$
בארץ

מחקר: הישראלי הממוצע עובד 192 יום בשנה כדי לשלם מסים

לפי מכון ירושלים לחקר שווקים, 68 ימי עבודה נדרשים כדי לממן הלוואות שהממשלה לקחה בעבר. מנכ"לית המכון, קורן סאור: "הלוואות מאפשרות לממשלה להעניק הטבות בטווח הקצר אולם הן מתורגמות להכבדת נטל המיסוי בשנים הבאות"

כתב כלכליסט 11:0001.07.12

"השנה אנו נעבוד בממוצע 192 יום כדי לפרנס את הממשלה ורק 174 יום כדי לפרנס את עצמנו", כך אומרת קורין סאור, מנכ"לית מכון ירושלים לחקר שווקים. לדבריה, "לשם השוואה, אנו עובדים השנה 27 יום כדי לממן את תקציב הביטחון, 25 יום למען שירותי רווחה, 23 יום למען חינוך ו-11 יום למען הבריאות".

 

על פי המכון, הישראלי הממוצע עובד 11 יום נוספים השנה כדי לשלם מסים ו"יום העצמאות ממס (בו האזרח הממוצע מפסיק לעבוד כדי לשלם מסים) מתעכב עד ה-9 ביולי. "עול המיסוי כבד מאוד בישראל לעומת משקים מתקדמים אחרים", מסבירה סאור. "בארה"ב 'יום העצמאות ממס' נפל ב-17 באפריל, באנגליה ב-29 במאי, ובקנדה ב-11 ביוני". לעומתם, בגרמניה, צרפת, בלגיה והונגריה חוגגים את החג אחרי ישראל.

 

שר האוצר שטייניץ. בעד הגדלת יעד הגירעון שר האוצר שטייניץ. בעד הגדלת יעד הגירעון צילום: עמית שעל

 

"הגדלת הגירעון מובילה ליוון וספרד"

 

המכון מזהיר מפני ראיית הגדלת הגירעון כתחליף זול להעלאות מסים. "מתוך 192 הימים שאנו משקיעים למימון המסים, אנו עובדים 68 יום כדי לממן הלוואות שהממשלה לקחה בעבר. עובדה זו ממחישה שהלוואות אולי מאפשרות לממשלה להעניק הטבות בטווח הקצר אולם הן מתורגמות להכבדת נטל המיסוי בשנים הבאות", מוסיפה סאור.

 

"החלטה ממשלתית להגדיל את הוצאותיה ללא כיסוי – כלומר את הגירעון בתקציב, אינה הופכת לכדאית מבחינה כלכלית רק מכיוון שמכריזים שמותר לעשות כן. הגדלת הגירעון שווה להכבדת נטל המס על הדור הבא והאטת הפעילות הכלכלית. הממשלה מאמצת את המדיניות הנפסדת של יוון, ספרד, איטליה, וקפריסין. כך מכניסה הממשלה את המשק לסחרור אשר סופו אינו ידוע, בשעה שהיא הייתה יכולה לשמור על ריסון תקציבי ולהביא לצמיחה מחודשת באמצעות הקלת נטל המיסוי", מסבירה סאור.

 

 

 ימי עבודה המוקדשים למסים והוצאות משפחתיות ימי עבודה המוקדשים למסים והוצאות משפחתיות

 

שינויים בנטל

 

חישוב יום העצמאות ממס משקף את היחס שבין סך כל המסים (ארציים ומקומיים, ישירים ועקיפים, כולל מס הכנסה, מע"מ, מס רכישה, מסי דלק וכו') לבין ההכנסה הלאומית. החישוב מתבסס על נתוני הלמ"ס ומשרד האוצר. בשנת 2012 ההכנסה הלאומית צפויה לעלות ב-3.2% אולם גביית המסים צפויה לעלות ב-10%, ומשמעות ההפרש היא הכבדה בעול המיסוי.

 

מכון ירושלים לחקר שווקים מפרסם את "יום העצמאות ממס" בישראל מאז שנת 2004, ובמבט לאחור עד שנת 1990. המכון גילה שבכל שנה משנת 1990 עד שנת 2009, עבדו הישראלים יותר מחצי שנה כדי לשלם מסים. רק בשנים 2010 ו-2011, זכינו לשמור את רוב כספינו אצלנו. שיפור זה בוטל השנה.

 

ימי עבודה המוקדשים להוצאות ממשלתיות, ע"פ ההוצאה ימי עבודה המוקדשים להוצאות ממשלתיות, ע"פ ההוצאה

 

חלוקה על פי מסים

 

בממוצע, הישראלי עובד 80 יום כדי לשלם מסי הכנסה (35 יום כדי לשלם מס הכנסה, 33 יום כדי לשלם ביטוח לאומי, ו-12 יום לשלם מס בריאות), 43 יום כדי לשלם מע"מ ומסי קנייה, 25 יום כדי לשלם מסי יבוא, 16 יום כדי לשלם מס חברות, 15 יום כדי לשלם מסים עירוניים ומקומיים, ו-11 יום כדי לשלם מסי דלק.

 

המכון מציין שלעומת 192 הימים שהישראלי הממוצע עובד כדי לשלם מסים, הוא עובד 53 יום עבור הוצאות הדיור שלו, 31 עבור תחבורה ותקשורת, ו-25 יום עבור המזון שהוא צורך.

 

עוד עולה מהמחקר, כי העשירון העליון משלם 64% מכל המסים הישירים (על בסיס הכנסה) ו-16.4% מכל המסים העקיפים (על בסיס צריכה). החמישון העליון משלם 56% מכל המסים (82% המסים הישירים ו-31% מהמסים העקיפים), כאשר החמישון התחתון משלם רק 7% מהמסים, הכול במס עקיף.

 

לדברי סאור, בין היתר, אנו עובדים ימים כה רבים כדי לשלם מסים בגלל גודל התקציב הממשלתי, שאמור להסתכם השנה ב-366 מיליארד שקל. בממוצע, מוציאה הממשלה כ-187 אלף שקל על משפחה בת 4 נפשות. "אין זה בטוח שהתמורה שווה את ההשקעה", היא מסכמת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x