• תפריט
  • דואר אדום
בארץ

חשיפת "כלכליסט": המסמך הסודי שאף אחד לא רוצה שתראו

קובץ חשאי של הלמ"ס חושף כמה השקיעו ממשלות ישראל ביהודה, שומרון ועזה. ממשלת נתניהו שתצביע היום על העלאת מסים עצרה את מגמת הקטנת ההשקעות בשטחים והזניקה אותן ב־2011 ב־38%

ההשקעה הממשלתית ביהודה ושומרון קפצה תחת ממשלת נתניהו ב־38% מ־2010 ל־2011 וחזרה לרמותיה ערב יישום תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ב־2005. מאז 2003 ועד לסוף 2011 השקיעו ממשלות ישראל מעל 10 מיליארד שקל ביישובים שמעבר לקו הירוק. סכום זה כולל את כלל ההשקעה הממשלתית:תמיכה כלכלית ברשויות מקומיות, השקעה רוחבית בתשתיות ואובדן הכנסות למדינה כתוצאה מהטבות מס. למעשה, הסכום הזה אמור לכלול הכל, למעט הוצאה ביטחונית על אבטחת היישובים ופעילות ביטחונית באזור, נתון שכשלעצמו לא חשוף לציבור בשום צורה.

הנתונים, שנחשפים ב"כלכליסט" לראשונה, מוכרים היטב לצמרת הכלכלית הממשלתית, לראשי משרד האוצר ולראש הממשלה, אולם הם נשמרים בסוד מפני הציבור במשך שנים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) אוספת את הנתונים מדי רבעון לבקשת משרד האוצר, והם משמשים לקיזוז השקעות ממשלות ישראל בשטחים שמעבר לקו הירוק מתוך כספי הערבויות שארה"ב מעמידה לטובת ישראל. הלמ"ס מעבירה את הנתונים בדו"ח מרוכז למשרד האוצר, שמעביר אותם, מתורגמים לדולרים, לממשל האמריקאי. משמעות הקיזוז האמריקאי היא שכשהממשלה תבקש לנצל את הערבויות כדי לגייס כסף בשוק ההון, היא תגלה שהיקף הערבויות נמוך מבתכנון המקורי (ראו מסגרת).

 

 

1. השקעה בשיעור 1.5 מיליארד שקל בשנה

 

הלמ"ס החלה לאסוף את נתוני ההשקעה הממשלתית ביהודה, שומרון ועזה בשלהי 1992, רגע לפני החתימה על הסכמי אוסלו, ואספה אותם עד שלהי 1997. בשנה זו, על רקע מיצוי מסגרת הערבויות, הפסיק האוצר לבקש את איסוף הנתונים, עד להסדרת מסגרת ערבויות שנייה ב־2003, שבעקבותיה חודש האיסוף.

 

לפי הדיווח, מ־1992 ועד 2011 השקיעו ממשלות ישראל בשטחים 27 מיליארד שקל (במונחי 2011). לשם השוואה, התקציב שקבעה הממשלה ב־2010 לשלב הראשון של תוכנית נתיבי ישראל לרישות המדינה במסילות רכבת וכבישים מהירים הוא 27.5 מיליארד שקל ל־10 שנים.

 

הנתונים מלמדים כי בשנים הראשונות שלאחר החתימה על הסכמי אוסלו, בין היתר בשל הצורך בהקמת תשתיות נרחבות ביהודה, שומרון וחבל עזה, ובעיקר סלילת כבישים עוקפים, היקף ההשקעה הממשלתית בשטחים היה אדיר. ב־1993 לבדה היקף ההשקעה בשטחים הסתכם ביותר מ־2.5 מיליארד שקל, מהם יותר מ־60% יועדו לבינוי, שיכון ופיתוח. ב־1994–1997 ההשקעה הממשלתית הממוצעת בשטחים עמדה על למעלה מ־1.5 מיליארד שקל בשנה, וב־2003 היא עמדה על 2.1 מיליארד שקל (במונחי 2011).

 

מ־2003 ההשקעה הממשלתית בשטחים הלכה והתכווצה ולמעשה, ב־2004–2005 היא נחתכה בחצי. מ־2005, בעקבות תוכנית ההתנתקות והיציאה מחבל עזה, ההשקעה הממשלתית בשטחים הלכה ופחתה באופן עקבי עד שב־2009 היא הסתכמה ב־805 מיליון שקל בלבד.

