"להוריד את המע"מ על מזון ולהשית מס על עשירים"

דן פרופר, יו"ר אסם, פסימי. "פעילות המשק הישראלי צפויה לרדת עוד יותר אם אירופה תספוג עוד מכות כלכליות. אנו נרגיש את זה בארץ, כי אנו מייצאים הרבה לאירופה והכנסות המדינה יירדו עוד". יחד עם זאת, התעשיין ואיש העסקים הוותיק מתקשה לקבל את הפתרונות המסורתיים שמקדמים היום מקבלי ההחלטות במשרד האוצר: "אומרים שיש בעיה בגביית מסים. יש בגדול שתי דרכים להתמודד עם הבור שנוצר, להגדיל במעט את הגירעון או לקצץ בהוצאות הממשלה שלא נדרשות בעת הזו. אני לא רוצה לנקוב באיזה הוצאות מדובר כי זה לא תפקידי לנהל את הממשלה, אבל אין ספק שבעניין הזה צריך פעולה משמעותית. על הממשלה לקצץ בתקציבים שאינם הכרחיים כמו תקציבים שניתנו מטעמים קואליציוניים וכן עליה להתייעל. התייעלות נדרשת גם במשרדי הממשלה השונים וגם בחלק מהחברות הממשלתיות כמו הנמלים וחברת חשמל".

ומה אסור לממשלה לעשות בדרך להקטנת הגירעון?

"אסור להעלות את מס החברות. העלנו אותו לא מזמן ואסור שזה יקרה שוב כיוון שאנו רוצים לעודד משקיעים מחו"ל ולא לגרום להם לברוח מפה. כמו כן, אסור לפגוע בתעסוקה ובשכבות הביניים כי בסופו של יום נעמוד בפני אבטלה גדלה".

בדומה לתעשיינים וקמעונאים רבים גם פרופר מציין את המע"מ כאחת הסיבות ליוקר המחיה בישראל בכלל וליוקר של המזון בפרט. "יש פער אדיר בין מחירי המזון בארץ לאלו שבחו"ל בגלל המע"מ", הוא טוען. "המע"מ על מזון בחו"ל נע בין 0 ל־8% ובארץ הוא עומד על 16%. אם המדינה תוריד את המע"מ על מזון רק ל־8% ולא ל־0, זה כבר יתגלגל לצרכן ויוריד את מחירים".

דן פרופר. "אני מצפה מהממשלה להילחם בהכנסות השחורות" צילום: עמית שעל

אבל אצלנו בכלל מדברים על העלאה של 1% במע"מ על כל המוצרים כאחת הדרכים להתמודד עם הגירעון.

"צריך לחתוך את המע"מ על מזון לחצי ולהטיל מע"מ על מוצרי חקלאות בשיעור של 2%. אם לא תהיה ברירה, יצטרכו להוסיף גם 1% למע"מ הכללי ולהשית מס נוסף על העשירון העליון. לא יקרה אסון אם יטילו עוד מס על עשירים. אני האחרון שאתנגד לזה.

"אני גם מצפה מהממשלה להילחם בהכנסות השחורות", אומר פרופר, "הן מהוות לפי אומדנים שונים 25% מן ההכנסות במשק".

"חלק ממסקנות ועדת קדמי הזויות"

פרופר, אשר כיו"ר אסם ספג חלק ניכר מהטרוניות שנשמעו בתקופת המחאה החברתית, סבור שההתעוררות היתה מוצדקת. "אני חושב שלמחאה יש בסיס מוצק, כיוון ששכבת הביניים וזו שמתחתיה לא נהנו מהצמיחה שהיתה במשק בשנים האחרונות. הם לא קטפו את פירות ההצלחה וחייהם המשיכו להיות קשים". "דברים אלמנטריים, כמו דיור, לא היו ועדיין אינם בהישג ידן של השכבות הבינוניות והחלשות", הוא הוסיף.

"בעיית הדיור, שהיתה המטרה הראשונה של המחאה, לא נפתרה. לצערי המחאה הופנתה על ידי הממשלה לכיוונים אחרים והיתה מפוזרת על הרבה צירים ולכן היתה בסיכומו של דבר פחות אפקטיבית".

בטענה שהמחאה הופנתה לכיוונים לא נכונים, מכוון פרופר לחברות המזון שהותקפו על מחירי המזון הגבוהים בישראל - התקפות שהולידו בסופו של דבר את הקמתה של ועדת קדמי, שמסקנותיה על מחירי המזון ושוק הקמעונאות בישראל פורסמו בשבוע שעבר. המסקנה המיידית שעלתה מהדו"ח היתה שמחירי המזון בישראל גבוהים ב־10%–20% בהשוואה לחו"ל.

פרופר מגיב בביקורת על מסקנות ועדת קדמי ואומר כי בחלקן הן מסקנות הזויות ולא הגיוניות של מי שאינו מכיר את השטח ולא חי את השוק: "כשבוחנים את מחירי המזון צריך להבין את הסיבות ליוקר בארץ לעומת חו"ל. אנחנו חיים במדינה שיש בה מכסים מגיני חקלאות. מכסים גבוהים. כשאני כאסם קונה רסק עגבניות לייצור קטשופ, אני משלם 30% מכס על רסק מחו"ל, אבל כאשר מתחרה שלי מביא קטשופ מחו"ל כדי למכור אותו בארץ, הוא מביא אותו ללא מכס בכלל. זה עולם בלתי הגיוני. זה נותן קדימות ליצרן בחו"ל מול היצרן בארץ. וזה קורה לא רק ברסק עגבניות אלא גם בחומרים חקלאיים אחרים בהם יש הגנה על החקלאות, ובסופו של דבר הצרכן משלם על זה מכיסו".

