"המעבר לדור 4 בסלולר ילווה בהגדלת הקרינה, אך ההשפעות אינן ברורות"
כך קובע משרד הבריאות במסמך בין-משרדי המוצג לעיון הציבור, כחלק מהדיון לקראת הכנסת הטכנולוגיה לישראל. עם זאת, הקרינה תימצא מתחת לרף שקבע ארגון הבריאות העולמי. הפיתרון: אנטנות ביתיות
כחמישה חודשים לאחר שהתחייב לעשות כן, מפרסם היום (ב') משרד התקשורת מסמך המתייחס להשלכות אפשריות של הדור ה-4 בסלולר בישראל.
במסגרת עתירה לבג"ץ שהוגשה בעניין השימוש של חברות הסלולר באנטנות קטנות, טענו העותרים כי טרם פרסום מכרז להכנסת הדור הרביעי לישראל יש לקיים דיון ציבורי בנושא. פרקליטות המדינה טענה כי יפורסם מסמך המפרט את ההשלכות הכלכליות והרפואיות של הדור הרביעי עד לסוף חודש דצמבר 2011, כאשר הגוף המרכז את הפעילות הוא משרד התקשורת, אך משרדי הבריאות והגנת הסביבה אמורים להעביר את התייחסותם להשלכות הבריאותיות של המהלך.
למרות ששני המשרדים האחרונים העבירו את עמדותיהם במהלך החודשים דצמבר 2011 וינואר 2012, ביקשה הפרקליטות מבג"ץ זמן נוסף על מנת לגבש את המסמך, בעיקר כיוון שמשרדי הבריאות וההגנה על הסביבה לא הגיעו להסכמות באשר להשפעה המדוייקת הצפויה של הדור הרביעי בסלולר על החשיפה לקרינה בלתי מייננת. בסופו של דבר הוצגו עמדות שני המשרדים, כאשר משרד הבריאות מצטט את עמדת המשרד להגנת הסביבה אך טוען כי הנחות היסוד שעמדו מאחורי גיבוש עמדתו אינן מציאותיות, ולפיכך יש לנקוט במשנה זהירות לגבי המלצותיו. לאחר מספר דחיות יוצג המסמך לבג"ץ מחר (ג') והערב הוא מפורסם לעיון הציבור. עד ל-15 ביוני יכול הציבור להגיב למסמך באמצעות פנייה למשרד התקשורת.
הדרישה לקיום דיון ציבורי נבעה מהחלטה שקיבלה הממשלה כבר ב-2005, לפיה ועדת מנכ"לים של משרדי הממשלה הרלוונטיים תמליץ לממשלה על כללים להמשך הפיתוח של תחום הסלולר בישראל, ואחת מהמלצות הוועדה דאז היתה כי יתקיים דיון ציבורי באשר ליתרונות והחסרונות של מעבר לדור סלולרי חדש. גם חוק הקרינה הבלתי מייננת, שנכנס לתוקפו ב-2006, קובע כי בכל הקשור לקרינה שכזו יש לפעול לפי עיקרון הזהירות המונעת, ולפיכך לפני הכנסת טכנולוגיה חדשה יש לבצע בדיקות על השלכתה של טכנולוגיה זו על הציבור.
שימוש באנטנות ביתיות במקום 40 אלף אנטנות גדולות
על פי הערכות של אנשי מקצוע, הדור הרביעי בסלולר יצריך כ-30% יותר אנטנות גדולות מהדור השלישי, אך בנוסף ידרוש גם רכיבי שידור בתוך מבנים. אותם רכיבי שידור עשויים להיות פמטוסל (Femtocell), מעין נתב הכולל אנטנה סלולרית ומחובר גם לחיבור האינטרנט הקווי, או נתב אלחוטי רגיל. על פי מסמך העמדה, שני רכיבים אלו אמורים לשדר למרחק קצר בלבד, ולפיכך לקרינה מהם לא צפויה להיות השפעה על מי שנמצא בסמוך.
במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי בשנת 2020 כ-20% מהלקוחות ישתמשו באופן אינטנסיבי בשירותי אינטרנט מהיר בסלולר, כאשר בשנת 2010 עמד שיעור משתמשים אלו על כ-5%. כמות הנתונים שתצרוך האוכלוסיה תגדל פי 950, מעריכים במשרד. שיטת השידור של הדור הרביעי יעילה לפחות פי שלושה מהדור הקיים, טוענים במשרד להגנת הסביבה, ולפיכך אם ישמרו נתוני השימוש הממוצע כיום גם בדור הרביעי, הרי שצפויה דווקא ירידה בקרינה. עם זאת, במשרד מציינים כי הגידול בצריכת הנתונים צפוי להגדיל את כמות הקרינה הסלולרית הנפלטת לסביבה פי 300, אך גם במקרה שכזה לא תעבור רמת הקרינה את הסף המומלץ על ידי המשרד, שהינו מחמיר פי 10 מהמלצות ארגון הבריאות העולמי.
