כמה רחוק תלכו כדי להתקבל לעבודה?
מראיינים שואלים לעתים שאלות בוטות במיוחד - אפילו כאלה שכוללות "הצעות מגונות". אז תשכחו מ"החסרונות והיתרונות" - ותתכוננו לדבר האמיתי
הצעה מגונה, גרסת שוק העבודה. "תסכים שאשכב עם החברה שלך כדי להתקבל לעבודה?" - מתברר שזו אינה בדיחה אלא שאלה שנשאל מועמד למשרה באחת החברות בוול סטריט. הכוונה היתה כמובן לבחון את תגובתו של המועמד.
כולם כבר מכירים את השאלות הרגילות בראיונות עבודה, למשל מה הם החסרונות שלכם, ולעומת זאת למה אתם מתאימים לתפקיד. אבל גם המועמדים וגם המראיינים כבר מכירים את כל "העקשנים" ו"המכורים לעבודה", ועל כן מחפשים דרכים לחדש. שאלה כמו "איך תשכנע מישהו לעשות מה שאתה רוצה שהוא יעשה כשהוא לא חייב לעשות זאת?" היא בהחלט מרעננת, אבל השאלה החשובה היא מה לענות על כך, שכן התשובות הן מבחן חשוב בדרך לעבודה המיוחלת.
לחברות הגדולות יש אופי ארגוני ייחודי, ומלבד הכישורים המקצועיים הן מחפשות אנשים שיתאימו לארגון שלהם. בענקית המחשבים אפל, לדוגמה, בודקים אם מועמד לתפקיד מוכר בחנויות החברה יכול לתפקד תחת לחץ, במיוחד במצבים שבהם אין תשובה ברורה ונכונה. לעתים שואלים מועמד "האם קרה פעם שלקוח ביקש ממך משהו שלא יכולת לספק באותו רגע? איך התמודדת עם המצב?". היו מועמדים שנשאלו אפילו: "האם היית יכול להתחרות בסטיב ג'ובס?". המטרה: לבדוק אם המועמד מכיר את החברה ואת מוצריה, וכן אם הוא בעל דעה משל עצמו ויכול לבטא אותה ומוכן להילחם עבורה.
אין תשובה נכונה
השאלה "איך תשכנע מישהו לעשות מה שאתה רוצה שהוא יעשה כשהוא לא חייב לעשות זאת?", נשאלה לפי האתר גלאסדור (glassdoor) בחברת HP בעת ראיון מועמד למשרת פלאנר בישראל. בתיה גלס, מובילת שירותי קריירה בחברת AKT, ייעוץ למשאבי אנוש, מסבירה כי המטרה בשאלה היא "לבדוק יכולת השפעה ויכולת ניהול לא מתוקף איזשהו מעמד או מינוי פורמאלי. בנוסף, ניתן לבדוק בעזרתה את יכולת התמרון והגמישות הבינאישית של המועמד".
לדבריה, "אין תשובה נכונה. בסופו של דבר ירצו לראות מועמד אינטגרטיבי שאין פערים בסיפור שלו. הרעיון הוא לדעת לספר את הסיפור שלך כמו שצריך, ויש להפעיל שיקול דעת ספציפי מול תרבות ארגונית".
ברור כי לראיון בחברה בינלאומית כמו גוגל, אפל או מיקרוסופט צריך להגיע מוכנים. לפי גלאסדור, בראיון למשרת הטמעת מוצר בגוגל ישראל התבקש מועמד למנות את כל מוצריה של גוגל. "ככל שהחברה יותר גדולה ויותר גלובלית, כך מצפים שתבוא יותר מוכן ותפגין את הכבוד הראוי", מסבירה ענבל ברגנר, מנהלת הגיוס של WeRHunting. "אי אפשר להיכנס בדלת ולבקש מהמראיין להסביר לך מה החברה עושה. זה אומר שהמועמד אפילו לא השקיע רבע שעה באינטרנט בחיפוש פרטים על החברה. כשמדובר בחברה כמו גוגל צריך לראות את זה כאילו אתם הולכים למבחן". לדבריה, יש אנשים שמגיעים לחברות גדולות ואפילו לא יודעים את שמות של המנכ"לים. ברגר מדגישה כי הפגנת ידע על החברה מלמד על שקדנותו של המועמד.
משרתם של שני שעונים
חברות גלובליות דורשות מהעובדים שלהן ביצועים טובים הן בצד העסקי החיצוני והן בצד הארגוני הפנימי של החברה, אומרת רני גרינברג, שותפה בבאונטי – שירותי הד הנטינג.
לדבריה, בצד העסקי יישאלו מועמדים שאלות כמו "כיצד תוכל להסתדר עם שעות עבודה שאינן חופפות לשעות עבודה בישראל ועם נסיעות תכופות לחו"ל?", או למשל מועמד למשרת סמנכ"ל פיתוח יישאל "כיצד נכון להתמודד עם מצב שבו עלייך להתפשר על תכונות המוצר לטובת דרישות הלקוח?".
