$
בארץ

האחדות שתכשיר גל העלאות מסים

הקואליציה הרחבה של נתניהו ומופז תגבש תקציב חירום, כזה שיצטרך לסגור את הגירעון שייווצר מהחוסר בגביית המסים ולטפל בדחיפות בחריגה מתקרת ההוצאות. גודלה של הקואליציה יאפשר לה לקבל החלטות אמיצות, אבל המחיר שלהן יורגש היטב במשק

אמנון אטד 06:5509.05.12

הריחות הלא נעימים שעלו מהעסקה לצירוף סיעת קדימה לממשלה ריחפו עדיין מעל בניין הכנסת בירושלים, ובתל אביב הזדרזו כמה מבכירי האנליסטים להסביר לנו עד כמה המהלך שרקחו בנימין נתניהו ושאול מופז יועיל למשק. הקואליציה הרחבה במיוחד שסידר לעצמו נתניהו, הם ציינו, תאפשר עכשיו לממשלה להתמודד טוב יותר עם הבעיות הכלכליות שעל הפרק.

 

ראו עוד כתבות בנושא בכלכליסט:

 

הקשר הישיר בין גודל הקואליציה לבין היכולת לקבל החלטות כלכליות אמיצות, חייבים להודות, נשמע משכנע. במיוחד לאור ההערכה שאחת הסיבות להחלטתו של נתניהו להקדים את הבחירות הייתה החשש שלו מכישלון אפשרי באישור התקציב לשנה הבאה. אבל קשר זה הוא רק חלק, ולא בהכרח הגדול ביותר, מהסיפור הכולל. והסיפור האמיתי הוא מהי הדרך שלאורכה צריכה הממשלה לנווט את מדיניותה הכלכלית בשנים הבאות.

 

הרבה בעיות ופתרון אחד?

 

הממשלה ניצבת בפני בעיה משמעותית בתקציב המדינה, שתחייב אותה לקבל החלטות קשות כבר בחודשים הקרובים, ולאחר מכן גם בשנים הבאות. מדיניות התקציב כובלת את הממשלה בשני כלים שהיא עצמה קבעה: תקרת ההוצאות ויעד הגירעון. וכבר עכשיו, ארבעה חודשים בלבד אחרי תחילת השנה, ברור שהממשלה תתקשה לעמוד בשני היעדים שהציבה לעצמה.

 

אומדנים שמרניים מראים כי התחייבויות שונות שלקחה על עצמה הממשלה, בעיקר בתחום התשתיות ובהסכמי השכר עם הרופאים, המורים והמרצים באוניברסיטאות, יגדילו השנה את הוצאותיה מעבר לתקרה הקבועה בחוק התקציב בקצת יותר מ־6 מיליארד שקל. בשנת התקציב הבאה צפויה מסגרת התקציב להיפרץ אף בסכום מעט גדול יותר, של כ־6.6 מיליארד שקל. וכל זה לפני הוויכוח האינסופי על תקציב הביטחון, שיגדיל עוד יותר את החריגה מהמסגרת שאושרה.

 

 

אגף התקציבים באוצר יכול אמנם להתגבר על המכשלה החוקית שמונעת מהממשלה לחרוג ממסגרת ההוצאות שנקבעה, והוא אף עשה זאת בעבר. כדי לעשות זאת, יכולים אנשי האגף לעכב ביצוע סעיפי הוצאות אחרים, נניח בניית גני ילדים נוספים כדי ליישם את המלצות ועדת טרכטנברג. אבל בהיקפים כספיים כה גדולים, גם התרגילים החביבים על אנשי האוצר כבר לא יספיקו. לכן תפוח האדמה הלוהט הזה יגולגל בחזרה למגרשה של הממשלה, שתצטרך להחליט בקרוב היכן מקצצים 6 מיליארד שקל.

