בלעדי ל"כלכליסט": ישראל תציע ל-EMG לרכוש או לחכור ממנה את מתקני הגז באשקלון

מדינת ישראל תציע ל־EMG, ספקית הגז המצרי המושבתת, לרכוש או לחכור ממנה את מתקני הגז שלה שממוקמים באשקלון - כך נודע ל"כלכליסט". ההצעה עלתה לאחרונה במסגרת דיוני ועדת צמח שעסקה בסוגיית יצוא מאגרי הגז לחו"ל. בשלב זה לא ברור אם המדינה תציע רכישה מלאה של המתקנים או חכירה לתקופה של עד 24 חודשים שבמהלכה תתבהר המחלוקת העסקית בין EMG לממשלת מצרים.

מתקני קליטת הגז באשקלון הוקמו בעלות של כחצי מיליארד שקל והם מחברים צנרת לאורך 160 ק"מ בין צפון סיני לישראל. השימוש בהם יעניק לישראל נקודת קליטה חדשה "יש מאין", תוספת על זאת הקיימת באשדוד. משרד האנרגיה כבר מודע לאפשרות ודן בה עם משרדי ממשלה אחרים.

בניגוד למערכת הפוליטית המצרית, שמנסה למנף את הפסקת הסכם אספקת הגז בין ישראל למצרים לתועלת פוליטית, השתדלה המערכת הישראלית לשוות למשבר מסגרת של סכסוך עסקי טהור. "אנו לא רואים את ניתוק הגז כדבר שנובע מהתפתחויות פוליטיות. זהו למעשה סכסוך עסקי בין חברה ישראלית לחברה מצרית", אמר אתמול רה"מ בנימין נתניהו בפגישתו עם ראשי הבונדס.

יוסי מימןצילום: בועז אופנהיים

נתניהו אופטימי, שטייניץ פחות

נתניהו הזכיר שלישראל יש מצבורי גז "שיעניקו לנו עצמאות אנרגטית לא רק ממצרים אלא גם מכל מקור אחר, ושיהפכו את ישראל לאחת מיצואניות הגז הטבעי הגדולות בעולם, לכן אנחנו די בטוחים מהבחינה הזאת". אל קביעתו מיהרו להצטרף שר החוץ אביגדור ליברמן ושר האנרגיה עוזי לנדאו, שכבר בשעות הבוקר ניסו להרגיע את הפרסומים כאילו הפסקת הזרמת הגז היא למעשה הפרה של הסכם השלום בין המדינות.

נתניהו התייחס לנושא גם בפגישתו עם מתמודדי חידון התנ"ך העולמי: "אנו עומדים בקשר רציף עם המצרים. אין  פה עניין מדיני. מה שיש - זה הרבה מאוד גז. ככל שעובר הזמן, המצבורים שלנו של גז בים התיכון הולכים וגדלים וזה יענה גם על הצריכה שלנו, וגם יאפשר לנו לייצא גז ולהרוויח הרבה מאוד כסף. ישראל תהיה יצרנית  גז וייצואנית גז. יש פסוק בתנ"ך שאומר 'מן מן השמיים', ופה יש 'גז בתוך המים'. אנחנו נוציא אותו לתוך מדינת ישראל ולטובת כלכלת ישראל".

לעומתו, שר האוצר שטייניץ הזדרז לקבוע שמדובר בצעדים מדאיגים. "ההודעה שקיבלנו אתמול על הפסקת הגז המצרי צריכה להזכיר לנו דבר חשוב: אנחנו צריכים לעשות דבר אחד - 'לחתוך' במכשולים הבירוקרטיים כדי לזרז את אספקת הגז מקידוח תמר לישראל", אמר האיש שהוביל, הקים ויישם את מסקנות ועדת ששינסקי להעלאת מיסוי חברות הגז הישראליות. במשק האנרגיה שמעו אתמול את הצהרותיו של שטייניץ ולא ידעו אם לצחוק או לבכות. חלקם הזכירו שבדעת המיעוט של ועדת ששינסקי הזהירו נציגי משרד האנרגיה שאסור להסתמך על הגז המצרי, אולם שטייניץ מיאן לשמוע. אם לא די בכך, בראיון שערך "כלכליסט" עם פרופ' איתן ששינסקי הוא הודה שאף אחד לא תיאר שהגז המצרי יתנדף כל כך מהר ממפת האנרגיה האזורית.

אז כיצד יעזור שר האוצר להתיר את סבך הבירוקרטיה ולזרז את הבאת הגז? שותפות הגז במאגר תמר הופתעו לשמוע שלשר האוצר יש יכולות הנדסיות יוצאות דופן שיזרזו את הבאת הגז כבר ב־2012. הם מבחינתם מבטיחים להביא את הגז באפריל 2013, אולי חודש קודם לכן.