אך המדינה פועלת להורדת מכסים על מוצרי מזון מיובאים. מה עשוי לגרום מהלך מסוג זה?

"מבחינת אסם, אם יורידו את כל המכסים על חומרי הגלם, אני בעד שבאותה 'מכה' יורידו גם את המכסים על מוצרים מוגמרים. אני אסתדר עם זה טוב והעם יהנה ממחירי מזון נמוכים יותר. אבל ועדת קדמי אומרת שזו הטבה שלא תגיע לצרכן. אז שיחליטו, או שיש תחרות או שאין תחרות. ואני אומר שיש תחרות עזה בין רשתות השיווק. אתם בעצמכם כתבתם את זה בעיתון שלכם ביום רביעי. אז מי יכול להגיד שהוזלה במכס לא תגיע לצרכן? יש בישראל חקלאות יצוא לתפארת שמתמודדת בחו"ל בלי שום הגנות, אז למה לא להפסיק להגן בצורה אבסורדית על החקלאות. זה אבסורד שאנחנו מעודדים חקלאות לא יעילה".

"בעיית היעדר התחרות נעוצה ברשויות המדינה"

בטנו של פרופר מלאה כשמדברים איתו על ועדת קדמי, והוא מוסיף בשצף: "יש דברים הזויים בדו"ח הוועדה. קחי כדוגמה את מה שהם כתבו על המותג הפרטי. הם מדברים על עידוד מותגים פרטיים. הפרייבט לייבל לא מתחרה בי כאסם, אלא מכה את היצרנים הקטנים והבינוניים כי הוא מתחרה איתם על המחיר הנמוך. זה ממש הזוי. גם פרייבט לייבל בחלקו הוא מיובא. אז מה רוצים? לעודד יבוא על חשבון ייצור מקומי?".

ועדת קדמי ממליצה להכניס לחוק את יחסי ספק־קמעונאי כדי למנוע יחסים בלתי הוגנים, כגון ספקים שמציעים תמריצים לקמעונאים כדי למנוע יבוא מקביל וכניסה של מתחרים, או קמעונאים שמחרימים ספק כדי להקטין את כושר התחרות שלו. רשות ההגבלים ערכה חקירה בעבר, לאחר שזוהו מקרים של נוהלי מסחר בלתי הוגנים והוציאה הנחיות ברורות כדי לתת מענה לבעיה זו. פרופר זועם על הרעיון לחוקק חוק שיסדיר את יחסי המסחר בין הספק לקמעונאי ואומר: "הוועדה בעצמה אומרת שלאורך השנים הצו של רשות ההגבלים העסקיים לא נאכף באופן מספק. הרי מי צריך לאכוף את הצווים האלו אם לא רשות ממשלתית? ואם הם לא אכפו אותו באופן מספק, אז הבעיה נעוצה ברשויות המדינה".

אם היית יושב בוועדת קדמי מה היית משנה בעבודתה?

"קודם כל הייתי מציע לעשות מיפוי של התחרות בין רשתות המזון בארץ. יש מקומות שהשוק תחרותי ויש מקומות שאינו תחרותי. אחר כך יש לבדוק למה אין תחרות באזורים שאינם תחרותיים. יש מקומות שקמעונאים ישחטו אחד את השני ומי שישלם זה הצרכן, כי זה ישאיר רק את החזקים בשוק. אבל מה שהכי ברור הוא שעל פי חוק אסור לספק להכתיב את המחיר לצרכן, אז מה כל הטענות של קדמי נגד הספקים?".

פרופר חושש מהניסיונות להגדיל את התחרות בכל מחיר. "חלק מהתחרותיות בין הרשתות הולך לאיבוד בגלל חוסר יעילות של הקמעונאים כתוצאה מריבוי שטחי מסחר. ככל שהרשתות פותחות עוד ועוד סניפים, יש פחות ופחות מכירות למ"ר, כיוון שהאוכלוסייה לא גדלה באותה מידה בה גדלים שטחי המכירה. כתוצאה מכך אנחנו עלולים לראות נפילה של קמעונאים. אני מקווה שזה לא יקרה אבל אם ימשיך הלחץ הזה בשוק, זה יקרה. גם קלאבמרקט נפלה, אמנם לדעתי כתוצאה מבעיות ניהול שהיו לה, על רקע תחרות מחירים קשה".

לפני כשבוע וחצי נפטר גזי קפלן, שניהל את אסם בשש השנים האחרונות, ממחלת הסרטן. עתה נכנסת חברת המזון לעידן חדש בניהולו של המנכ"ל איציק צאיג. "גזי היה אדם מיוחד מאוד. הוא אישית העביר את שרביט הניהול לאיציק צאיג, שגדל אצלו בטבעול עוד לפני שאסם רכשה אותה. ברכישת טבעול קיבלנו, בלי שידענו, שני אנשים שהיה להם הפוטנציאל להפוך למנכ"לים עתידיים של אסם. ההתפתחות של איציק צאיג בקבוצה היא טבעית. באסם אנשים מתקדמים מבפנים", מסכם פרופר.