$
בארץ

9.4 מיליארד שקל משלם המשק בשנה בגלל אי תעסוקת חרדים

שיעור התעסוקה הנמוך בקרב גברים חרדים הוא בעיה חמורה לא פחות מאי־השוויון בנטל השירות צבאי, והוא מטיל עלויות כבדות על כתפי האוכלוסייה העובדת. "כלכליסט" בחן כמה עולה למשק תעסוקת החסר במגזר החרדי

חן פונדק, מיקי פלד ודותן לוי 15:0322.07.12

נושא השוויון בנטל השירות הצבאי עמד במרכז הדיון הציבורי בשבועות האחרונים, ואף הוביל לפרישתה מהקואליציה של מפלגת קדימה. אולם שוויון בנטל אינו מתמצה רק בשירות צבאי, אלא נוגע גם לעלויות המוטלות על האזרחים העובדים בישראל, כתוצאה משיעורי התעסוקה הנמוכים בקרב גברים מהמגזר החרדי. לרוב מחושב ההפסד למשק הנובע מההשתתפות הנמוכה של גברים חרדים בשוק העבודה רק על סמך התוצר הגולמי (תמ"ג) שאוכלוסייה זו היתה יכולה להפיק, אך כעת בודק "כלכליסט" עלויות נוספות למשק, ישירות ועקיפות, של תופעה זו. עלויות אלו כוללות את אובדן ההכנסות לביטוח הלאומי, הקצבאות המשולמות לאברכים וההנחות בארנונה ובמעונות יום הניתנות למשפחות חרדיות, בשל היותן מרובות ילדים ובעלות הכנסה נמוכה.

 

שוק העבודה

רק 45% מהגברים החרדים בגילי 25–64 עובדים

 

אם שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים היה דומה לשיעור התעסוקה של גברים יהודים לא חרדים, התוצר הגולמי של מדינת ישראל היה גדל ב־8.25 מיליארד שקל לפחות. כך עולה מנייר עמדה שהכין הדוקטורנט גלעד מלאך מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, ששימש כיועץ האקדמי של ועדת פלסנר לקידום השוויון באוכלוסייה. שיעור התעסוקה בקרב גברים יהודים לא חרדים בגילי 25–64 עומד על 81%, נכון ל־2010. לעומת זאת, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עומד על 45% בלבד.

 

בחישוב קר, אילו שיעור התעסוקה של גברים חרדים היה זהה לזה של היהודים הלא חרדים, היו מתווספים למשק כ־44 אלף עובדים נכון ל־2010 - מה שהיה מביא לעליית התוצר הגולמי בכ־11 מיליארד שקל. אולם לדעת מלאך עדיף להתחשב בהיעדר הכלים של העובד החרדי, ולכן להעריך את התוצר שלו כ־75% מזה של מקבילו היהודי הלא חרדי. על פי חישוב זה, היו נכנסים לקופת המדינה 8.25 מיליארד שקל נוספים מדי שנה כתוצאה מהגדלת שיעורי התעסוקה של גברים חרדים.

 

הפגנה הקוראת לגייס חרדים הפגנה הקוראת לגייס חרדים צילום: ענר גרין

 

הנתון שלרוב לא מביאים בחשבון הוא ההפסד שסופגת קופת הביטוח הלאומי מאי־התעסוקה. אברך הלומד בכולל משלם דמי ביטוח לאומי של 20 שקל לחודש ומס בריאות מינימלי של 100 שקל לחודש. סכום דומה משלם גם סטודנט שאינו עובד במהלך תקופת לימודיו. אך סטודנט ייצא בסופו של דבר לשוק העבודה ואפילו אם ישתכר כל חייו את השכר הממוצע במשק, העומד על 8,800 שקל לחודש, הוא ישלם 616 שקל מדי חודש על דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

 

לכן, ההכנסה הפוטנציאלית של הביטוח הלאומי היתה גדלה ב־496 שקל בחודש על כל אברך שיוצא לעבודה ומשתכר את השכר הממוצע במשק. אם שיעור תעסוקת הגברים החרדים היה שווה לזה של הגברים היהודים הלא חרדים, הכנסות הביטוח הלאומי היו גדלות ב־262 מיליון שקל בשנה - אותה קופה שמשלמת את הקצבאות לקשישים, לנכים ולילדים. אובדן ההכנסות לביטוח הלאומי והתמ"ג האבוד מסתכמים ביחד ב־8.51 מיליארד שקל.