אם יעשה שימוש באנטנות גדולות בלבד, יהיה צורך להוסיף כ-40 אלף אתרי אנטנות במהלך הפריסה של הדור הרביעי. מכיוון שפריסה שכזו אינה מציאותית, יתבסס הדור הרביעי, כאמור, על פריסה צפופה של מתקני שידור בתוך בניינים.
ההמלצות לשיתוף אתרים הוגשו ביוני 2011 וטרם קודמו
משרד הבריאות, במסמך שנכתב בידי פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן וקרינה, ופרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, מציין כי המשרד להגנת הסביבה העריך כי לאחר שתשתיות הדור הרביעי יוצבו בישראל, תעלה הקרינה הסביבתית עד פי 16 באיזורים בהם מספר האנטנות מתאים לדרישות. באיזורים בהם פיזור האנטנות אינו מתאים, ובאם פיזור האנטנות יטופל, צפויה הקרינה להיות נמוכה יותר. עם זאת, במשרד הבריאות מבקרים את ממצאי המשרד להגנת הסביבה וטוענים כי הנחות היסוד ששימשו את המשרד להגנת הסביבה אינן מציאותיות. בין השאר, התבסס המשרד להגנת הסביבה על שימוש יומי ממוצע של 20 דקות לאדם, פיזור אנטנות ראוי בכל הארץ, והנחה כי האזרחים יסכימו להצבת אנטנה קטנה בתוך ביתם. לפיכך, טוענים במשרד הבריאות, יתכן שרמת הקרינה הסביבתית אליה יחשף הציבור תעלה אף יותר מהערכת המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, שימוש ממוצע של 20 דקות שיחה ללקוח מניב שימוש חודשי של 600 דקות – כ-200 דקות יותר מהממוצע שנרשם בחברות הסלולר ברבעון האחרון.
במשרד הבריאות מציינים כי רוב האוכלוסיה צפויה להיות חשופה לקרינה ממוצעת של כ-5 מיקרו-ואט לסנטימטר מרובע, הנמוכה מהסף המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי (שהוא בעצמו נמוך פי 50 מהחשיפה הגורמת לנזק). לפיכך, במשרד הבריאות טוענים כי המעבר לדור הרביעי בסלול ילווה בעליה מסויימת ברמת הקרינה הסביבתית, כאשר גודלה והשפעותיה אינן ברורות.
משרד הבריאות המליץ גם הוא כי על מנת להקטין את הקרינה, עדיף לעשות שימוש באנטנות זעירות מחוץ ובתוך הבית, תוך שימוש בחיבורי תקשורת קוויים ככל שהדבר מתאפשר, ולפעול על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה בעת הצבת תשתיות רלוונטיות בכל הארץ. המשרד ממליץ להגדיר מראש את התחומים והשימושים בהם יעשה שימוש בדור הרביעי, ובמידה ויוצגו שימושים חדשים יש לקיים דיון נוסף ונפרד באשר לכל אחד מהם, במקרים בהם ניתן להעניק את השירות באמצעות תשתית שאינה פולטת קרינה (כדוגמת כבלים).
משרד התקשורת אימץ את המלצת משרד הבריאות, וממתין, כאמור, לתגובות הציבור. במסמך מתוארות גם השלכות אי הכנסת או עיכוב הדור הרביעי בסלולר, בעיקר בהיבטים הכלכליים והחברתיים. בנוסף לממצאים של מחקרים עולמיים הקושרים בין הגדלת רוחב הפס לגידול בתל"ג ושיפור הרווחה באוכלוסיה, מציין המסמך כי אם לא תשולב הטכנולוגיה בישראל יחול גם פיגור טכנולוגי בשוק מכשירי הקצה - כאשר יצרניות המכשירים משלבות רכיבי דור רביעי במכשיריהם, ורכיבים אלו חסרי משמעות בשוק הישראלי, הרי שהצרכן הישראלי משלם על מוצר שאת חלקו אינו יכול לממש. בנוסף, היעדר פס רחב בהיקפים שאותו מאפשר הדור הרביעי לא יאפשר שימוש בישומים רפואיים וצבאיים הדורשים רוחב פס שכזה, וימנע פיתוחים בתחומי החינוך מרחוק. היעדר רוחב פס מספק יקשה על חברות ההייטק הישראליות לבחון חלק מפיתוחיהן הרלוונטיים בישראל, ולפיכך יגרום להוצאות נוספות.
במשרד התקשורת קוראים לקידום המלצות צוות בינמשרדי שהגיש כבר בחודש יוני 2011 המלצות לשיתוף אתרים בין חברות הסלולר. ההמלצות, אגב, אמורות להיות מקודמות בידי אותם משרדים עצמם, בנוסף למשרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד הפנים.