בצד הארגוני, מסבירה גרינברג, מועמדים בכירים בחברות הייטק בינלאומיות יצטרכו לדווח למנהל בחו"ל וישירות למנהל בישראל. לעתים יש צורך לתמרן בין הדרישות השונות, ולכן המועמד יתבקש לתת דוגמאות של מצבים שבהם היתה סתירה כלשהי בין הדרישות של מנהליו, וכיצד הוא התמודד איתה.
סוג נוסף של שאלות רווחות בראיונות לחברות הייטק הוא שאלות היגיון. השאלה "אתה במכונית עם בלון הליום המחובר בחוט לרצפה. החלונות סגורים. כאשר תלחץ על הגז, מה יקרה לבלון, האם הוא יזוז קדימה או אחורה?", היתה אחת השאלות בראיונות עבודה לגוגל שפורסמה ב"וול סטריט ג'ורנל". התשובה האינטואטיבית היא שהבלון זז אחורה אבל זה לא נכון. המטרה היא לנסות לבדוק את תהליך המחשבה של המרואיין.
דוגמה נוספת לשאלת היגיון: "במלון דן תל אביב יש 500 חדרים, בכמה לדעתכם מסתכם חשבון החשמל של המלון?". בשאלות מסוג זה מטרת המראיין היא לראות את הלוגיקה ותהליך הסקת המסקנות של המרואיין. "אין תשובה נכונה או לא נכונה. בשאלה על חשבון החשמל צריך לקחת בחשבון שאם יש 500 חדרים, וחדר הוא כ-30 מ"ר אז מגיעים לשטח החדרים וכך אפשר לחשב כמה עולה החשמל. יותר חשוב התהליך", מסבירה ברגנר, "רוצים לראות אם המועמד סתם יזרוק מספר, או שבאמת יעשה את תהליך המחשבה".
למה לא המליצו עליך?
שאלת מפתח בחברות הייטק היא "איך עברת מעבודה אחת לשנייה ומהשנייה לשלישית?". התקבלות לעבודה הראשונה מבלי להכיר אף אחד מעידה כי נעשתה לרוב באמצעות האינטרנט או מודעות דרושים, ואולי כך גם בעבודה השנייה. אבל אם ההתקבלות לעבודה השלישית נעשתה דרך מכר, הדבר מעיד על כישורים חברתיים ומקצועיים. "בהייטק תמיד מחפשים את הטאלנטים, ובסופו של דבר אם אתה כל כך כישרוני, אבל אף אחד לא חשב עלייך והמליץ עלייך, זה אומר שיש בעיה חברתית, או שאתה לא מספיק טוב. אם אתה לא מתקדם באמצעות אנשים אחרים, אז יש בעיה", אומרת ברגנר.
השאלה הפרובוקטיבית "אם הייתי אומר לך שהדרך היחידה שתקבל את העבודה הזאת היא אם אוכל לשכב עם החברה שלך, היית מסכים?", היא שאלה שנשאל מועמד למשרה בחברה בוול סטריט לפי ערוץ CNBC. לדבריה של ברגנר, מטרת השאלה היא להבין מה החוזק המוסרי של המועמד, ולהוציא אותו מ"אזור הנוחות" כדי לראות כמה הוא חזק.
"התשובה הגרועה ביותר היא להתייחס בכלל לנושא", אומרת ברגנר. "אם שואלים אותך שאלה בסגנון, 'האם היית גונב או עושה משהו רע מוסרית כדי לקבל עסקה', הדרך להתמודד היא להוריד את זה מהשולחן בצורה מאוד ברורה. צריך להגיד 'אני לא מוכן לשלם שום מחיר אישי בשביל דברים כאלה'. צריכה להיות תשובה חדה וברורה ערכית שזה ממש לא בא בחשבון, גם לא לדיון תיאורטי", היא מדגישה.
שאלה פתוחה שנועדה לבחון את אותו נושא היא "מה היית מוכן לעשות בשביל העבודה הזאת?". במקרה שכזה ממליצה ברגנר להתמקד בפן היצירתי. היא נותנת כדוגמה עובדת במקאן אריקסון ישראל, שהתקבלה לתואר שני בניו
יורק ורצתה לעבור לעבוד שם. היא העלתה קמפיין פרובוקטיבי לאינטרנט כדי שיגיע למנכ"ל מקאן אריקסון בניו יורק, ויימצא לה תפקיד. וזה עבד.
"אפשר אפילו, אם זה מתאים לסיטואציה, להגיד בהומור שתהיה מוכן לשטוף לבוס את האוטו כל יום. אבל להגיד 'הייתי מוכן לשלם לך כדי שזה יקרה', זו תשובה שלילית שמראה על מוסר ירוד. צריך למצוא את הדבר החיובי ולנסות להעלות חיוך", אומרת ברגנר.
אדם בפורום Wall Street Oasis הציע תשובה חביבה לאותה שאלה פרובוקטיבית על בת הזוג של המרואיין: "אני והחברה שלי ביחד כבר הרבה זמן ואני מתכוון להתחתן איתה. אם רק תעז לגעת בה אני אתן לך אגרוף שישכיב אותך לרצפה. עם זאת, יש לי אחות יפהפיה ואני אשמח לתת לך את המספר שלה".
