המדינה צפויה להתנגד להעלאת שכרו של יו"ר בנק לאומי, דוד ברודט

האסיפה הכללית שתיערך היום בבנק לאומי היא אירוע היסטורי, שכן מדובר באסיפה ראשונה בבנק ישראלי שבה לאף אחד מבעלי המניות אין גרעין שליטה. זאת, לאור החלטת מדינת ישראל לוותר על גרעין השליטה בבנק לאומי ולהפוך לבעל מניות מן המניין. על סדר יומה של האסיפה הכללית עומדות ארבע החלטות משמעותיות: הכרעה ביחס להעלאת שכר היו"ר, בחירת 5 דירקטורים חדשים, דיון בבקשת הבנק להגדיל את ההון הרשום שלו והחלטה ביחס להמשך ההתקשרות עם משרד רואי החשבון סומך חייקין.

המדינה נחשבת כעת לבעלת מניות "רגילה", שמחזיקה ב־6.03% ממניות הבנק והיא לא הודיעה רשמית כיצד תצביע היום. גם בקרב בעלי המניות הפרטיים שררה אתמול עמימות ביחס להצבעות. בקבוצת עזריאלי (4.8%) סירבו למסור האם יצביעו וכיצד וכך גם בסביבתו של שלמה אליהו בעל המניות הפרטי הגדול בבנק (9.6%). מנגד, אלפרד אקירוב שמחזיק 3.1% ממניות לאומי לא צפוי להצביע. לדברי מקורביו הוא לא מעוניין להתערב בענייני הבנק והוא רואה את השקעתו כהשקעה פיננסית בלבד.

אליהו. בעל המניות הפרטי הגדול בבנק

1. העלאת שכר ליו"ר הבנק דוד ברודט

דירקטוריון הבנק החליט להעלות את שכרו של היו"ר דוד ברודט ב־3.7%, כך שעלות שכרו החודשית תעלה בכ־6,200 שקל ל־173 אלף שקל בחודש.

עלות שכרו של ברודט כולל הפרשות סוציאליות עמדה על 3.1 מיליון שקל ב־2011. בשנת 2011 בכירי הבנק לא זכו למענקים, מאחר שבנק לאומי הציג תשואה להון של 8.3% - נמוכה מיעד הבונוסים שהוא 8.5%.

חברת הייעוץ לגופים המוסדיים אנטרופי, המליצה למוסדיים שהם בעלי מניות בבנק לאשר את העלאת השכר ליו"ר "בהתחשב בהשוואה ליושבי ראש אחרים". המדינה תתבקש למעשה להכריע האם לאשר תוספת שכר כאמור בתקופה של גזירות כלכליות והעלאות מסים לציבור. במקביל גם המפקח על הבנקים מחזיק בעמדה לפיה על הבנקים לקצץ בהוצאותיהם במטרה להתייעל במיוחד בהוצאות השכר המהוות כיום כ־60% מסך ההוצאות של הבנקים. בלאומי מבקשים להעלאות את שכר ברודט לאחר שרק בפברואר האחרון הודיעו על תוכנית התייעלות מקיפה לפיה לא יגויסו עובדים חדשים במקום 800 העובדים שיפרשו בשלוש השנים הבאות מהבנק. בנוסף, הושמו תקרות שכר לתפקידים מסוימים, הבנק מקצץ בהוצאות מיחשוב ואף ממזג לתוכו את לאומי למשכנתאות.

ברודט. בלאומי מבקשים להעלות את השכר לאחר שרק בפברואר הוכרזה תוכנית התייעלות מקיפה

2. בחירת חמישה דירקטורים לדירקטוריון לאומי

אסיפת בעלי המניות משמעותית כיוון שבמסגרתה גם ייבחר לראשונה דירקטוריון לבנק אשר ינווט את צעדיו מכאן ואילך בסיטואציה שבה כאמור אין לבנק גרעין שליטה. מהלך זה הוא אבן בוחן לשוק הבנקאות, ובמיוחד ליחידת המפקח על הבנקים בראשותו של דודו זקן, שעבר מצידוד במבנה בנקים עם גרעין שליטה לבנקים ללא גרעין שליטה. התהליך כולל שינוי משמעותי עבור דירקטוריון בנק לאומי, שכן על הפרק חמישה דירקטורים, שליש מבין הדירקטורים

בבנק.

