מחקר: סטודנטים לרפואה הולכים אחרי הכסף והנוחות

אם היה עוד ספק שיכולת ההכנסה ועומס העבודה מהווים שיקולים בבחירת התמחות על ידי הסטודנטים לרפואה, מחקר חדש מאשש סברה זו. לפי המחקר, המקצועות הפחות מועדפים הם אלה שמכניסים פחות כסף ברפואה פרטית ועומס העבודה בהם גדול יותר.

לדוגמה, אף סטודנט ממשתתפי הסקר לא בחר במקצוע הפתולוגיה ו־0.8% בלבד בחרו בעדיפות ראשונה התמחות בהרדמה. מנגד, יותר מחמישית מהסטודנטים בחרו בעדיפות ראשונה התמחות ברפואת ילדים ו־14% בגינקולוגיה - שני מקצועות שאפשרויות הפרקטיקה הפרטית בהם גדולות.

חדר רופאים בבית חולים (ארכיון)צילום: מיקי אלון

המחקר בוצע ב־2011 על ידי פרופ' ארנון אפק, ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות, יואל גופין מאוניברסיטת תל־אביב וחוקרים מתל השומר בראשות ד"ר ארי שמיס. הנתונים נאספו מ־909 סטודנטים בבתי הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל־אביב.

לפי המחקר, הפערים הגדולים ביותר בין צורכי מערכת הבריאות לרצונות הסטודנטים הם בתחומי הפתולוגיה, רפואה שיקומית, רדיולוגיה, רפואת משפחה, הרדמה, רפואה פנימית ודרמטולוגיה (רפואת עור). ניתן ללמוד על הצורך של המערכת בהתמחויות כאלה כאשר בוחנים את שיעור המתמחים בהן בפועל. כך, במקרה של רדיולוגיה, רק 1.2% מהסטודנטים בחרו בה בעדיפות ראשונה עד שלישית. בפועל, שיעור המתמחים בה הוא 3.8%, יותר מפי שלושה.

לעומת זאת, בנוירולוגיה בחרו בעדיפות ראשונה עד שלישית 6.7% מהסטודנטים, אבל בפועל מתמחים בה רק 2%, פחות משליש. התמחויות בכירורגיה, נוירולוגיה, גינקולוגיה, אונקולוגיה ורפואת ילדים היו המועדפות ביותר ביחס לצורכי המערכת (ראו תרשים).

חלק מעניין לא פחות הוא השיקולים בהעדפת התמחות. השיקול שהופיע ב־99% מהפעמים הוא העניין הרפואי בתחום, אך גם אופי העבודה השוטפת (97.9%). שיקול ההכנסה מדורג גבוה מאוד גם כן, אך נרשם בו פער בין גברים לנשים: 73% מהגברים הגדירו אותו כחשוב או כחשוב מאוד, לעומת 58% מהנשים. הסטודנטיות מדרגות את עומס התורנויות בהתמחות כשיקול חשוב. 68.6% ציינו זאת כשיקול חשוב עד חשוב מאוד, לעומת רק 45% מהגברים.

שיקול מובלע שאינו מופיע במחקר הוא תדמית המקצוע. לדוגמה, מקצועות כמו הרדמה ופתולוגיה הם בעלי תדמית של מקצועות "תומכים", שבהם כמעט אין מגע ישיר עם החולים, ולכן הביקוש אליהם נמוך. עם זאת, השיקול של ההכנסה והעומס פוגע גם במקצועות שהיו בעבר יוקרתיים, כגון רפואה פנימית.

אפק אמר אתמול כי "ההכנסה היא שיקול מרכזי. אך יהיו אנשים שילכו לעסוק בתחומים שאין בהם כמעט אפשרות לעסוק בפרקטיקה פרטית, והמערכת הציבורית צריכה לתגמל אותם".

בארבע השנים האחרונות נעשו שני ניסיונות לתמרץ את הסטודנטים לרפואה להעדיף התמחות במקצועות הסובלים ממצוקת כוח אדם. ב־2008 הוחלט על מתן תוספות שכר לרופאים בתחומי ההרדמה, טיפול נמרץ ופגים (השניים האחרונים הם התמחויות־על ולכן לא מופיעים במחקר הנוכחי). במקצועות אלה הרופאים קיבלו תוספת שכר של 24.2%, לעומת 23.5% לכל השאר. למרות זאת, מקצוע ההרדמה סובל מחוסר ביקוש קיצוני. בהסכם השכר שנחתם ב־2011 הוחלט על מענקים נוספים של עד 300 אלף שקל למתמחים, בין השאר בהרדמה, פתולוגיה ושיקום, בתקווה שהפעם הם יימשכו לתחומים אלה.