דו"ח המבקר: העבודה פעלה לעסקת-מחטף במכירת נכס בבית ברל בהנחה של 45%
הפרשה נחשפה ב"כלכליסט". כמו כן מעלה המבקר, כי נכסים של מפלגת העבודה רשומים על שמות אנשים פרטיים והיא עלולה להפסיד את הזכויות בהם; לגבי המפד"ל נאמר כי למרות חובות של יותר מ-35 מיליון שקל המפלגה לא בחנה אפשרות מימוש זכויותיה בנכסים
מבקר המדינה היוצא מיכה לינדנשטראוס פרסם היום (א') דו"ח המותח ביקורת קשה על ניהול נכסי הנדל"ן של המפלגות בישראל.
בשנים 2010 ו-2011 בדק משרד מבקר המדינה את נושא זכויות המפלגות בנכסים ואת טיפולן בנכסים. הדו"ח מעלה ליקויים בניהול הנדל"ן של 5 מפלגות מתוך 17 שפעלו בכנסת בשנים האלה. מדובר במפלגת העבודה, המפד"ל, נכסי התנועה הלאומית הליברלית ששייכת לליכוד, נכסי הפועל המזרחי של המפד"ל, המפלגה הקומוניסטית הישראלית ומרצ-יחד.
עפ"י הדו"ח, מפלגת העבודה פעלה כדי לבצע עסקת-מחטף בה היתה אמורה למכור נכס למכללת בית ברל בהנחה של 45%, נכסים שלה רשומים על שמות אנשים פרטיים והיא עלולה להפסיד את הזכויות בנכסים אלה.
מהדו"ח עולה כי המדינה מעבירה למפלגות כספי ציבור למימון פעילותן ומאחר ומפלגה מייצגת ציבור מסוים, והנכסים שבחזקתה נועדו לשרת את צרכיה שהם צורכי ציבור, סבור המבקר, שיש לכל מפלגה חובת נאמנות כלפי הציבור הישראלי כולו וכלפי חבריה ותומכיה בפרט, "עליה לנהל את ענייניה הכספיים, ובכלל זה את נכסיה, בנאמנות בשקידה ובשיקול דעת תוך ניצולם המיטבי, בשים לב למטרות המפלגה ולייעודו של כל נכס, לפחות כפי שבעל נכסים סביר היה נוהג", כותב המבקר.
החוק קובע, כי על כל מפלגה להגיש לרשם המפלגות הודעה על כל נכסיה תוך 180 ימים מיום רישומה בפנקס המפלגות, ותוך עשרה שבועות מתום כל שנת כספים, עליה להגיש הודעה על נכסיה והתחייבויותיה באותה שנה.
למרות החוק המפורש, העבודה, המפד"ל והמפלגה הקומוניסטית למשל, לא פרסמו דיווחים שנתיים לרשם המפלגות עם פירוט מלא של זכויותיהן בנכסים ותיאור של הנכסים, אף שהדבר נדרש בחוק המפלגות. חלק מהדיווחים שנתנו הליכוד, מפלגת העבודה, המפד"ל והמפלגה הקומוניסטית היו שגויים או חסרים. בנוסף התגלה כי נכסים רשומים באופן שמאפשר בעתיד לאנשי פרטיים להשתלט עליהם, בנכסים מסויימים בוצעו פעולות שלא שלמן מחזיקות מפלגות את הנכס. כך למשל "השכירו" מפלגות מבנים למסיבות ללא תמורה, נכסים הושכרו לגורמים שונים ללא בטחונות, או חוזה מסודר ואף בוצעו ניסיונות למכור נכסים בצורה שנראית לכאורה לא חוקית, חובות ענק לרשויות מקומיות ועוד ועוד.
מי עבד על העבודה
בסיכום הדו"ח קובע לינדנשטראוס כי בראש ובראשונה על כל מפלגה חלה חובה לבצע מעקב מסודר ודיווח על ניהול הנדל"ן שלה. בהקשר זה קובע המבקר כי למפלגת העבודה לא הייתה ואין כנראה גם כיום מדיניות מאושרת לטיפול בנכסיה, וזאת למרות שלפני שנים החליטה לבצע רפורמה בעניין זה. ראשיה, קובע המבקר, התעלמו מההחלטה עד כה. כך למשל מתעלמים במפלגה מחובות עתק לעיריות. בתום 2010 היא הייתה חייבת ל-17 רשויות מקומיות כ-1.45 מיליון שקל על ארנונה. למפלגה הקומוניסטית אגב, חוב ל-21 רשויות מקומיות ובסך 2.07 מיליון שקל.
