ניתוח "כלכליסט" - שתיקת משרד האנרגיה עלולה לעלות ביוקר

בסוף השבוע האחרון נעשה צעד משמעותי בדרך לקביעת מראהו של משק האנרגיה בישראל. הממונה על הגבלים עסקיים ורשות החשמל הודיעו כי הם מעניקים פטור מהסדר כובל לשלוש עסקאות גז גדולות בין המוכרת — שותפות תמר, לבין חברת החשמל הממשלתית ויצרני החשמל הפרטיים דליה אנרגיות ואדלטק. הממונה על הגבלים עסקיים פרופ' דיויד גילה העניק אישור לקיום שלוש העסקאות בתנאים מגבילים, במטרה לעודד את התחרות במשק ולאפשר כניסה של ספקים חדשים בעתיד, אם וכאשר יבואו כאלה.

קידוח תמרצילום: אלבטרוס

בין היתר, במסגרת ההסכם שאושר נקבע כי חברת החשמל — המספקת 95% מהביקוש לחשמל בישראל — תרכוש 42.5 מיליארד מ"ק גז טבעי לתקופה של 15 שנה במחיר בסיס של 5.04 דולר ליחידת אנרגיה (MMBTU), עם הצמדה למדד המחירים האמריקאי. במקור ההסכם כלל תוספת של 1% למדד בשמונה השנים הראשונות של החוזה וגריעת 1% מהשנה התשיעית ועד סוף התקופה. זאת לצד אפשרות לרכישה עתידית של גז עד לרף של 99 מיליארד מ"ק.

פסיקתו של פרופ' גילה הביאה למעשה לסיום הסאגה שבמרכזה עומד עתיד משק האנרגיה הישראלי — אך לא ברור אם זהו ההסכם המיטבי שאליו יכולים היו הצדדים להגיע. ברשות החשמל ובמשרד הממונה על הגבלים עסקיים סיפרו בסוף השבוע על עבודה מאומצת שנמשכה יותר מעשרה שבועות, שבמהלכם נותחו עסקאות הגז במשק מכל כיוון אפשרי כדי ליצור מסגרת כללי משחק חדשים שלא היו קודם לכן — אם בשל בירוקרטיה מיותרת ואם בשל היעדר מקורות אנרגיה זמינים להסתמך עליהם.

רגע לפני מבול הבג"צים שמתנגדי ההסכם מבטיחים להגיש, "כלכליסט" מנתח את עסקאות הגז הגדולות במשק ובודק אם המדינה הפסידה כסף במתן הקלות ליזמים — יצחק תשובה, קובי מימון, דודי ויסמן ונובל אנרג'י — הכל על חשבון גבו של הציבור, שיתמחר את העסקאות באמצעות תעריף החשמל שלו.

חשבון החשמל: גילה מאמין שבעתיד נראה הורדה של מחירים בשוק

חשיבותם של בדיקת ואישור ההסכמים גבוהה ביותר, ולמעשה היא נוגעת לכיסו של כל אזרח. הסיבה לכך היא פשוטה: כיוון שחברת החשמל מספקת כמעט את כל הביקוש לחשמל בארץ, עלויות הדלקים שלה הן למעשה עלויות הדלקים של מדינת ישראל. במילים אחרות, ככל שרכישת הדלקים של חברת החשמל יקרה יותר כך מזנק תעריף החשמל, ולהפך.

ההחלטה של הרגולטורים — הממונה על הגבלים עסקיים ורשות החשמל — קובעת כי העסקה הבסיסית בין חברת החשמל לשותפות תמר שנחתמה במרץ האחרון לא תשתנה, ותכלול מכירת גז בהיקף של 42.5 מיליארד מ"ק גז טבעי ובהיקף של כ־10 מיליארד דולר ל־15 שנה, כאמור.

