דוד ברודט: "צריך להעלות מיסים. הציבור צריך להבין שאין ארוחות חינם"

מילת המפתח שחזרה על עצמה פעמים רבות בפאנל הכלכלי בנושא תקציב המדינה, שהתקיים היום (ג') בכנס הבינלאומי השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, הייתה שקיפות. "שקיפות בהוצאה התקציבית במערכת הביטחון צריכה להיות נר לרגלנו והיא זו שתשרת את מערכת הביטחון. השקיפות צריכה לכלול גם את נושא השכר כי חלק ניכר מתקציב הביטחון הולך לשכר ודרושה שקיפות גם שם", כך אמר פרופ' מנואל טרכטנברג יו"ר הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי שהוקמה בעקבותה המחאה חברתית בקיץ שעבר.

בין משתתפי הפאנל הכלכלי היו גם האלוף במיל' גיורא איילנד, מי שכיהן כראש המועצה לביטחון לאומי, דוד ברודט, יו"ר דירקטוריון בנק לאומי ומי שעמד בראש ועדת ברודט שתפקידה היה לבחון את תקציב הביטחון בעקבות מלחמת לבנון השנייה, וכן בכירים נוספים ממערך הביטחון ומאגף התקציבים באוצר.

בעניין תקציב הביטחון אמר ברודט כי צריך להעלות מיסים, ולא להגדיל את הגירעון: "זו הדרך היחידה להבהיר לציבור שיש מחיר להחלטה ואין ארוחות חינם בנושא הזה. זה נכון גם בחינוך, בבריאות וביטחון. עלייה בגרעון זה מידרון חלקלק. ומצד שני אנו צריכים בסופו של דבר לשאוף לזה שתקציב הביטחון יהיה יותר דומה למדינות ה-OECD".

"כולנו בתהליך גלובלי ואנו רוצים להיות תחרותיים יותר ולקבל שירותים אזרחיים טובים יותר. מערכת הביטחון זקוקה לתוספת של 1.3% בחמש השנים הקרובות אבל לא לחרוג מזה. אסור שבשל ניהול סיכונים ושאיפות פוליטיות כאלה ואחרות יטילו את כל הסיכונים על המערכת האזרחית", הוסיף ברודט.

"להשאיר מאחורינו את הכוחניות"

בפאנל נשמעה ביקורת על אופן קבלת ההחלטות בנושא תקציב הביטחון "צריך להשאיר מאחורינו את הכוחניות, חוסר הרצינות והחלטוריסטיות. מדובר בהחלטות של פיקוח נפש ובסדר גודל של מיליארדים".

בכנס הציג איילנד נייר עמדה שהמכון למחקרי ביטחון לאומי וצוות חוקרי המכון גיבשו בנושא תקציב המדינה, ובו הצעה למודל חדש לתכנון וקביעת תקציב המדינה שיהיה המשך של מסקנות ועדת ברודט. "ועדת ברודט עשתה צעד חשוב אך לא מספיק" אמר איילנד, "היא לא התעקשה על קיום אמיתי שבחן את ההתיעילות ולא בחנה באמת את 'התפוקה הביטחונית' ובעיקר לא נתנה בידי מקבלי ההחלטות כלי שיאפשר בחינה של התפוקה הנדרשת מולן עלותה".

על פי המודל שהציג איילנד חיבור בין גודל התקציב לתפוקה המבצעית מאפשר לייצר גרף שיציג טווח אפשרויות רחב שיחבר בין תקציב לתפוקות מבצעיות למשל בניית היכולת לתקוף באירן. כמו כן ממליץ איילנד להגדיר "סטנדרט ביטחון מינימלי", שייבטא את הצורך הביטחוני החיוני ביותר עליו אין ויכוח ולהגדיר 12 תפוקות נוספות כך שהעקומה הגרפית תוכל לגדול מהנקודה הנמוכה ביותר של מיליארד שקל עד 52 מיליארד.

הצעות נוספות שעלו בפאנל במטרה להגביר את השקיפות ולייעל את תהליך קבלת ההחלטות על הוצאות הביטחון הוא שגוף אובייקטיבי כמו למשל בנק ישראל שבכל מקרה מפרסם נתונים יפרסם בין היתר נתונים על תקציב הביטחון וכך יסייע למקבלי ההחלטות.

בכנס הוצג גם המקום של ישראל לעומת מדינות ה- OECD בהוצאות הביטחון "הוצאה ביטחונית אינה דבר שמתרגם לאיכות חיים ועדיין ההוצאה הביטחונית גבוהה ביחס למדינות העולם: בישראל-6%-7% לעומת 1.5% ב-OECD ו-4% בארה"ב". אמר גורם בכיר באוצר שגם הוא הדגיש את נושא השקיפות "במערכת הביטחון עד היום לא הייתה שקיפות גם לא עבור משרד האוצר וראש הממשלה אלא משרד הביטחון בנה את התקציב לבד. בעולם בו ארועים חברתיים וכלכליים תופסים מקום גדול הצרכים גדלים ויכולת המדינה להקצות הולכת וקטנה. אי אפשר להתנהל כל פעם עד הוק, זה יפגע במה שאפשר לגעת בו ולא במה שנכון לגעת בו. צריך להתאים את התקציב למערכת הקיימת ולהבין את המגבלות. יתכן למשל שצריך יהיה להקטין את הצבא כדי להגדיל את האימונים".