בעניין זה בולטת העובדה כי 22 מהנכסים שהחזיקה הזרוע שלה בתחום הנדל"ן – "חברת בית ארלוזורוב", לא נרשמו על שמה בפנקסי המקרקעין, אף על פי שחלף זמן רב מאז רכשה את הזכויות בהם.
בשני מקרים גילה המבקר, לא הסדירו מפלגת העבודה או בית ארלוזורוב עם בעלי נכסים את פינויים של הנכסים ובשל כך נתבעו לשלם דמי שכירות ודמי שימוש בסכומים גבוהים.
בית ברל בהנחה של 45%
פרשה בולטת שכבר נחשפה ב"כלכליסט" היא פרשת נכסי העבודה במתחם בית ברל. המבקר קובע כי קרן ברל שבשליטת מפלגת העבודה פירטה לרשם המפלגות דיווח חלקי ושגוי של נכסיה אף שהדבר נדרש בחוק המפלגות. במתחם בית ברל ליד כפר סבא, המשתרע על כ-1,110 דונם שחכרה ממינהל מקרקע ישראל, בנתה הקרן בניינים חדשים ותוספות בנייה ששטחם אלפי מ"ר בלא היתרי בנייה. הקרן השכירה נכסים בדמי שכירות נמוכים יחסית, שלא שיקפו את שווי השוק. נמצאו הבדלים משמעותיים בין דמי השכירות ששולמו בגין נכסים בשטח דומה. כמו כן, בשנים 2009-2003 לא גבתה הקרן מאות אלפי שקלים שהגיעו לה על פי הסכם עם חקלאי שעיבד חלק מאדמותיה, והיא גם לא נתנה ביטוי לחוב בספריה.
במרץ 2006 חתמה קרן ברל על הסכם גישור עם מכללת בית ברל שמטרתו יישוב המחלוקת בעניין דמי חכירה שנתיים שהמכללה נדרשת לשלם לקרן לפי הסכם החכירה. בנובמבר 2008 סוכמה במסגרת הליכי הגישור עסקה בין קרן ברל למכללה ולפיה תשלם המכללה לקרן 98.3 מיליון שקל.
במהלך הליך הגישור העריך שמאי הקרן את שווי הנכסים שעליהם חלה העסקה בסכום של כ-178 מיליון שקל. בתיקי הקרן לא נמצאו מסמכים המבהירים מדוע הוסכם שהתמורה שתשולם תהיה 98.3 מיליון שקל, סכום הנמוך בכ-45% מהערכת השמאי האמורה, ומפרטים כיצד נקבע שיעור ההפחתה. התמורה שתקבל הקרן בפועל אף נמוכה מהתמורה המוסכמת.
המבקר קובע שלמפלגת העבודה, בעלת השליטה בקרן, היה עניין אישי בעסקה, שכן היא הייתה אמורה לקבל חלק מהתמורה לכיסוי חובותיה. למרות זאת, לא הובאו העסקה וההסכם לגביה לדיון בוועדת הביקורת של קרן ברל, כמתחייב על פי חוק החברות. עקב כך, אישור הדירקטוריון לעסקה לא נעשה כדין. גם אישור האספה הכללית של קרן ברל לעסקה לא ניתן כדין, משום שלא התקבל ברוב הנדרש של בעלי מניות הקרן כנדרש בחוק החברות ובתקנון הקרן. העדר כדאיות כלכלית של העסקה והעדר סיבה משכנעת לויתור הקרן על זכויותיה במקרקעין מצביעים על כך שלא נשמר התנאי שנקבע בפקודת החברות שהעסקה אינה פוגעת בטובת החברה.
העסקה עם בית ברל היא היחידה בדו"ח שבה המבקר קובע נחרצות כי מדובר בפעולה שיש לבחון מחדש על כל היבטיה, "זאת, בשים לב להוראות הדין ולשמירת טובת החברה", כותב המבקר.