המדינה כפתה על היזמים כמה שינויים, שלטענת רשות החשמל יחסכו לציבור כמיליארד דולר. ראשית, כל רכישה עתידית, שעליה תודיע חברת החשמל לא יאוחר מאמצע 2013, תכלול הצמדה למדד המחירים האמריקאי ברמה של 30% בלבד. כמו כן, הבקשה לייקר אוטומטית ב־1% כל יחידת אנרגיה בשמונה השנים הראשונות של החוזה נדחתה.

בנוסף, אם חברת החשמל תחליט להגדיל את היקף הרכישה — מהלך שיעביר לשותפות תמר 6 מיליארד דולר נוספים ל־15 שנה — ספקי הגז יחויבו להגדיל את נפח האספקה למשק באמצעות בניית צינור הולכה נוסף או הרחבת הצנרת הקיימת.

במקביל, יצרני חשמל פרטיים יוכלו להפחית את רכש הגז שלהם מתמר בשיעור של עד 50%, ויוכלו למכור לצד שלישי עודפי גז שלא נוצלו על ידם. בנוסף נקבע כי המדינה תתעדף אספקת גז לתחנות כוח בבנייה — OPC במישור רותם שבנגב ודוראד באשקלון — על פני אלו שעתידות לקום בעוד כמה שנים. השורה התחתונה: ביטול הייקור הקבוע של 1% בכל שנה חסך למשק כחצי מיליארד שקל, בעוד שההצמדה החלקית למדד האמריקאי בעסקאות העתידיות חסכה 1.5 מיליארד שקל נוספים. כמו כן, צמצום הפעילות ליצרנים הפרטיים חסך עוד 2 מיליארד שקל.

"התוצאה טובה לצרכן הישראלי", טוען פרופ' גילה בשיחה עם "כלכליסט". "היא טובה גם בהיבט של הפעלת תחנות כוח על ידי חברת החשמל וגם על ידי חברות פרטיות".

אבל מדוע החלטתם שלא לבצע כל ריסון מחיר?

"בהחלטה שלנו לאפשר ליצרני חשמל למכור עודפים לצד שלישי, לקוחות שונים יוכלו להוריד את מחיר הגז לצרכנים פרטיים ותעשייתיים", מסביר גילה.

מקורות בסביבת גילה מעריכים כי הוא יעניק פטור מהסדר כובל גם לשאר עסקאות הגז שנחתמו — פז, נייר חדרה, נשר — ושייחתמו עם יצרני החשמל הפרטיים OPC ודוראד. כך, יכולת מכירת עודפי הגז לצד שלישי תיצור ספקים חדשים יש מאין. למעשה, מדובר במסגרת כללים ראשונה שהמדינה מניחה על שולחנם של היזמים. נקבע כי לקוח לא ימכור עודפי גז לצד שלישי במחיר הפסד, כלומר במחיר נמוך מהמחיר שבו רכש את הגז במקור.

כללי המשק החדשים של פרופ' גילה יצרו למעשה מחיר מומלץ מלאכותי לכל עסקאות הגז במשק, שהוא בפועל המחיר הגבוה ביותר שנחתם עד היום. בחינת ההסכמים לטווח ארוך מגלה כי דליה אנרגיות שילמה 6.3 דולר ליחידת אנרגיה (MMBTU). כך, מעתה הממונה על הגבלים עסקיים מצפה משותפות תמר לא לרדת ממחיר זה כדי "להבריח" ספקי גז חדשים, שעשויים להתחיל לפעול כבר בעוד ארבע שנים.

ומה יקרה ביום שבו המחיר יקפוץ פתאום לרף לא מוכר? גילה מסרב להתייחס לכך, אולם בסביבתו מזכירים כי ועדת הפיקוח על המחירים באוצר כבר החלה לעבוד, ולמעשה התריעה על הפיקוח הקרב ובא. בכל מקרה, המדינה מאמינה שבכל הנוגע למחיר העתידי, הכדור נמצא במגרש של שותפות תמר.