 

השכלה

ל־66 אלף תלמידי ישיבה קצבת אברך של 823 שקל

 

תלמידי הכוללים במדינה זכאים לקצבת "תורתו אומנותו", שהיא למעשה קצבת הבטחת הכנסת בגובה 1,040 שקל בחודש לאברך. קצבה זו משולמת על ידי משרד החינוך. ב־2010 שונה הייעוד של הקצבה, והוגדר כמלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה, והתמיכה הוגבלה לארבע שנות לימודים שבסיומן זכאי האברך לקצבה בגובה של 75% לשנה נוספת.

 

 

כדי לזכות בקצבת "תורתו אומנותו", על האברך להיות אב ללפחות שלושה ילדים בני פחות מ־18, לא לעבוד ולא להחזיק נכסים כמו קרקע או רכב. בנוסף, האברך או בת זוגו צריכים להשתכר יחד פחות מ־1,200 שקל לחודש ולא לקבל קצבת נכות. נכון ל־2012 ישנם 11 אלף אברכים הזכאים לקצבה זו, ובכך התקציב מסתכם ב־111 מיליון שקל.

 

במקביל, זכאי כל תלמיד ישיבה, ללא קשר למצבו הכלכלי, לקצבת אברך של 823 שקל בממוצע לחודש, בהתאם לסוג הישיבה ומספר שעות הלימוד. כיום כ־66 אלף אברכים מקבלים את הקצבה שמסתכמת ב־652 מיליון שקל בשנה. העלות השנתית של שתי הקצבאות עומדת על 763 מיליון שקל בשנה.

 

דיור

 80% ממשפחות האברכים מקבלות הנחה בארנונה

 

ההפסד כתוצאה מההכנסות בארנונה שמקבלים כ־60 אלף אברכים מוערך ב־93 מיליון שקל מדי שנה. הנחות בארנונה ניתנות בישראל בעיקר על סמך רמת ההכנסה ומספר הילדים במשפחה. שיעור מקבלי ההנחה בארנונה בקרב האברכים מוערך ב־80%, וההנחה הניתנת להם נעה בין 40% ל־90%. כך לדוגמה, אברך המשתכר עד 2,550 שקל יקבל הנחה של 80% בארנונה. משפחה בת 10 נפשות ומעלה המשתכרת פחות מ־1,164 שקל לנפש תקבל הנחה של 90% בארנונה. מבין 75 אלף אברכים ישנם כ־10,000 מקבלי הבטחת הכנסה אשר זכאים באופן מיידי להנחה של 70% בתשלומי הארנונה, ובהתאם למצבם המשפחתי אף יכולים לדרוש הנחה גבוהה יותר של עד 90%.

 

הארנונה הממוצעת בישראל עומדת על כ־40 שקל למ"ר לשנה, ולכן משפחה המתגוררת בדירה של 60 מ"ר תידרש לשלם סכום שנתי של 2,400 שקל או 200 שקל לחודש. היקף ההנחות שיינתנו למשפחה כזו ינוע בין 960 ל־2,160 שקל לשנה, או בממוצע 1,560 שקל לשנה. על פי חישוב זה, המדינה מפסידה מדי שנה כ־94 מיליון שקל כתוצאה מהנחות בארנונה לאברכים.

 

במקביל, במשך שנים הוטו מכרזי מחיר למשתכן, שבהם היזם הזוכה הוא זה שמציע את מחיר הדירה הנמוך ביותר, לטובת משפחות חרדיות באמצעות מתן עדיפות למשפחות מרובות ילדים. במאי 2010 שינה שר השיכון אריאל אטיאס את הקריטריונים כך ש־20% מהדירות הוקצו לזוגות ללא ילדים, 35% למשפחות עם 1–2 ילדים ו־45% מהדירות למשפחות עם 3 ילדים ומעלה. כמו כן, לפני כשנה נקבעו הנחיות שמעניקות נקודות זכות לפי ותק בנישואים, ומנגד ב־50% מהמכרזים ניתן ניקוד על שירות צבאי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x