$
בארץ

סקר: שיעור התעסוקה של גברים חרדים עלה ב-28% בתוך עשור

בדיקה של מוסד "שמואל נאמן" השייך לטכניון מצאה כי שיעור התעסוקה של הגברים החרדים בגילאי 54-25 הגיע בין 2002 ל-2011 לכ-46%. בקרב נשים חרדיות, שיעור התעסוקה בשנים האחרונות חצה בקצת את רף ה-50%

מיקי פלד 18:49 12.08.12

 

בעוד באגף כח האדם של צה"ל מנסים להבין מה לעשות עם אלפי חרדים המועמדים לשירות צבאי לאו פקיעתו של חוק טל, בשורה חיובית מגיע על גידול בשיעורי התעסוקה של מגזר זה.

 

מבדיקה של מוסד שמואל נאמן, מוסד החוקר את החברה הישראלית והשייך לטכניון, עולה כי שיעור התעסוקה של הגברים החרדים בגילאי העבודה העיקריים של 54-25 עלה ב-28% בעשור של 2011-2002 והגיע לכ-46% מהגברים. בקרב נשים חרדיות, שם גם כך שיעור התעסוקה בשנים האחרונות חצה בקצת את רף ה-50%, עלה שיעור התעסוקה בעשור האחרון בגילאי העבודה העיקריים ב-14%, בעוד באוכלוסיה הכללית שיעור התעסוקה עלה ב-3% בלבד. בקרב גברים ונשים יהודים לא חרדים עומד שיעור התעסוקה על כ-77%.

 

חרדים בירושלים (ארכיון)
חרדים בירושלים (ארכיון)צילום: בלומברג

 

המחקר, שנערך במסגרת פרויקט שילוב חרדים בכלכלה הישראלית, מצא עוד כי ב-5 שנים האחרונות, 2012-2008, שירתו בצה"ל או בשירות אזרחי כ-10,000 חרדים וכי מספר הסטודנטים החרדים במוסדות אקדמיים עלה ביותר מ-100% וזינק מ-3,000 לכ-7,300 בחמש השנים הללו. יצויין כי כמה מראשי הקהילה החרדית אומרים בחודשים האחרונים כי בפועל חוק טל החל להיות מיושם רק 4 שנים לאחר שנחקק, כלומר ב-2007, גם בשל קשיים של המדינה ביישומו, וגם כי היה צורך להכשיר את הלבבות בקהילה החרדית ולתת לגיטמציה חברתית ליציאה מהכולל אל השירות הצבאי והאזרחי ועולם העבודה.

 

לדברי ד"ר ראובן גל, שעומד בראש הפרויקט, מדובר בממצאים מעודדים, "אשר מלמדים על כך שניתן לחולל שינוי גדול בשוק העבודה הישראלי בקרב החרדים. עם זאת יש צורך בשימוש בכלים חדשים שיאפשרו להרחיב את מעגל התעסוקה".

 

לדבריו, יש לעודד ואף לתמרץ מעסיקים חילוניים לקלוט עובדים חרדים, שכם כיום על כל 10 חרדים שמחפשים עבודה יש רק מעסיק חילוני אחד שמוכן לקלוט אותם, ולאפשר לאברכים חרדים שיקבלו פטור משירות בצה"ל להתנדב לשירות

האזרחי-לאומי. לדבריו, צה"ל יכול וצריך להגדיל בהרבה את קליטת החרדים לשורותיו, כולל הקמת ישיבות הסדר חרדיות.

 

בתחום ההשכלה, קורא ד"ר גל ל"עקיפת" בעיית לימודי הליבה באמצעות עידוד לימודים אלטרנטיביים – כלומר מסגרות חינוך חיצוניות, מחוץ לישיבות, שילמדו מקצועות בעלי אוריינטציה תעסוקתית כמו אנגלית, מתמטיקה, מחשבים. בקרב החרדים יש ביקוש גובר והולך לרכישת מקצועות אלו ועל המדינה לאפשר תמיכה תקציבית ליזמים פרטיים שיילמדו מקצועות תעסוקתיים לחרדים. ההמלצה היא שנציבות שירות המדינה תאפשר לבוגרי מערכת החינוך החרדית לעמוד במבחנים, במקום להציג תעודה, על מנת להתקבל למשרות ממשלתיות.

 

x