• תפריט
בארץ

משתלם לחיות מעבר לקו הירוק

המתנחלים מקבלים 70% יותר ביחס לחלקם בכלל האוכלוסייה בישראל

כל חמש הרשויות בצמרת דירוג ההשקעה הממשלתית לתושב נמצאות מעבר לקו הירוק. ב־2010 השקיעה הממשלה 1.018 מיליארד שקל ב־311 אלף היהודים שמתגוררים ביישובי יהודה ושומרון. וזו, חשוב להדגיש, רק ההוצאה האזרחית, שאינה כוללת הוצאות ביטחוניות או את ההשקעה העצומה בתשתיות באזורים אלה.

 

יישובי יהודה ושומרון זוכים לתקציבי יתר בשל ההרכב הדמוגרפי והגיאוגרפי שלהם. הם מרוחקים זה מזה, בעלי צרכים ביטחוניים מורכבים, וחיים בהם ילדים רבים וכן שיעור גבוה של עולים. כל אלה מעניקים להם עדיפות בתקציבים ממשלתיים ובעיקר בתקציבי משרד החינוך, הפנים והרווחה.

 

 

התנחלות הר ברכה התנחלות הר ברכה צילום: שאול גולן

 

ההשקעה הממוצעת בכל תושב יהודה ושומרון עמדה על 3,269 שקל ב־2010 - פי 2.1 מההשקעה הממוצעת בכל אחד מתושבי המרכז, פי 2.2 מההשקעה הממוצעת בכל אחד מתושבי מחוז ירושלים, ופי 1.7 מההשקעה הארצית הממוצעת בתושב, העומדת על 1,947 שקל.

 

ביחס לחלקם באוכלוסייה מקבלים יישובי יהודה ושומרון 70% יותר. מדובר ב־4% מהאוכלוסייה שמקבלים 7% מהתקציבים. לשם השוואה, הירושלמים מקבלים 25% פחות מחלקם היחסי והתל אביבים מקבלים 30% פחות.

במועצה האזורית הר חברון, שנמצאת במקום הראשון בדירוג ההשקעה הממשלתית, הושקעו ב־2010 בכל תושב 10,620 שקל. הסכום הזה גבוה פי 14 מההשקעה הממשלתית בתושבי יהוד, פי 12.5 מההשקעה בתושבי קריית

ביאליק, פי 9 מההשקעה בתושבי כרמיאל, פי 7 מההשקעה בתושבי באר שבע.

 

היישוב היהודי הממוקם בלב חברון, המהווה בית ל־500 ישראלים בלבד, קיבל לידיו כ־4.7 מיליון שקל ב־2010. כך, לבד מההוצאות הביטחוניות האדירות שהממשלה משקיעה כדי להגן על המתנחלים בעיר, הושקעו בכל אחד מהם 9,278 שקל. עיקר התקציב הגיע ממשרד הפנים במסגרת מענק להתיישבות צעירה הניתן ליישובי יהודה ושומרון. במסגרת זאת חילק המשרד 30 מיליון שקל לרשויות ביהודה ושומרון, והן היחידות שמקבלות מענק זה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x