$
בארץ

שטייניץ: "הציבור יכול לעמוד בגזירות החדשות"

רגע לפני העלאת המע"מ, כשהאבטלה בשיא של שלוש שנים והמשבר באירופה רחוק מפתרון, שר האוצר יובל שטייניץ לא נבהל. בשיחה עם כלכליסט הוא אומר כי "אם לא יקרה משהו חיצוני, הצמיחה שלנו תהיה הגבוהה במערב"

נעמה סיקולר 06:5526.08.12

למרות התחזיות הקודרות על הזינוק הצפוי באבטלה, למרות המשבר העולמי שכבר החל להשפיע על המשק בישראל ולמרות אי־הוודאות הביטחונית בכל הנוגע למלחמה עתידית עם איראן - שר האוצר יובל שטייניץ דווקא סבור שבסך הכל מצבנו לא רע. "אני תמיד מעדיף להיות קצת יותר פסימי, ולכן אומר שיש סימנים לא טובים וצריך להתכונן", הוא אומר בשיחה עם "כלכליסט". "המצב טוב יחסית אבל גם מדאיג, אנחנו בפרשת דרכים. בכל מקרה, אם לא יקרה שום דבר חיצוני, כמו התפרקות גוש היורו או תרחיש חמור במזרח התיכון, להערכתי נסיים את השנה עם צמיחה בסביבות 3.2%. זו צמיחה נמוכה ביחס לשיעורים שראינו בשנים קודמות, אך עדיין זו הצמיחה הגבוהה ביותר בקרב מדינות המערב".

 

אז נכון, הצמיחה ברבעון השני של השנה הפתיעה לטובה, אך מנגד, האבטלה הרימה ראש ל־7.2%. לתחושת הבלבול הכלכלית שאוחזת במדינה בעת האחרונה לא תרמה גם סדרת הגזירות הכבדות שהושתו על הציבור — תוספת של 1% למע"מ ולמס ההכנסה, למשל — שהגיעה לאחר חודשים ארוכים שבהם הסבירה ההנהגה הכלכלית עד כמה הכלכלה הישראלית איתנה. מתברר כי גם שר האוצר מכיר בתחושת הבלבול שאוחזת בציבור, בעיקר בכל הנוגע לנתוני האבטלה האחרונים שבישרו על הצטרפותם של 16 אלף מובטלים חדשים למשק בחודש יולי.

 

שטייניץ. "הייתי בין היחידים שזיהו כי עומד להגיע נתון צמיחה חיובי" שטייניץ. "הייתי בין היחידים שזיהו כי עומד להגיע נתון צמיחה חיובי" צילם: מיקי אלון

 

"כרגע אין גידול מדאיג במספר המובטלים, אבל מאוד יכול להיות שיהיה", הוא אומר. "בחודש האחרון היתה עלייה קטנה באבטלה וקיטון בהשתתפות בכוח העבודה. העובדה שרואים יותר אנשים מובטלים היא גם תלוית זמן, שכן במועד הזה של השנה באופן מסורתי יש יותר פיטורים של עובדים זמניים שחוזרים למעגל העבודה לאחר החגים. העובדה הזו גם נובעת מכך שיש יותר ויותר אנשים, דוגמת חרדים ונשים ערביות, שרואים את עצמם ככוח עבודה פוטנציאלי ומחפשים עבודה ולא מוצאים. בסך הכל זה אומר שמספר המשרות במשק גדל. יש מאזן חיובי שבמסגרתו הרבה יותר אנשים בישראל עובדים".

 

"חולשה בשוק העבודה"

 

לדברי שטייניץ, הבחינה הנכונה של שוק התעסוקה צריכה בכלל להתבצע שלא באמצעות נתוני האבטלה אלא דרך המשקפיים של כמה משרות חדשות נוצרו במשק בכל פרק זמן נתון (ראו מסגרת), בדיוק כפי שנהוג בארצות הברית. "יש שלושה מדדים לבחינת שוק התעסוקה — אבטלה, שיעור השתתפות ויצירת משרות חדשות במשק", הוא מסביר. "לדעתי, הנתון המשמעותי ביותר הוא האחרון. הקו המשווה של המשק הישראלי מבחינת יצירת משרות הוא בסביבות 56 אלף בשנה. במחצית הראשונה של השנה נוספו 65 אלף משרות, וזה קצב יצירת משרות כפול מזה שהמשק זקוק לו כדי לשמור על יציבות. למעשה, מאז יולי 2009 נוספו 330 אלף משרות חדשות במשק. זה אומר ששוק התעסוקה הישראלי גדל כל הזמן וזה סממן מאוד חיובי".

 

"אלא שאחרי שאמרנו את כל זה", עוצר שר האוצר את שטף האופטימיות ומודה, "אנחנו כן מזהים חולשה בשוק העבודה. המגמה לא חיובית, ביולי היתה ירידה קלה אמיתית, אין שינוי מהותי אבל יכול להיות שעוד יהיה. אנחנו מזהים סימנים של האטה כללית בשוק התעסוקה".

