השקט שלפני הכלום
אילו הרשתות הגדולות וענקיות המזון היו חשות איום מדו"ח קדמי, כבר מזמן היתה הסתערות על ירושלים
בכל 36 העמודים של הדו"ח הסופי של ועדת קדמי לבחינת שוק המזון בישראל, יש רק משפט אחד שחוזר פעמיים. הוא נמצא בעמוד 27, וחותם את הפרק על דרכי יישום רשימת ההמלצות הארוכה של הוועדה.
המשפט חוזר פעם אחת בדפוס מודגש ופעם אחת בדפוס רגיל, ומפציר במקבלי ההחלטות של מדינת ישראל באלה המילים: "הצוות ממליץ לשרים להקצות את המשאבים הנדרשים לשם יישום המלצות, לרבות תגבור האכיפה בהסדרים מגבילי תחרות באמצעות גופי הממשלה הרלבנטיים".
כנראה טעות אנוש הביאה לחזרה על המשפט פעמיים באותו העמוד, אך הטעות הזו חשפה את נקודת התורפה הגדולה ביותר של דו"ח קדמי, שהיא גם הסיבה המרכזית לכך שבענף המזון מעטים לוקחים אותו ברצינות. כדי להגשים את ההמלצות, יידרש קדמי לקבל שיתוף פעולה חסר תקדים וקונסטרוקטיבי של גופים כמו משרד האוצר, משרד התמ"ת, משרד הבריאות ומשרד החקלאות, לצד כל חברי הכנסת, רשות ההגבלים, מכון התקנים, הרשות להגנת הצרכן ובטח עוד כמה גופים ששכחנו להזכיר.
יש 53 המלצות בדו"ח קדמי. כדי ליישם אותן יצטרכו לחוקק חוקים חדשים, לשדרג מערכות במשרדי הממשלה, לאמץ מודלים חדשים לפיקוח ובעיקר לשנות דפוסי חשיבה.
די לבירוקרטיה המיותרת, ברוכה הבאה התחשבות באינטרס הצרכני. אם יוגשמו מסקנות הדו"ח, יהיה זה רגע שבו יוכיח השירות הציבורי הישראלי, לצד הדרג הפוליטי, בגרות, אחריות ורצון אמיתי לשרת את הציבור בישראל.
מה הסיכוי לכך שזה יקרה? אולי התשובה טמונה דווקא בשקט - השקט המופתי במשרדים של ענקיות המזון ומוצרי הצריכה, השקט במשרדים של הרשתות הגדולות והיבואנים הבלעדיים.
אם הם היו רואים בדו"ח קדמי אפילו קצה קצהו של איום, כבר היינו מופצצים בהערכות על היקפי הפיטורים בענף והנזק חסר התקדים לתעשייה. כבר היו מכינים צבאות של לוביסטים להסתערות על ירושלים.
אבל לא. אולי כמה עובדים במפעלי אריזת הטונה ייצאו למאבק נגד הפחתת המכס, ועוד כמה רפתנים שהבינו שכרגיל הם אלה שיצטרכו לשלם את המחיר.
זה לא הרעש שמייצר דו"ח שהולך לזעזע את שוק המזון מהיסוד. נראה שזה סימן שהוא לא הולך לזעזע את השוק כלל.