בסביבת משרד האוצר סבורים כי פיקוח על מחיר יביא לנזק כפול. ראשית, לטענתם הוא יבריח חברות חדשות שרוצות לבוא ולפתח את משק הגז. שנית, פיקוח מחירים עלול ליצור אפליה לטובת יצרני חשמל פרטיים. מדוע? משום שגוף פרטי יעיל יותר מחברת החשמל, ואם מחיר הגז שלו יהיה זהה לזה של חברת החשמל, הוא עלול להרוויח ממכירת החשמל יותר ממנה. במצבה הפיננסי הרעוע של חברת החשמל, זה הדבר האחרון שהמדינה רוצה לעשות. היא היתה מעדיפה שמשק הייצור הפרטי יתפתח בעצמו, לפני שפוגעים בחברת החשמל.

לנדאו לא מדבר: משרד האנרגיה מתנגד להסכם, אבל מתבייש להודות בכך

בסוף מאי האחרון פורסם ב"כלכליסט" שהמדינה קיבלה לידיה חוות דעת של משרד היועצים הלוי דואק, שקבע כי המדינה יכולה לכופף את יזמי הגז ולהוזיל את עסקת המכר בעשרות אחוזים. ערב אישור הרגולטור, פורום "פעולה אזרחית", גוף המנסה להיאבק בריכוזיות במשק, חשף את המספרים והראה כי לטענתו המדינה יכולה להוריד את גובה העסקה לרף של 3–3.5 דולרים ליחידת אנרגיה. מדובר בהוזלה של חדה של עד 40% בתמחור עסקת הבסיס, שאמורה בעתיד לכווץ את תעריף החשמל באופן דרמטי. ערב ההסכם חשף פורום הפעולה האזרחית את המספרים המלאים, שלפיהם תשואת היזמים הנוכחית מגיעה ל־30%, ואישור מתווה ההסכם ישלשל לכיסי שותפות תמר עודפים של כ־3.5 מיליארד דולר לאורך 15 שנות ההסכם.

ואם לא די בכך, שני נציגי משרד האנרגיה במליאת רשות החשמל סירבו לאשר את ההסכם. הראשון, רו"ח אופיר בוכניק, כלל לא הגיע לדיון המכריע ושלח מטעמו מסר כי הוא אינו שלם עם הליך בדיקת החוזים. השני, עובד משרד האנרגיה דורון אהרון, פרסם ערב הדיון מכתב נוקב הטוען כי "החלטה שגויה בכל הקשור להכרה בעלויות הנגזרות מהסכמי הגז שלפנינו, תהיה אות קין במצחה של רשות החשמל למשך יותר מעשור". זאת תוך שימוש בנתוני משרד הלוי דואק.

בשיחה עם "כלכליסט", אהרון מסרב לפרט מדוע שלח מכתב רק יום לפני אישור העסקה. "אתה רואה את העמדה שלי. לצערי, הנתונים דלפו החוצה".

אתה מאמין שיכולנו להשיג הסכם טוב יותר?

"העמדה שלי ברורה. לא צריך להרבות במילים".

ובכל זאת, אישרו את החוזה. איך אתה מרגיש עם זה?

"אין לי מה להגיד. פנה לדוברות ותבקש אישור לדבר איתי", סיכם אהרון. פנייה לדוברות משרד האנרגיה מניבה במפתיע איסור גורף לשיחה עם אהרון. "חברי מליאת רשות החשמל מחויבים בהתאם לחוק בשיקול דעת עצמאי", אומרים שם, אולם מזכירים באותה נשימה כי "עמדת עובד המשרד אינה משקפת בהכרח את דעת המשרד".

במילים אחרות, נדמה כי חברי המליאה עצמאים בדעתם, אולם משרד האנרגיה והשר בראשו, עוזי לנדאו, אוסרים עליהם להביע את דעתם העצמאית. מתי משרד האנרגיה יביע את עמדתו? "מאחר שהחלטת רשות החשמל טרם פורסמה, המשרד יגיב על החלטת הרשות לאחר שזו תועבר לידיו ותישקל על ידי הגורמים המקצועיים", אומרים במשרד. העובדה שהחלטת הרשות לא רק נמסרה להם אלא גם פורסמה ברבים באתר רשות החשמל ביום שישי בבוקר, אינה מפריעה ללנדאו להמשיך לבחון את החומר.

