ניתוח "כלכליסט": "ההסדרים כל כך גרועים שנדרשת התערבות דרסטית"
אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, סבור שהחוק שיחייב מינוי מומחה חיצוני לליווי הסדר החוב, ישנה את מערך התמריצים של הצדדים. המוסדיים זועמים: "אנחנו מנהלים מיליארדי שקלים של חוסכים, ופתאום שמים מבוגר אחראי"
סביר להניח ש"חוק התספורות", שאושר אתמול (ב') בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, לא ישפיע על הסדרי החוב שכבר נדונים בימים אלו, אך ביכולתו לחנך את שוק ההון המקומי ולהתמודד עם התחלואים החדשים והישנים הקיימים בו. הבשורה המשמעותית שקיימת בחוק היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, שיהיה מעורב כבר משלב ראשוני של הסדר החוב.
מינוי המומחה איננו בשורה מהפכנית שתוקיע את אופנת הסדרי החוב שהפכו ל"מכת מדינה". יחד עם זאת, מדובר בגורם אובייקטיבי שאמור לדאוג לאינטרסים של החוסכים, לקצר את ההליכים בדרך לגיבושם ולדאוג להגינותם. בנוסף, מעורבות מוקדמת של מומחה מטעם בית המשפט תמנע מבעלי השליטה ומנהלי החברות מלבצע מהלכים חד־צדדיים, שעשויים לפגוע בסופו של דבר באינטרס הציבורי.
"מערך התמריצים שלהם הרבה פעמים הוא לא מיטבי"
על חוק התספורות חתומים שניים: ח"כ זהבה גלאון (מרצ) ועו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. ליכט, להבדיל מגלאון, אינו משתלח בטייקונים, בנושאי המשרה הבכירים בחברות או בגופים המוסדיים, יש לו דרך נימוסית יותר לתאר את חשדותיו ביחס לדרך שבה מתנהל הסדר החוב וביחס לתוצאה הסופית. "מערך התמריצים שלהם הרבה פעמים הוא לא מיטבי", אמר ליכט על הגורמים המעורבים במו"מ על הסדר החוב בדיוני ועדת החוקה והוסיף מסקנה: "ההסדרים כל כך גרועים וההתנהלות של החברה בתקופת הביניים כל כך גרועה, שההתערבות חייבת להיות דרסטית".
חששותיו של ליכט מסבירים את תגובתם הנעלבת של חלק מבכירי הגופים המוסדיים לחוק שמכונה על ידם "פופוליסטי". "איך יכול להיות שנותנים לי לנהל מיליארדי שקלים של כספי חוסכים, ופתאום שמים לי מבוגר אחראי", אמר ל"כלכליסט" מנכ"ל בית השקעות גדול. "לחוק הזה אין משמעות גדולה על המהות הכלכלית, אך יש בו מסר פוגע - הוא בא להגיד שהמוסדיים לא מספיק אחראיים, ואני לא שותף להתלהמות הזאת". שלושה בכירים נוספים בגופים המוסדיים היו שותפים לדעה, אך סירבו להתראיין כיוון "שמייד ייחסו לנו תדמית של מי שיוצא כנגד חוק שנועד, לכאורה, לטובת הציבור".
אולם, בתוך גל ההתנגדות ניתן היה למצוא גם כאלו שתומכים בחוק החדש. "מוסד נציגות איגרות החוב חושף אותי כל פעם מחדש לכל מיני כותרות של ניגודי עניינים וספקולציות אחרות, אבל אני רוצה להיות שם כי אני חושב שיש לי את המחויבות לדאוג לכספי החוסכים במקומות שבהם אני אחד המשקיעים הגדולים", אמר מנהל השקעות ראשי של אחת מחברות הביטוח. לאחר שימונה נציג מטעם המדינה, ארגיש יותר בנוח לא לשלוח את האנשים שלי לקחת חלק בנציגויות. ומה שבטוח, זה ינקה אותי מכל אותם טענות של ניגודי עניינים ויאפשר לי להפנות את האנשים שלי למשימות נוספות. יש לי בעיה עם המסר שמעביר החוק, אך היישום שלו רק יתרום לי".
