ההסתדרות: לאסור על המעסיק להביע עמדה על הקמת ועד
על רקע הניסיון של עובדי פלאפון להקים ועד מבקשת ההסתדרות מבית הדין לעבודה לאסור על מעסיקים להביע עמדה. הדיון ייערך ביום ראשון
ההסתדרות מבקשת מבית הדין הארצי לעבודה לאסור על מעסיקים להביע עמדה על ניסיון של עובדים להקים ועד. בכתב סיכום טענות שהגישה היום (ה') הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, נכתב כי תנאי מעסיק אינו רשאי להתערב במהלך של התארגנות במקום העבודה באמצעות פניות לעובדים. דיון בנושא יתקיים ביום ראשון בבית הדין על ידי הנשיאה נילי ארד.
מדובר בדיון עקרוני המתקיים בעקבות המקרה הפרטי של עובדי פלאפון, המנסים להקים ועד עובדים במסגרת ההסתדרות. בעוד מקימי הועוד וההסתדרות טוענים כי מעל שליש מהעובדים כבר הצטרפו ולכן על פי החוק קיים ועד עובדים בחברה, בהנהלה מסרבים להכיר בו וענו כי מבדיקה שערכו אין להסתדרות חתימות של שליש מ-3,800 עובדי החברה. מי שעשוי להכריע בעניין הוא בית הדין לעבודה, אך לא בדיון ביום ראשון.
בהקשר זה נכתב כי הפעולות שביצעה החברה נגד ההתארגנות, שלכאורה נראים כמו חופש הבעת דעה לגיטימית, הם ניסיון לפגוע בהתארגנות. יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות אבי ניסנקורן אמר כי "אני מקווה שבית הדין יבין כי הפעולות שנקטה ההנהלה כל תכליתן הוא ללחוץ על העובדים שלא להתאגד, והן דבר פסול שעלול להביא לעצירת התנופה של התארגנויות עובדים בשנים האחרונות".
ואכן, גם בהסתדרות וגם משפטנים המומחים ליחסי עבודה רואים בדיון שיתקיים ביום ראשון פתח לשינוי כללי המותר
והאסור למעסיק בעת שקבוצת עובדים מנסה להקים ועד. לכל החלטה של בית הדין עשויה להיות השלכה רוחבית על ניסיונות הקמת ועדי העובדים בכל המגזר הפרטי.
לדברי אנשי ההסתדרות, אסור למעסיק לפנות לעובדים בניסיון להשפיע על ההתארגנות גם אם הפניות האלה לכאורה תמימות ויש בהם "הבעת דעה" שלילית בלבד או סוג של הפחדה ממהלך ההתארגנות. בהסתדרות אומרים כי בפניות מהסוג הזה יש מעין ניצול של חופש הביטוי של המעסיק על מנת לפגוע בזכות הדמוקרטית של ההתארגנות. מי שתומך בעמדה זו והצטרף לבקשת ההסתדרות הוא פרופ' גיא דוידוב, מומחה ליחסי עבודה ומחזיק הקתדרה לדיני עבודה באוניברסיטה העברית.
משפטני ההסתדרות כותבים כי מטרת ההתארגנות היא לאזן בין הכוח הרב של המעסיק לכוחם הדל של העובדים. לכן, אם יינתן למעסיק הזכות להשתמש בכל הארסנל שעומד לרשותו במסגרת חופש הביטוי, הרי שזכות זו תהפוך לחופש הדיכוי משום שהעובד נמצא ביחסי מרות עם המעסיק. לכן לא מדובר בשני צדדים שווים שמנסים לשכנע את השני, אלא יש כאן שימוש בחופש הביטוי כדי לכפות על צד אחד שלא לממש את זכותו.
