חוק הריכוזיות מגיע להכרעה: 119 מיליארד שקל על השולחן
משרד האוצר יניח היום את תזכיר החוק על שולחן הכנסת והוא צפוי לעלות להצבעה בקריאה ראשונה בימים הקרובים. אולם, גורמים בכנסת ובאוצר מפקפקים בכוונות שר האוצר לקדם את אישורו הסופי במהירות, בשל לחצים מהמגזר העסקי
משרד האוצר צפוי להניח היום את תזכיר החוק לצמצום הריכוזיות במשק על שולחן הכנסת, שצפוי לעלות להצבעה בקריאה ראשונה בימים הקרובים. לאחר אישורו בקריאה ראשונה, תחל ועדת הכספים בהכנת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית.
שר האוצר יובל שטייניץ ציין בעבר כי הוא מעוניין שהחוק יאושר בכנסת כבר במושב הכנסת הנוכחי, שנגמר בסוף חודש יולי. עם זאת, גורמים בכנסת ובמשרד האוצר הביעו ספק לגבי כוונותיו של שטייניץ, וטענו כי שר האוצר, כמו גם שרים אחרים, מעוניין דווקא לעכב את הדיונים כך שיימשכו לתוך הפגרה ויתחדשו רק בחודש אוקטובר. זאת בשל לחצים מצד המגזר העסקי. גם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, שהביע בעבר נכונות להאריך את הדיונים בחוק לתוך פגרת הקיץ כדי לאשר אותו בהקדם, עסוק כעת בעתידו של חוק טל ושוקל לקטוע את הדיונים כבר בסוף יולי.
במקביל להגשת החוק לכנסת, החלו כבר כלכלנים מהמועצה הלאומית לכלכלה - המחלקה הכלכלית של משרד ראש הממשלה - החלו בקביעת פגישות עם חברי ועדת הכספים, כדי להכין את הקרקע לאישור מסקנות ועדת הריכוזיות.
חוק הריכוזיות יכלול חיוב של בעלי שליטה להפריד בין אחזקות משמעותיות בנכסים ריאליים לבין נכסים פיננסיים תוך שש שנים מאישור החוק. בנוסף, תאסר כהונת דירקטורים במקביל בחברות ריאליות ופיננסיות ויוגדר ממונה מיוחד על הפחתת הריכוזיות במשק. סעיף נוסף בחוק יחייב את המדינה להתחשב בשיקולים נגד הריכוזיות בהליכי הפרטה.
גרסה החוק שהגיש האוצר הינה מרוככת יחסית להמלצות הוועדה. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה באמצע יוני את תזכיר החוק לצמצום הריכוזיות לאחר שהחליטה למתן את אחד הסעיפים המרכזיים בתזכיר החוק, והאריכה את תקופת המכירה של אחזקות פיננסיות או ריאליות צולבות משנתיים לשש שנים.
על פי נתונים שאספה המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך ושאותם הציג יו"ר הרשות פרופ' שמואל האוזר לפני כחודש בכנס שעסק בממשל תאגידי וריכוזיות באוניברסיטת בר אילן, קיצוץ מספר השכבות המקסימלי בחברות פירמידה לשתי שכבות צפוי להשפיע על 80 חברות, שיוגדרו חברת פער. שווי השוק של החברות הוא כ־119.5 מיליארד שקל ושווי האג"ח של חברות אלו עמד נכון לתחילת יוני על כ־50.7 מיליארד שקל.
לטענת האוזר, קיצוץ מספר השכבות המקסימלי לשתיים הוא החלטה לא מידתית שכן היקף עצום של חברות תהיינה "מועמדות לקיפול". צמצום הפירמידה לשלוש שכבות לכל היותר מקטינה את מספר החברות המועמדות לקיפול ל־36 בלבד. שווי השוק של חברות אלו עומד על 54.7 מיליארד שקל, ושווי האג"ח שלהן עומד על כ־24.8 מיליארד שקל.