 

 

מה אתם מתכננים לעשות? אולי עסקת חבילה עם ההסתדרות והתעשיינים כפי שעשיתם ב־2009?

"זו אפשרות. אנחנו בוחנים את כל האפשרויות. בכל מקרה, זה לא היה הדבר היחידי שעשינו ב־2009", אומר שטייניץ, שמתקשה שלא לראות בבייבי שלו - התקציב הדו־שנתי - את ההישג הגדול ביותר של ההתמודדות עם המשבר: "אני מזכיר שלפני שלוש שנים כבר עמדנו על שיעורי אבטלה גבוהים מ־9%, והיה נדמה שהמשבר אצלנו חמור יותר מבאירופה. למרות זאת, הצלחנו לצאת מהביצה באמצעות שורה של מהלכים ובראשם מדיניות אחראית ותקציב דו־שנתי. גם הפעם אנחנו נפעל באותה אחריות".

 

אולם תמונת הבלבול הציבורי בנוגע למצב המשק אינה מורכבת כאמור רק מסוגיית התעסוקה. רק לפני כמה שבועות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר שלו הרבו לשבח את יציבותה הכלכלית של ישראל, אך החליפו בן רגע את דברי השבח באיומים ובגזירות. והנה בשבוע שעבר שוב התהפכה התמונה שבידיהם בזכות נתוני הצמיחה האופטימיים שהגיעו.

 

יכול להיות שגם אתם לא יודעים מה מצבו האמיתי של המשק?

"אני דווקא הייתי בין היחידים שזיהו כי עומד להגיע נתון צמיחה חיובי", ממהר שטייניץ להשיב. "הייתי בעמדת מיעוט כשחזיתי שנראה צמיחה של יותר מ־3%. פשוט ראיתי את קצב יצירת המשרות ואמרתי לעצמי שקצב כזה חייב בסוף לקבל ביטוי בנתוני הצמיחה".

 

"הנתונים אכן מעורבים"

 

"הצמיחה עולה וגם נתוני יצירת המשרות. אפילו היצוא עלה, אם כי פחות ממה שקיווינו. הנתונים באמת מעורבים. מבחינתי בכלל, הסממן הטוב ביותר הוא הגידול בהשקעות הריאליות במדינה. בשנת 2011 היתה צמיחה של 40% בהשקעות האלה. אין עוד חברה מערבית עם שיעורי צמיחה כאלה. מתחילת השנה הגידול המשיך אבל בקצב נמוך יותר, ועדיין אנחנו מקדימים אפילו את סין. את 2012 נסיים עדיין במקום הראשון בעולם לפי התחזיות".

 

איך תשמרו על כך לאור החשש מהתפרקות גוש היורו?

"תרחישי קיצון כמו התפרקות גוש היורו - אפילו רק פרישה של יוון - לא יתרמו ליציבות המשק. רוחות המלחמה כבר עוצרות השקעות בישראל, וגם המורל הנמוך של הקהילה העסקית לא ממש מעודד השקעות. אני לא מחפש אשמים, אבל המגזר העסקי מרגיש רדוף. גם המחאה וגם עודף הרגולציה לא תרמו למצבו.

 

"יש תחושה שהמילה רווח הפכה בישראל למילה גסה. גם משקיעים ואנשי עסקים הם בני אדם, וכשהם מרגישים נרדפים, זה פוגע בנכונות שלהם להשקיע. בגלל זה השתדלתי למתן את הפגיעה במגזר העסקי בחבילת הגזירות האחרונה. לא נגענו בחוק לעידוד השקעות הון שנועד למשוך חברות ענק כמו אינטל, טבע ואפל לבצע פה עוד השקעות. גם לא העליתי את מס החברות".

 

נכון, אבל הטלת שורה של גזירות קשות על הציבור העובד והתורם, זה שממילא נושא במרבית הנטל.

"נקלענו לסיטואציה שבה הכנסות המדינה גדלו פחות מהתחזית. ההכנסות אולי עלו, אבל הרבה פחות ממה שציפינו, והגענו לחוסר של 29 מיליארד שקל. היה לי ברור שצריך לעשות משהו. ההתלבטות היתה קשה כי כל מס פוגע בצמיחה, אבל חיפשנו פתרון מידתי. מסים עקיפים פוגעים פחות בצמיחה בהשוואה למסים ישירים, וניסינו לאזן את הפגיעה בשכבות החלשות כשלא העלינו להן את מס ההכנסה. התוצאה היא תוספת 1% למע"מ — שאותה אפשר לבצע כבר באמצע השנה — ועוד 1% במס הכנסה, שמשמעותה עוד 99 שקל בחודש.למי שמשתכר יותר מ־14 אלף שקל בחודש, השינויים שקבענו הם בעיניי הרע במיעוטו. שלא יהיה ספק, אנחנו משלמים כעת מחיר על הגזירות, בטח בשנה של בחירות — אבל לא היתה ברירה. לא היתה מדיניות של כלכלת בחירות ולא פעלתי משיקולי פריימריז, אף שכן, גם אני אצטרך להיבחר מחדש. פעלתי באחריות".