 

אלא שמ־2009, לאחר כינון ממשלת נתניהו השנייה, ההשקעה הממשלתית בשטחים חזרה לגדול, אף שעתה הכספים זרמו ליהודה ושומרון בלבד. ב־2010 השקיעה הממשלה 846 מיליון שקל ביהודה ושומרון, וב־2011 ההשקעה קפצה בכ־38% ל־1.1 מיליארד שקל. זאת, בשעה שהתקציב הממשלתי כולו גדל ב־2.7% בלבד. למעשה, ההשקעה הממשלתית בשטחים חזרה לרמתה ערב ההתנתקות.

 

2. פער של 150 מיליון שקל בהשקעה

 

דירוג ההשקעה הממשלתית ברשויות המקומיות בישראל שחשף "כלכליסט" לפני כשבועיים העלה שההשקעה ברשויות ביהודה ושומרון ב־2010 היתה מעל למיליארד שקל - השקעה בתושבים שגדולה ב־80% מגודלם היחסי באוכלוסייה.

 

הדירוג התבסס על תקציבי משרדי הממשלה ודו"חות הלמ"ס. אלא שלפי הקובץ הסודי של הלמ"ס שנחשף כעת לראשונה, ההשקעה הממשלתית ביהודה ושומרון ב־2010 היתה נמוכה יותר ועמדה על 846 מיליון שקל. הפער של למעלה מ־150 מיליון שקל תמוה כשמביאים בחשבון את העובדה שבשני המקרים מדובר בנתונים שאוספת הלמ"ס ושהסכום הנמוך מבין השניים אמור להקיף סעיפי השקעה רבים יותר דוגמת השקעה בתשתיות.

 

מאחר שבשני המקרים מדובר בנתונים רשמיים של מדינת ישראל ייתכן שהנתונים שעליהם מדווח האוצר לממשל האמריקאי נמוכים מנתונים אחרים שאוספת הלמ"ס על ההשקעה בשטחים. ממשרד האוצר נמסר: "המשרד מקבל את המידע כמות שהוא מהלמ"ס ומעבירו לגורמים הרלבנטיים".

 

 

3. עלייה של 272% בתקציבי החינוך

 

במועצת יש"ע חושבים שהנתונים, ובעיקר הירידה בהיקף ההשקעה עד לשנתיים האחרונות, מוכיחים כי אין השקעה עודפת ביהודה ושומרון. "לפני עשור התחילה ירידה גדולה מאוד בתקציבי הפיתוח של משרד השיכון ושל המשרדים האחרים", אומרים במועצת יש"ע. "אם פעם משרד השיכון היה משקיע בבנייה תקציבית (הקרקע ניתנת בחינם והמדינה כיסתה את הוצאות הפיתוח - ש"א), הרי שהיום המדינה כבר לא עושה את זה". הראיה, אומרים במועצת יש"ע, טמונה בשינוי במחירי הדירות בשטחים שעלו לטענתם ב־30%–40% בחמש השנים האחרונות.

 

חלקו של משרד השיכון בהשקעה הממשלתית אכן ירד במהלך השנים, אך את מקומו תפסו משרדים אחרים. עד 2008 שלושת הגופים שהיו אחראים על 70%–80% מההשקעה הממשלתית בשטחים היו משרד הפנים (בעיקר באמצעות מענקי איזון), משרד השיכון ומעצ. ב־2003 ההשקעה הכוללת שלהם בשטחים עמדה על 1.7 מיליארד שקל.

 

אך תקציבי משרד השיכון פחתו בהדרגה לאורך השנים, עד שהגיעו לשפל של 58 מיליון שקל בלבד ב־2011 - 8% בלבד מהשקעת המשרד ב־2003. במקביל גדלו בהתמדה תקציבי משרד החינוך ליישובים ביהודה ושומרון, שעלו ב־272% בין השנים 2003 ו־2011.

 

ההשקעה של מעצ בשטחי יהודה ושומרון היתה ונשארה גבוהה - 233 מיליון שקל בממוצע מדי שנה. בהשוואה לתקציב השנתי הכולל של מעצ ל־2011 מדובר בסכום המהווה 20% מתקציב אחזקת הכבישים של החברה הממשלתית.