מוכרים בזול – מאוד
בראשית 2008 הציעה חברת בית ארלוזורוב למכירה לציבור 38 מנכסיה במחיר מינימום כולל של 38.2 מיליון שקל, אף שעל פי הנתונים שהוצגו ליו"ר מפלגת העבודה ולמזכ"ל מפלגת העבודה שווי הנכסים הכולל הסתכם ב-20.3 מיליון שקל. המבקר קובע כי לא נמצא הסבר לפער של 17.9 מיליון שקל.
עניין שחוזר לא מעט בדו"ח הוא ההכרה כי מפלגות מוכרות נכסים במחירי הפסד. ניתן להניח כי לא פעם מדובר בסוג של טובת הנאה שיכול להפיק מקורב למפלגה, אך בלא מעט מקרים מדובר פשוט ברשלנות וחוסר רצון של מנהלי הנכסים של המפלגות להתאמץ ולמצוא קונים במחירי השוק.
חברת בית ארלוזורוב מכרה בשנים 2010-2008 שבעה נכסים במחירים הנמוכים ב-6% עד 20% (111-29 אלף שקל) משוויים כפי שנקבע בשומות השמאים. כך למשל, נמכר נכס בקריית מלאכי אף נמכר במחיר הנמוך ב-23% (680 אלף שקל) מזה שנקבע בשומה של השמאי.
נכס נוסף, בקרית מלאכי, נמכר במחיר הנמוך ב-23% מזה שנקבע בשומה - הפרש של כ-680 אלף שקל. בתשובת בית ארלוזורוב מינואר 2010 למשרד מבקר המדינה נטען על ידיה כי "הדירקטוריון שקל, בין היתר, את החשיבות בעמידה בתוכנית ההבראה, הריביות הכבדות שמשלמת החברה לבנקים (ריבית חריגה) והעלויות השוטפות בגין אחזקת הנכס אשר הובילה אותו לקבלת החלטה כי יש למכור הנכס במחיר כפי שהתקבל...".
יצוין כי בפרוטוקול דירקטוריון בית ארלוזורוב מאוגוסט 2009 הייתה התייחסות ל"פוטנציאל ההשבחה של הנכס", אך בפרוטוקול הדירקטוריון מנובמבר 2009 שאישר את מכירת הנכס לא צוין שהנכס נמכר במחיר הנמוך ב-23% מהשומה שנקבעה לנכס ולא הייתה כל התייחסות לסיבות מכירתו במחיר זה.
נכס אחר שלה נמכר בינואר 2010, תמורת 300 אלף שקל, מחיר הנמוך ממחיר השוק, בגלל היעדר מידע על מהות זכויותיה בנכס.
ממפלגת העבודה נמסר בתגובה: "מפלגת העבודה מאמצת את דו"ח מבקר המדינה, ו"לוקחת לתשומת לבה את הערות הביקורת אשר התייחסו לשנים קודמות. המפלגה פועלת ותפעל למען הפקת הלקחים, תיקון הליקויים, ויישום המלצות הביקורת".
בתגובה בכתב שהעדיפה מפלגת העבודה להעביר ל"כלכליסט", נכתב עוד: "העניינים נשואי הביקורת התקיימו בעת כהונתם של בעלי תפקידים קודמים ואילו הנהגתה הנוכחית של המפלגה והנהלתה רואות חשיבות עליונה בהחלת סדרי ניהול ראויים ותקינים אשר יוחלו על המפלגה ועל תאגידי הבת שלה. מפלגת העבודה בהנהגתה הנוכחית, החלה זה מכבר בהחלת תפיסה ניהולית וארגונית חדשה, ואף בהחלת נהלי הסדרה ובניית תהליכי פיקוח וארגון, הן על נכסי המפלגה והן על התאגידים המסונפים לה בפרט".
חובות אבודים במפד"ל
למפלגת המפד"ל היו בסוף 2011, על פי דיווחיה למשרד מבקר המדינה, 38 נכסים שהוחזקו על ידי ידי קרן תורה ועבודה. בסיכום הדו"ח כותב המבקר כי למרות חובות של יותר מ-35 מיליון שקל המפלגה לא בחנה אפשרות מימוש זכויותיה בנכסים ולא קבעה מדיניות בעניין זה.