 

ברק ונתניהו. "חייבים לרסן את תקציב הביטחון" ברק ונתניהו. "חייבים לרסן את תקציב הביטחון" צילום: עטא עוויסאת

 

לשר האוצר יש הסבר נוסף להחלטה להטיל על הציבור את שורת הגזירות. הסבר, שלטענתו, "לא רבים הבינו". לדבריו, "יעד הגירעון הקודם לא היה ריאלי והיה צורך לשנותו. רצינו יעד ריאלי, לא לזרוק יעד שאפתני ואז לא לעמוד בו, כי זה משדר חוסר אמינות וזה דבר הרסני לכלכלה. זו לא היתה החלטה קלה והיו לה מתנגדים, דוגמת הנגיד פרופ' סטנלי פישר. עם זאת, לדעתי זה היה צעד נכון, ולכן הייתי מוכן להתעמת איתו בנושא".

 

"יהיה תקציב באוקטובר"

 

בפועל, לדברי שטייניץ, מהרגע שהוחלט להעלות את יעד הגירעון ל־3%, הממשלה היתה מחויבת לומר מה בכוונתה לעשות במקביל כדי לעמוד ביעד הזה. וכאן הוא נכנס לתמונה. "עשיתי מעשה מאוד לא שגרתי", הוא מספר בגאווה. "תקציב תמיד בנוי מצד הכנסות ומצד הוצאות, ואני פיצלתי את השניים. אמרתי, 'עכשיו נטפל בצד ההכנסות, ובמסגרת דיוני התקציב נטפל בצד ההוצאות. לא יכולנו לחכות חודשים לאחר קביעת יעד הגירעון בלי לעשות כלום. כולם היו שואלים, 'האם הממשלה מסוגלת בכלל לסגור את החור בתקציב? האם יש משילות כלכלית?'. הרי בדיוק בגלל זה ספרד נפלה. קבעו שם יעד גירעון חדש, אך לא הצליחו לאשר גזירות, האג"ח נסקו והכלכלה קרסה.

 

"ראיתי תרחיש שבמסגרתו הולכים לבחירות בינואר, ואז מגיעים לתקציב רק ביולי־אוגוסט 2013. אי אפשר היה להתנהל כל כך הרבה זמן בלי לעשות כלום כדי לעמוד ביעד הגירעון. כשהעולם סוער, לא יכולנו להרשות לעצמנו חוסר ודאות. רציתי להבטיח שגם בלי תקציב ישראל תעמוד ביעד הגירעון, רציתי תעודת ביטוח ולכן העדפתי לטפל בצד ההכנסות עכשיו ובצד ההוצאות של משרדי הממשלה בהמשך".

 

ומה המצב כרגע? יהיה תקציב או שרק לאחר הבחירות?

"אני מעריך שיהיה תקציב בסוף ספטמבר־תחילת אוקטובר. זה יהיה תקציב לא קל. בכל מקרה, בלי ריסון בתקציב הביטחון לא יהיה תקציב. לא יכול להיות שכל המשרדים הכלכליים והחברתיים ייתנו ויקצצו ורק משרד הביטחון ימשיך בשלו. הם היו צריכים להתייעל ולא עשו את זה, וגם הם צריכים לשאת בנטל ולתת יד".

 

לאור כל הדיבורים על מלחמה באופק, יש לכך בכלל סיכוי לנצח בקרב הזה?

"לדעתי, כן. אם מדברים על שוויון בנטל, אז יש גם שוויון כלכלי. ב־30 השנים האחרונות הגידול משמעותי ביותר בתקציב הביטחון חל בין 2009 לעכשיו. אני לא מתעלם מהאיומים, וצריך לזכור שאני ביטחוניסט עוד מהימים שכיהנתי כיו"ר ועדת חוץ וביטחון. מצד שני, צריך גם להבין שסוריה ומצרים לא יכולות לנהל היום מירוץ חימוש ואפילו לאיראן קשה עם הסנקציות. בסיטואציה כזו אין צורך להגדיל את תקציב הביטחון".

 

במשרד הביטחון מאיימים שבמקרה של קיצוץ, ההגנה תיפגע מאוד.

"לא נקצץ אף תותח. לא יכול להיות שאיך שמדברים על קיצוץ, שולפים שם מיד את האימונים או את כיפת ברזל. הם הרי יכולים להפסיק לבנות מגדלים חדשים בקריה, לחסוך באנרגיה, למכור בסיסים בקרקעות ששוות מיליארדים ולבטל לגמרי את משלחת הרכש לניו יורק או לאחד בין אגפי הבינוי כפי שהבטיחו לעשות. שיתייעלו כפי שדרשה מהם ועדת ברודט אחרי מלחמת לבנון השנייה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x