 

עד 2003 המדינה גם חילקה הטבות מס לתושבים שמתגוררים ביהודה ושומרון, שהסתכמו בשנה האחרונה לחלוקתם ב־100 מיליון שקל. בין 1993 ל־1997 הממשלה חילקה כהטבות מס לתושבים בשטחים כ־800 מיליון שקל במונחי 2011.

 

4. מועצת יש"ע: יש רק השקעות של דו־קיום

 

"האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון גדלה בקצב של 5% בשנה, כמעט פי שניים וחצי מקצב הגידול בכלל ישראל", אומרים במועצת יש"ע. "ביהודה ושומרון גרים 345–360 אלף יהודים. במועצת מטה בנימין לבדה יש גידול של 10%–15% במספר הילדים שעולים לכיתה א' בכל שנה. זה מצריך תשתיות נוספות, גני ילדים, בתי ספר והסעות. הגידול בתקציב נובע מהגידול באוכלוסייה".

 

במועצת יש"ע טוענים שההשקעה הממשלתית שמורגשת בשטחים מבוצעת בתשתיות משותפות, ומכנים אותה "השקעה של דו־קיום": תשתיות שהמתנחלים והפלסטינים נהנים מהן, דוגמת קווי ביוב או מים וקווי חשמל וכבישים.

 

"פעם המדינה עודדה את ההתיישבות בתקציבים, היום היא עושה את זה בדרכים אחרות. נכון שהיום האווירה חיובית יותר מצד הממשלה, אבל אין ביהודה ושומרון הטבות מיוחדות מלבד הנחה בתחבורה ציבורית", אומרים במועצת יש"ע.

 

מלשכת נתניהו נמסר: "הטענות בכתבה משוללות כל יסוד".

132תגובות
בטל שלח
  • זה לא נראה כל כך הרבה. לפי תעמולת הבחירות ציפיתי להרבה יותר! (ל"ת)
    מתעניין, (17.01.15)
  • כן ליהודה ושומרון. די לישראל. (ל"ת)
    הרצל, (07.08.12)
  • הליכוד משקיע פחות מקדימה... (ל"ת)
    משה, (05.08.12)
  • ההתנחלויות מגנות עלינו מפצצות גרעיניות פזור גיאוגרפי של חלק מהותי של האוכלוסייה היהודית הוא אחת ההגנות החשובות מפני החלטה עתידית להטיל פצצות גרעיניות על החלקים הצפופים ישראל. (לדעתי, פזור אוכלוסייה ע"י משיכת יהודים להתישב בנגב ובגליל הוא יקר יותר ובעקר מצריך זמן הרבה יותר מאשר משיכת חלקם ליו"ש)
    טענתי מוזרה ? היא מבוססת, כדלהלן, על תמצית מזכרון של דברים שנכתבו לפני שנים רבות ע"י רפאל איתן ז"ל, רחבעם זאבי ז"ל ואריאל שרון יבדל"א (שבהיותו ח"כ באופוזיציה ויריב פוליטי מר לרה"מ יצחק רבין ז"ל היה גם יועץ בטחוני לא רשמי של רה"מ, ואפילו בתקופת מו"מ אוסלו והנסיגות שבעקבותיו). בשעה שהדברים נכתבו סכנת הפצצה הגרעינית נראתה לצבור כרחוקה מאד ולכן דבריהם לא זכו לתשומת הלב הראויה ושקעו בתהום הנשיה, גם למתנחלים לא היה נח להזכיר שהם ב"ערי מקלט". שלשת מומחי הבטחון הנ"ל כתבו כך:
    הסכוי שיוחלט להשתמש בפצצות גרעיניות על ישראל יגדל ככל שתגדל התרומה שלהן לחסולה של מדינת ישראל כישות עצמאית. מדת תרומתן של פצצות גרעיניות לחסולה הכללי של מדינת ישראל תלויה (תלות שלילית) גם בשעור השורדים אחרי המכה הגרעינית ( הערה שלי: השורדים הם גם אלה שנותנים טעם וגם לגיטימציה למכת הנגד הגרעינית, שגם היא רכיב חשוב של ההרתעה ). השורדים יהיו דוקא אותם שימצאו בשטחים שבהם השמוש בפצצות גרעיניות לא יעיל. לפיכך, לשם הגנה נוספת מפני פצצות גרעיניות צריך למשוך חלק מהיהודים לשטחים שאוכלוסייתם היהודית דלילה.
    אסטרטגיה שהושכחה, (05.08.12)
לכל התגובות