יצוא הסחורות שינה כיוון: עלה ביולי ב-24%
הסתכם ב-16.8 מיליארד שקל לעומת 13.5 מיליארד שקל בחודש הקודם. יצוא תעשיות ההייטק עלה ב-3 החודשים האחרונים ב-21.1%
הנתונים הסטטיסטיים ממשיכים לתעתע במקבלי ההחלטות הכלכליות. רצה הגורל, ודווקא ביום שבו דיווח האוצר בסקירתו החודשית על מצב המשק כי "בחודש יוני החריפה מאוד הירידה ביצוא הסחורות ונמשכה ההרעה בגרעון המסחרי", דיווחה הלמ"ס על היפוך במגמת היצוא ביולי.
מנתוני סחר החוץ שפרסמה אתמול הלמ"ס מתברר כי בחודש יולי זינק היצוא, מנוכה עונתיות, והסתכם בכ-16.8 מיליארד שקל, לעומת כ-13.5 מיליארד שקל (עלייה של 24%) גם בחודש המקביל בשנה שעברה וגם בחודש הקודם השנה. 90% מסכום זה היה יצוא תעשייתי ללא יהלומים, 9% יצוא יהלומים ו-1% יצוא חקלאי. אחת הסיבות לעלייה זו ביצוא הסחורות היא החולשה שנרשמה בחודש שעבר בשער השקל ביחס לרוב המטבעות שבהם נערכות עסקאות היצוא: ביחס לדולר נחלש השקל ב-2.5%, ביחס ליורו ב-0.6% וביחס ליין היפני ב-2.9%.
על פי נתוני המגמה, בחודשים מאי-יולי עלה יצוא הסחורות, ללא יהלומים, בשיעור שנתי של 9.5% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.3% בשלושת החודשים הקודמים. היצוא התעשייתי עלה בחודשים מאי-יולי בשיעור שנתי של 8.9%, בהמשך לעלייה של 3.2% בשלושת החודשים הקודמים. יצוא תעשיות ההייטק, המהווה כ-47% מכלל היצוא התעשייתי ללא יהלומים, עלה בשלושת החודשים האחרונים בשיעור שנתי חד-יחסית של 21.1%.
מנתוני הלמ"ס מתברר עוד כי בשבעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הגירעון המסחרי של ישראל (הפער בין כלל יבוא ויצוא הסחורות) בכ- 6.3 מיליארד שקל בממוצע לחודש, שהם כ- 75.3 מיליארד שקל במונחים שנתיים. זאת לעומת גירעון מסחרי קטן הרבה יותר של כ- 52.2 מיליארד שקל שנרשם בשנת 2011, וגירעון מסחרי קטן במיוחד של כ- 29 מיליארד שקל בלבד שנרשם בשנת 2010 כתוצאה מהמשבר הגלובלי שפגע קשות גם בהיקף היצוא הישראלי וגם ביבוא לארץ.