המפד"ל היא איחוד של שתי תנועות פוליטיות: המזרחי והפועל המזרחי. לכן, מקור זכויות המפד"ל בנכסים הוא בהחלטת בורר ממאי 1996 שלפיה למפד"ל זכויות בשיעור 37.5% בנכסי קרן תו"ע.
במסגרת התחשבנות שנעשתה בשנת 2002 בין המפד"ל וקרן תו"ע בשל טענות הדדיות בדבר חובות בגין מכירת נכסים, הוסכם בין היתר כי מלוא התמורה ממכירת שלושה מהנכסים תועבר למפד"ל. אך המפד"ל לא ביררה כיצד ניתן לשמור על הזכויות האמורות נוכח כך שזכויות אלה אינן רשומות בפנקסי המקרקעין.
המפד"ל לא פירטה בהודעותיה לרשם המפלגות את הנכסים שהבורר קבע שיש לה זכויות בהם, אף שהדבר נדרש בחוק המפלגות, וזאת גם כאשר חלו שינויים בהרכב הנכסים בין מועדי הודעותיה. באוגוסט 2011 דיווחה המפלגה למשרד מבקר המדינה כי תגיש לרשם המפלגות עד סוף שנת 2011 דיווח מעודכן בדבר זכויותיה על פי החלטת הבורר.
באפריל 2008 העבירה המפד"ל למבקר רשימה של 27 נכסים שלטענתה החלטת הבורר חלה עליהם. לא היה ברשימה שום פרט על הנכסים למעט כתובתם, ולגבי שני נכסים לא הייתה רשומה אפילו הכתובת. בעדכון שמסרה המפד"ל למשרד מבקר המדינה, לפי בקשתו, בדבר הזכויות שהיו לה בנכסים בסוף 2010 היא הודיעה כי יש למחוק מהרשימה שני נכסים ולהוסיף לה ארבעה.
ח"כ זבולון אורלב יו"ר מפלגת הבית היהודי מפד"ל החדשה אומר בתגובה כי הנחה את גזברות המפלגה לבצע שינוי גורף בכל הנוגע לטיפול בנכסים. לדבריו, הערות המבקר כבר מבוצעות הלכה למעשה זה כשנתיים. "לא למותר לציין כי בשל כך גם קטנו חובות המפד"ל במיליוני שקלים", הוסיף אורלב.
מהליכוד נמסר כי "הליכוד ותאגיד הנדל"ן שלו, קרן תל חי (ישראל) בע"מ, פועלים ליישומם המלא של כל הערותיו של מבקר המדינה. מקורו של הפער בין מספר הנכסים שהליכוד דיווח עליהם בהודעה הראשונה שלו לרשם המפלגות בשנת 1997, לבין מספר הנכסים המופיעים ברשימת הנכסים העדכנית שלו, נובע בעיקר משיטת הרישום של הנכסים ומתיאורם. כך לדוגמה נכס מסוים שכולל שלוש חלקות נפרדות נרשם בדו"ח הנכסים לרשם המפלגות כנכס אחד, בעוד שברשימה העדכנית של הנכסים שלושת החלקות נרשמו כשלושה נכסים נפרדים".
עוד נמסר כי "למרות הקשיים הרבים הכרוכים בהסדרת הרישום של הזכויות בנכסים על שם תנועת הליכוד או קרן תל חי, הליכוד נקט במהלך השנים האחרונות בפעולות רבות להסדרת הרישום, כגון עדכון הפרטים של נכסי המקרקעין, הארכת הסכמי חכירה קיימים ואיסוף אסמכתאות ומידע מהרשויות השונות על הנכסים השונים באמצעות פנייה ללשכות רשם המקרקעין, למינהל מקרקעי ישראל, ולרשמי התאגידים השונים".
בליכוד ציינו כי "קרן תל חי ציפתה למכור את הנכס שמכרה באפריל 2008 בהתאם למחיר שנקבע בהערכת שמאי למכירה רגילה, אולם הנכס נמכר במחיר שהיה נמוך בכמה מאות אלפי שקלים ממחיר השמאי, אך גבוה בכמיליון שקל מהמחיר על פי ההצעה הנמוכה. הנכס נמכר לאחר שהתקיימה התמחרות בין מציעים, במחיר שנראה לקרן סביר לאותה עת".