הזירה הפוליטית כבר החלה להיערך לקרב הבא בנושא ההסכם, והספקות והביקורות כמובן נמצאים באופק. יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' מבטיחה דיון נוקב בכנסת על אישור ההסכמים, שלטענתה גלגלו רווחים עצומים לכיסי יזמי הגז על חשבון הציבור. במקביל, יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה־הכהן הודיע שיקיים דיון בתמחור הנדיב של עסקאות הגז עוד השבוע, שם הוא מבטיח לחשוף את כל המספרים הנוגעים אליהן.

מאבק הענקים: הבעיות שצצות כשלקוח בכיר אחד קונה גז מספק גדול יחיד

בחינת מערכת יחסי הכוחות בין הספקית תמר ללקוח העיקרי שלה, חברת החשמל, חושפת עימות מעניין בין מונופול בתחום האספקה למונופסון — מצב שבו קיים רק קונה אחד למוצר כלשהו — חברת החשמל. החברה היא הלקוח העיקרי, והיא יכולה לקבוע מחירים במשק.

האם חברת החשמל מחזיקה את שותפות תמר מבחינה פיננסית? בחינת כלל ההסכמים שנחתמו מגלה כי פוטנציאל עסקת רכישת הגז מתמר, כולל האופציות, יכול להגיע ל־99 מיליארד מ"ק גז — כלומר כ־37% מנפח מאגר הגז כולו. לכאורה, נציגי משרד האנרגיה צודקים בטענתם כי היה אפשר לכופף את הספק ולהשיג מחיר טוב יותר.

הרי חברת החשמל היתה יכולה להמתין עם עסקת הגז עד שמישהו בצד השני היה ניאות לכווצה, רק כי גז שנשאר באדמה שווה ליזמים אפס דולרים. מה היתה עושה בינתיים חברת החשמל בהיעדר גז? היא היתה שורפת סולר, כמו שהיא עושה כיום, עד שהשותפים בתמר היו מורידים את המחיר.

לתפיסת האוצר, הבעיה עם תיאוריה זו היא כפולה: ראשית, כל עוד חברת החשמל שורפת סולר, תעריף החשמל מסמן רק כיוון אחד — למעלה. בימים של התעוררות חברתית, הפחד הגדול הוא שהציבור לא יהיה סבלני או סלחני כלפי התייקרות עקבית בתעריף בתמורה להורדתו בעתיד, אחרי שיזמי הגז יתקפלו.

שנית, ההשפעות של התייקרות תעריף החשמל במשק הן רוחביות, ואינן מסתכמות רק בחשבון החשמל של משפחת כהן מחדרה. התייקרות מצרפית של 30% בתעריף שוות ערך להתייקרות של 1% במדד המחירים לצרכן. מאז אוגוסט 2011 כבר נרשמה עלייה של 25% בתעריף, וזאת רק כי אין גז מצרי וחברת החשמל שורפת סולר.

ואם לא די בכך, דו"חות חברת החשמל מעידים כי 65% מהעלויות התפעוליות שלה מיועדים לרכישת דלקים, והשאר לשכר ולתחזוקת המערכת. ככל שעלויות הדלקים יצמחו, כך תידרש השקעה כבירה בתחזוקת תחנות הכוח בשנים הבאות, כסף שאין בידיה להשקיע. יו"ר חברת החשמל יפתח רון־טל עזר בנושא זה לרגולטורים, ובמכתב ששלח לפני כשבוע אישר שהוא מקבל את השינויים בחוזה, בתמורה לכך שעסקת הבסיס — 42.5 מיליארד מ"ק ל־15 שנה — תישאר יציבה.