מסתמן כי הדירקטורים המכהנים כיום בבנק - פרופ' אריה גנס ופרופ' אפרים צדקה - ימונו לכהונה נוספת בדירקטוריון. בסך הכל ימונו ארבעה דירקטורים רגילים ודירקטור חיצוני אחד. ההבדל בין התפקידים הוא יחסית זניח, לאור ההוראות המחמירות מטעם המפקח על הבנקים. על תפקיד הדירקטור החיצוני מתחרים שניים: עו"ד חיים סאמט, שכיהן בעבר כדירקטור בבנק לאומי ופרופ' ישראל צנג.

חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי אמנם נמנעה מלהמליץ לגופים המוסדיים עבור מי להצביע, אך לפי בדיקה שביצעה גילתה שהמועמד רו"ח דב נווה הוא גיסה של מנכ"לית הבנק רקפת רוסק־עמינח.

3. הגדלת ההון הרשום של בנק לאומי

החלטה מהותית שצפויה להתקבל היום היא החלטה על הגדלת ההון הרשום של הבנק. מספר המניות של הבנק יגדל במיליארד, מהלך שאינו צפוי להשפיע כיום על בעלי המניות אך מכין את הקרקע עבור גיוסי הון שיכולים בעתיד לדלל את אחזקתם של בעלי מניות הבנק. אפשרות אחרת היא הגדלת ההון לשם הנפקת אופציות לעובדים.

אפשרות של הגדלת הון אמנם נראית רחוקה כיום, שכן הבנק מציג יחס הון ליבה (ההון האיכותי ביותר של הבנק המורכב מהון עצמי, קרנות ועודפים וללא כתבי התחייבות למיניהם) של 8.28% - אחד הגבוהים במערכת הבנקאית. אבל הוראות הפיקוח על הבנקים, שמחייבות להגיע ליחס הון ליבה של 9% עד סוף 2014 ו־10% עד לתום 2016

גד סומך. רואה החשבון של לאומי

עשויות להעלות לבנק צורך בהנפקה שתדלל את בעלי המניות הקיימים.

בבנק מסבירים כי ההחלטה להגדיל את ההון הרשום היא דרכם לעמוד בדרישות הפיקוח במעבר לתקנות המחמירות של באזל 3. התקנות ידרשו יחס הון הליבה הנמוך ב־0.3%–0.5%. המשמעות של כל שבריר אחוז היא תוספת של עשרות מיליונים להון הבנק.

4. החלטה בנוגע להתקשרות עם רו"ח סומך חייקין

החלטה נוספת שיקבלו היום בעלי המניות של בנק לאומי, היא האם להאריך את ההתקשרות של הבנק עם משרד רואי החשבון KMPG סומך חייקין בשנה נוספת. המשרד אחראי על שירותי ראיית החשבון העיקריים של בנק לאומי מזה כחמישה עשורים. המשרד מבקר את מרבית הבנקים בישראל, והנושא זוכה לתשומת לב הרגולטורים לאחרונה לאור חשש באיכות הביקורת בענף כולו.

במכתב ששלחו המפקח על הבנקים דודו זקן, יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר והממונה על שוק ההון באוצר עודד שריג נכתב כי הם בוחנים רוטציה או מגבלות לרואי החשבון, כך שלא יבקרו מספר גבוה של חברות באותו ענף. מנגד, טוענים המתנגדים כי ישנה חשיבות שמשרד רואי החשבון יהיה בעל התמחות גבוהה - במיוחד בענפים מרכזיים כמו בנקאות וחברות ביטוח. בחברות הייעוץ אנטרופי טענו בהחלטתם לאשר את המינוי, כי הקווים המנחים לבחירת משרד רואי החשבון הם המקצועיות והעצמאות שלו.