לדברי בכיר נוסף בשוק המוסדי, "הגיעו מים עד נפש. נדרשת התערבות, שכן השוק לא מצליח להסתדר עם הסדרי החוב. אמנם ישנן עוד מחלוקות ונראה שהצעת החוק עדיין לא סותמת את כל הפערים, אך ברור שחייבים לשנות משהו וכאן מבחינתי מתחיל השינוי".
הרשויות רוצות ששומטי החובות יכניסו יד לכיס
אלא שקשה להגדיר את השינוי בעקבות חוק התספורות כשינוי דרסטי. אחרי שמנכים את הביקורת ואת הנהי של מכסחי החוב על הפיקוח שהונחת עליהם בדמות "המומחה", החוק בעצם מחזק את כוחו של בית המשפט לאשר הסדרים בתקווה שיהיו הגונים וניטראליים יותר. אך גם בעבר זו הייתה מטרתו של בית המשפט, ואף אחד לא מפקפק באיכות הפיקוח שהפעיל, חוץ אולי מגלאון שכינתה את בתי המשפט "חותמת גומי" להסדרים מקפחים. עכשיו התקווה היא שיאושרו הסדרים שנותנים משקל רב יותר לאינטרס הציבור על חשבון האינטרסים של הגורמים המקצועיים שתלויים זה בזה, חוגגים זה עם זה וייפגשו מן הסתם שוב בסיבוב הבא שיניב את התספורת הבאה.
חותמו של ליכט אדריכל החוק, ניכר על מארג חקיקה כולל שמבטא את הסנטימנט השלילי כלפי הטייקונים. מארג שנמנים עליו בין היתר חיזוק המיעוט והדירקטורים החיצוניים על חשבון בעלי השליטה, התיקון שעוסק בהבראת חברות, הצעת חוק הריכוזיות וחוק האכיפה המנהלית. מכולם בוקע המסר, המשותף גם למחאה החברתית: לחשוד, להגביל ולהצר את צעדי בעל הבית. מאז המשבר של 2008 היו קרוב למאה הסדרי חוב. ליכט לא מבין למה את מספר הפעמים שהשליטה בחברה עברה לנושים, אפשר לספור על "פחות מכף יד אחת" ובסוף בעל השליטה נשאר בעל השליטה שזה קצת מוזר".
את המוזרות הזו נועד חוק התספורות לסלק: לבדוק האם המחיר ששילם בעל השליטה בתמורה לפטור מתביעות ולהמשך שליטתו הוא הגון בנסיבות המקרה.
לליכט הצטרפה השופטת ורדה אלשיך, שבמקביל לקידום חוק התספורות בכנסת, שפכה קיתונות של רותחין על יצחק תשובה בפרשת דלק נדל"ן.
בין היתר בפסיקה תקדימית שחייבה אותו להופיע פיזית באולם, והעבירה מסר חזק של העברת אחריות ומעורבות. "אכן, כבוד עקרון הישות הנפרדת במקומו מונח; אולם קשה להשתחרר מהרושם כי בנסיבות המקרה הוא נמתח לעייפה, ושמא אף צעד אחד מעבר לראוי. יוצא, כי לא בכדי עומדים חלק מהנושים על הדרישה לראות מולם בעל שליטה בשר ודם", כתבה אלשיך, והוסיפה "דווקא מצבו השפיר של תשובה ברמה המשפטית־כלכלית, היא־היא גם נקודת החולשה שלו ברמה הציבורית".
ובמלים אחרות, גם ליכט, גם גלאון וגם אלשיך רוצים לראות בעלי שליטה שמתקשים לעמוד בחובותיהם מכניסים יד ארוכה יותר לכיס כדי לקצר ככל שניתן את התספורת. והשלושה האלה, לא במקרה, הם גם נציגי שלושת הרשויות בדמוקרטיה: המבצעת, המחוקקת והשופטת.
סייע בהכנת הידיעה: אסף גילעם
