בדיקת כלכליסט
ישראל משלמת 243 מיליון שקל בשנה לארגונים בינלאומיים
נתוני האגף לקשרים בינלאומיים באוצר חושפים את ההוצאות הבינלאומיות של ישראל: לצד דמי חבר לגופים גדולים כמו OECD והבנק העולמי, המדינה משלמת מדי שנה גם לארגונים קטנים יותר, למשל המשרד הבינלאומי למשקלים ולמידות
מבין ההוצאות שנאלצות מדינות העולם למשוך מקופותיהן בולטות במיוחד אלה המיועדות לארגונים בינלאומיים שבהם חברות המדינות. דמי החבר הללו משולמים לגופים מוכרים וגדולים כמו ה־OECD, האו"ם והבנק העולמי, אך גם לגופים קטנים יותר, שהערך שהם מייצרים עבור המדינות אינו תמיד ברור. מנתוני האגף לקשרים בינלאומיים במשרד האוצר שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי הסכום שמדינת ישראל העבירה ב־2010 לארגונים ולמוסדות בינלאומיים הוא לא פחות מ־243 מיליון שקל (כ־68 מיליון דולר במונחי דצמבר 2010), ורוב הסכום - 132 מיליון שקל, הועבר לכוחות לשמירת השלום של האו"ם.
אך ישראל אינה משקיעה רק בענייני שמירת שלום. ב־2010, למשל, העביר משרד התמ"ת 1.5 מיליון דולר לארגון העבודה הבינלאומי, סוכנות של האו"ם לענייני יחסי עבודה, לצד 81 אלף דולר למשרד הבינלאומי למשקלים ומידות. המשרד להגנת הסביבה תקצב שני ארגונים סביבתיים של האו"ם בכ־125 אלף דולר, בעוד שמשרד התקשורת העביר לסוכנות אחרת של האו"ם, איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי, 312 אלף דולר. בנוסף, משרד המדע העביר 281 אלף דולר לארגון האירופי למחקר גרעיני. יש לציין גם כי מ־2011 המדינה מעבירה 17 מיליון דולר בשנה לארגון זה, המפעיל את פרויקט מאיץ החלקיקים בשוויץ.
מהנתונים עולה בנוסף, כי מאז הפכה לחברה בבנק העולמי ב־1954 ועד לקיץ הנוכחי, העבירה ישראל כ־300 מיליון דולר לגופיו השונים של הבנק. ב־2010 לבדה נמסרו לבנק 7.1 מיליון דולר. רוב הסכום שהעבירה ישראל במהלך השנים, 266 מיליון דולר, הוענק לקרן IDA של הבנק העולמי, המסייעת למדינות עניות. במקביל, מאז הצטרפות ישראל לארגון OECD ב־2010, המדינה מחויבת לשלם דמי חבר שנתיים בסכום 3 מיליון יורו. בעבור החברות בקרן המטבע הבינלאומית ישראל אינה משלמת דמי חבר, אך היא מעמידה לרשות הארגון כ־1.6 מיליארד דולר מרזרבת המט"ח של בנק ישראל, שבהם הקרן יכולה להשתמש בריבית נמוכה המקובל.
מה יוצא לישראל מזה?
השאלה המתבקשת בנקודה זו היא מה מדינת ישראל מקבלת בתמורה לתשלומים הללו. בהקשרים של ארגונים כמו הבנק העולמי ו־OECD, התשובה פשוטה יחסית. החברות בבנק העולמי, למשל, מאפשרת לחברות ישראליות להשתתף במכרזים בינלאומיים הממומנים מכספי הארגון, ומעניקה לישראל כוח הצבעה של 0.3% בבנק. החברות ב־OECD מסייעת לשיפור דירוג האשראי של ישראל ואמורה להגביר את האטרקטיביות שלה בעיני משקיעים זרים. כמו כן, ישראל זוכה להשוואות סטטיסטיות למדינות החברות האחרות וזוכה להשתתף בגיבוש סטנדרטים בינלאומיים. בתמורה לחברותה בקרן המטבע הבינלאומית ישראל זוכה לכוח הצבעה של 0.47%.