המדינה נאבקת: הרגולטורים אולי פספסו הזדמנות להוריד תעריפים, אבל נוגסים ביזמים

השאלה הגדולה היא האם המדינה פספסה הזדמנות להוריד תעריפים. ברשות החשמל, בראשותה של אורית פרקש־הכהן, סותרים חד־משמעית את הטענה. למרות כל חוות הדעת, המדינה החלה בחזרה אל אותה נקודה שבה עצרה בסוף 2010 ועדת ששינסקי, שנגדה ניהלו יזמי הגז מלחמת חורמה. פרופ' איתן ששינסקי קבע מחיר בסיס של כ־4.5 דולר ליחידת אנרגיה, תמחור שהוא האמין שישיג ליזמים "תשואה סבירה" של 18%. רשות החשמל לקחה את עסקת הבסיס והצמידה אליה את המדד האמריקאי, והגיעה לתמחור של כ־5 דולר ליחידת אנרגיה — המחיר שעליו הוסכם בסוף.

עם זאת, רשות החשמל הבינה שההצמדה שבנו בהסכם המקורי שדיברה על 1% התייקרות בכל שנה משרתת את היזמים, ולכן ביטלה אותו. בנוסף, הרשות פוצצה את תוכנית תמר לדחוק יצרני חשמל פרטיים לפינה. מדובר היה בתרגיל מתוחכם שנקטו יזמי הגז, שלפיו מי שמקימים תחנות כוח ב־2014–2015 (דליה אנרגיות, אדלטק) קיבלו חוזה גז.

לעומתם, אלו שמקימים תחנת כוח ב־2013 (OPC, דוראד) נשארו מחוץ למשחק. מדובר בשתי חברות שחתמו לצערן חוזה גז מול ספקית הגז המצרי המושבתת EMG, וכבר החלו לבנות את תחנותיהן במימון של מיליארדי שקלים.

בסביבת האוצר יש מי שטוענים כי שותפות תמר מענישה את מי שהעזו לחתום על חוזה עם יוסי מימן, המחזיק 21% ב־EMG — טענה שבתמר שוללים מכל וכל. בשורה התחתונה, המדינה מחייבת את תמר למכור גז למי שיפעל בשנה הבאה על חשבון הגז שיימסר ללקוחות עתידיים. מתי ייחתמו ההסכמים? ההסכם עם דוראד כבר מוכן ומחכה לחתימה, בעוד שההסכם עם OPC ייסגר בשבועות הקרובים.

מבחן בג"ץ: המתנגדים טוענים שמה שנראה כמונופול גז הוא באמת מונופול

עם אישור ההסכמים, הרב מיכאל מלכיאור, ממייסדי פורום "פעולה אזרחית", תקף אותם ואמר כי "החלטת רשות החשמל היא שערורייה, אבל זה לא סוף התהליך. אנחנו לא נרפה. זה מריח כמו מונופול, זה נראה כמו מונופול, זה מתנהל כמו מונופול. רק הממונה על הגבלים עסקיים לא רואה בזה מונופול. בשבועות הבאים הוא יצטרך לתת דין וחשבון לציבור. הוא שותק, הוא פסיבי. משהו כאן משובש לחלוטין כאילו לא היתה מחאה, כאילו לא היה מאבק נגד ריכוזיות ומונופולים".

מלכיאור סיכם ואמר כי "אם הרגולטור צריך קריאת השכמה, ניתן לו אותה בשבועות הבאים". לדבריו, בכוונת הפורום לבצע פעולות מחאה רבות, ולא מן הנמנע שהוא יפנה לבג"ץ בנושא.

על כל פנים, בניגוד למאבקים בימי ועדת ששינסקי, הפעם יזמי הגז מעדיפים שלא להתייחס להחלטת רשות החשמל. הסיבה העיקרית לכך היא שההחלטה התקבלה מולם ביום ראשון שעבר לאחר מרתון שיחות לילי, כך שהם לא הופתעו במיוחד. לעומת זאת, קיימות טענות על כיפוף ידיים והתנהגות בריונית של המדינה, המאיימת ביד אחת להפעיל פיקוח מחיר וביד השנייה מתחננת שהגז יגיע בזמן, אחרת תעריף החשמל ימשיך לעלות.