 

אחרי שתפתור את בעיית צד ההוצאות בתקציב, יהיה על הממשלה להתמודד גם עם הגירעונות הגדולים בתקציבה, שינבעו, השנה ובשנה הבאה, מהירידה הלא מתוכננת בגביית המסים. רק השבוע דיווח האוצר כי החוסר בגביית המסים, בהשוואה לסכום שעל פיו נבנה התקציב, צפוי להסתכם השנה בכ־11.3 מיליארד שקל. בגלל יעד הגירעון השאפתני שהציבה לעצמה הממשלה לשנת 2013, צפוי הפער בין הגירעון בפועל לבין היעד שנקבע להיות בשנה הבאה גדול יותר, ולהסתכם בקרוב ל־20 מיליארד שקל.

 

גם בנושא הגירעון יהיה על הממשלה לקבל החלטות קשות, שעיקרן כיצד מגשרים על הפער העצום בין היעדים שנקבעו לבין הקופה המתרוקנת. מכלול האפשרויות שעומדות בפניה אינו משאיר הרבה מקום לדמיון וכולל את התמהיל הידוע של קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה, הטלת מסים חדשים, וקבלת החלטה לאפשר גירעון גדול מהמתוכנן תוך הסתכנות בפגיעה באמינות המדינות הכלכלית.

 

מופז ונתניהו. ממשלה חדשה היתה מתמודדת טוב יותר עם הבעיות במשק מופז ונתניהו. ממשלה חדשה היתה מתמודדת טוב יותר עם הבעיות במשק צילום: אוהד צוינגברג

 

הנגיד ינשוף בעורף

 

וכדי לסבך עוד את המצב, צריך לזכור שבנושא התקציב והגירעון נתניהו אינו אדון לעצמו. גם מבלי שיהיה עליו להסתובב לאחור יכול ראש הממשלה להרגיש ללא קושי את נשיפות נגיד בנק ישראל בעורפו. הנגיד טורח להזכיר לממשלה שוב ושוב עד כמה חשובה השמירה על מסגרת התקציב ועל אמינות מדיניותה. ולמרות העובדה שסטנלי פישר הוא נגיד קל משקל, נתניהו מודע היטב למשקלו הסגולי העצום, והוא יתקשה מאוד להתעלם מעצותיו.

 

אחרי שהבנו את הבעיה הכלכלית האמיתית שאיתה צריכה הממשלה להתמודד, אפשר לחזור לעסקת נתניהו־מופז. סביר להניח שהממשלה הרחבה שנולדה אתמול תצליח להעביר ביתר קלות את הגזירות שבדרך, וגם לאשר מהר יותר את תקציב השנה הבאה. אבל היה הרבה יותר טוב אם את ההתמודדות עם בעיות קשות אלה ועם היעדים ארוכי הטווח של המשק היתה מבצעת ממשלה חדשה, שקיבלה את אמון הבוחר בדיוק על נושאים אלה, ועם אופק פעולה של 4 שנים. הארכת משך חייה של הממשלה בשנה, שתתקצר מן הסתם בהמשך למשהו כמו חצי שנה בלבד, היא לכן לא ממש לטובת העניין.

 

בנוסף לכך, גם לא ממש ברור שצירוף קדימה לקואליציה יפתור את בעיית היסוד של פריצת מסגרת התקציב. כאן צריך לזכור שמי שהעביר בממשלה הנוכחית את רוב החוקים הפרטיים שנגסו בקופה הציבורית הם דווקא חברי הקואליציה בוועדת הכספים.

 

לסיום, יש גם צד חיובי לכל הסיפור, עם הסתייגות קלה לצדו. קשה להתעלם מהעובדה שאת המהלך הכלכלי המשמעותי ביותר בתולדות המשק הישראלי, תוכנית הייצוב של פרס ומודעי בשנת 1985, ביצעה ממשלת אחדות לאומי. מצד שני, חייבים גם לומר שהמציאות הכלכלית היום רחוקה מאוד ממצבו של המשק אז, וגם ממצבן הכלכלי הנוכחי של כמה מדינות בדרום אירופה. וחוץ מזה, בנימין נתניהו הוא לא שמעון פרס מודל 1985, ומופז ושטייניץ ביחד הם לא יצחק מודעי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x