EMG חייבת מאות מיליוני דולרים

ברמה העסקית מתעוררות כמה שאלות לא פתורות שקשורות למהות ההכרזה ולעיתוי המפתיע שלה. בחינת אמצעי התקשורת הדיגיטליים בעולם מגלה שדיווחים על הפסקת ההסכם הופיעו כבר בשעות הבוקר, מה גם שהעובדה שהבשורה הגדולה על הפסקת ההסכם התפוצצה ערב אספת בעלי המניות של אמפל (בשליטת יוסי מימן, ושמחזיקה 12.5% מ־EMG) אינה מקרית. "מישהו רצה להגיע עם פרצוף מסכן לאסיפה", הסביר מקורב לנושא.

EMG כבר הגישה לפני כחצי שנה תביעת בוררות נגד ממשלת מצרים בטענה לאי־אספקת גז ולהפרת הסכם יסודית, תוך שהיא מבקשת שיפוי של 8 מיליארד דולר. בנוסף החברים בה רתמו את ממשלותיהם להפעיל לחץ על המצרים לחדש את הזרמת הגז במלואה. עם זאת, על הלקוחות שכבר הפסיקו לחפש את הגז המצרי אף אחד לא מדבר: בניגוד לצניחת המניות של אמפל אתמול בבורסה, מניות המתחרים (דלק אנרגיה, ישראמקו) לא רשמו עליות יוצאות דופן. "השוק כבר ויתר על הגז המצרי. מבחינת משק האנרגיה אין כאן בשורה חדשה", הסביר ירון זר מכלל פיננסים ברוקראז'.

לעומתם, בחינת טענות המצרים בנוגע לסכסוך עסקי מעלה כמה טענות מעניינות: ראשית, התירוץ הרשמי להפסקת ההזרמה הוא חובות של החברה המצרית לבנק המצרי, שעד יוני 2011 הגיעו ל־175 מיליון דולר. המצרים טוענים שאף שהגז לא סופק במלואו במהלך 2011, על המעט שכן סופק EMG לא שילמה מעולם. גורם שמקורב למרחב, גם היא בשליטת מימן, טען שמדובר ב"קשקוש. אי אפשר לשלם על גז שלא סופק. מדובר בהפרה מדינית ולא עסקית".

יובל שטייניץצילום: בלומברג

טענה שנייה של המצרים היא שהם מבקשים זה כשנה להעלות את מחיר הגז בטענה שהוא נמוך מדי. ההסכם המקורי מ־2005 בין הצדדים קיבע מחיר של 2.75 דולרים ליחידת אנרגיה (MMBTU), שהועלה כמעט בכפייה על חברת החשמל בסוף 2009 לרף של כ־4.5 דולרים ליחידת אנרגיה. ירדן, עוד מדינה שנשענה על המצרים וסבלה מפיצוצי החבלה בצנרת, חתמה לפני חצי שנה על הסכם חדש במחיר של 6 דולרים ליחידת אנרגיה. במשק האנרגיה אומרים שטענת EMG תתברר בחודשים הקרובים, כאשר המבחן הגדול הוא התחלת ההזרמה לירדן - אם תתבצע בפועל, סימן שהפסקת ההזרמה לישראל היא בבחינת משבר עסקי. אם גם הירדנים לא יקבלו גז, סימן שלמצרים פשוט אין האמצעים לספקו, וכל האמירות על הכספים ש־EMG חייבת הן מס שפתיים להמונים שחזרו להציף את כיכר תחריר.

ואת מחיר המשבר, כמו תמיד, ישלמו האזרחים

גורם מוסדי שמקורב ל־EMG אמר אתמול ל"כלכליסט" שהכיוון המסתמן הוא בכל זאת עסקי וכי מדובר במשבר שיוליד

תהליך שיביא אולי פשרה כזאת או אחרת. באופן אירוני, מבחינת משק האנרגיה מדובר בבשורות קטנות: מאז פברואר 2012 ועד היום אירעו לא פחות מ־14 פיגועי חבלה בצנרת, והשוק כמו גם משרדי האוצר, האנרגיה וחברת החשמל ויתרו על האפשרות שהוא יגיע.

למרבה הצער את המחיר משלמים אזרחי מדינת ישראל: עיכוב בהקמת נקודת קליטה צפונית לגז מתמר ("מאבק חוף דור"), הקמת ועדת ששינסקי וחוסר היכולת להפריט את משק החשמל השאירו את כלל ייצור החשמל בידי המונופול הוותיק ואת ישראל שבויה במאגר קטן ומתכלה (ים תטיס). התוצאה: הגז מתמר, שישלים את הגז המצרי, יגיע רק באפריל 2013. חברת החשמל תשרוף סולר במקום גז, והאזרחים ימשיכו לסבול מעליית התעריף, שמאוגוסט האחרון זינק ב־25%.