לפנות לאחרים ולשתף אותם בעשייה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x