לדעת ראש האגף לקשרים בינלאומיים במשרד האוצר עודד ברוק, החברות בארגונים העולמיים שווה את ההוצאה. "ישראל מרוויחה הטבות, השפעה בגיבוש סטנדרטים בינלאומיים ועידוד השקעות זרות", הוא אומר ל"כלכליסט". "אם אתה רוצה לזכות למשל בהפחתות המכסים, שהתחייבו להן המדינות בארגון הסחר העולמי, או להיות זכאי לפתיחת שווקים לרכש ממשלתי, אתה חייב להיות חבר בארגון. בייחוד כשמדובר בישראל, שהיא שוק קטן מבוסס יצוא".
עם זאת, יש הסבורים שהתשלום הישראלי מוגזם. בכירה לשעבר באוצר, שעבדה מול ארגונים בינלאומיים, טוענת כי "אפשר לקצץ מיליונים מהתשלום השנתי, בייחוד כשלעתים ישראל זוכה רק לשלוח משקיף לארגון ואינה מקבלת כלל זכות הצבעה". לדבריה, "לרוב הזכויות שישראל מקבלת בארגונים אין בשר. הכוח שלנו הוא מינורי ולפרוטוקול בלבד. ברוב הכנסים ישראל לא מקבלת מקום של כבוד, ולעתים כלל לא מתייחסים לנציגיה. אם רוצים אפשר לקרוא לכל הארגונים והסוכנויות הללו שבהם חברה המדינה, סוכנויות טיולים לחו"ל לבכירי הממשלה".
"חלק מהמאמץ הבינלאומי"
ברוק מתעקש שקיימת משמעות גדולה לחברות בארגונים בינלאומיים, אפילו עבור מדינה קטנה כמו ישראל. "יכולת ההשפעה בוועדות נובעת מהמקצועיות ומרמת ההשקעה שמדינה מוכנה לה", הוא מדגיש. "נכון שבסוף המדינות הגדולות משפיעות יותר, כי יש להן כוח ליצור קבוצות הצבעה, אך אם אתה פועל בצורה מקצועית, אז ההשפעה שלך יכולה להיות גדולה".
יש לך דוגמה להחלטה כלשהי שהתקבלה בזכות פועלם של הנציגים הישראלים?
"לצערי לא, כי אז המדינות האחרות יגידו שישראל מתרברבת".
בחינת נתוני האגף לקשרים בינלאומיים באוצר חושפת כמה השקעות כספיות שקשה לפענח את התועלת שלהן לכלכלה הישראלית, לפחות ממבט ראשון. כך למשל, ממשלת ישראל העניקה במהלך השנים 17 מיליון דולר לבנק שמלווה עבור השקעות במדינות אמריקה הלטינית בלבד (Inter American Development Bank). בנוסף, לאורך השנים העניקה ישראל 32.5 מיליון יורו לבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD), שמשקיע במדינות מזרח אירופה ואירו־אסיה, וסיפקה לו התחייבויות בהיקף 97.5 מיליון יורו.
מה הערך של השקעות כאלה?
ברוק: "החברות בבנק לפיתוח אמריקה הלטינית, למשל, מאפשרת לחברות ישראליות לזכות במכרזים ביבשת, וחושפת גופים מקומיים לטכנולוגיות ישראליות. חוץ מזה, ישראל תורמת למאמצי הקהילה הבינלאומית, וזה 'מוציא' אותנו טוב. ישראל היא לא רק הסכסוך עם הפלסטינים, אלא חלק מהמאמץ הבינלאומי.
"יש לזה השפעה פנומנלית. כשאנחנו יושבים באסיפת בעלי מניות אנחנו שווים בין שווים. המדינות מאוגדות בקבוצות הצבעה, ובאחד המוסדות אנחנו בקבוצה עם הסינים, וכך אנחנו מרוויחים קשר ברמה גבוהה. הנגיד הסיני שהצטרף לקבוצת ההצבעה בא והתיישב לידי. בדרך כלל צריך חצי שנה לקבוע איתו פגישה - והוא ישב ושתה איתי קפה".
יש לציין שבהשוואה למדינות הגדולות בעולם, ההשקעה הישראלית בחברות בארגונים הבינלאומיים היא מינורית. כך למשל, ב־2010 השקיעה צרפת בחברות בארגונים 14 מיליארד דולר, אוסטרליה נפרדה מ־3.8 מיליארד דולר, רוסיה העבירה 472 מיליון דולר וברזיל הסתפקה ב־467 מיליון.
