• תפריט
בארץ

הפילוסופים של אגף התקציבים: הכירו את נערי האוצר החדשים

הקרב הסוער על גיבוש תקציב המדינה ייפתח השבוע, ובין כל הלחצים, הלילות הלבנים ומיליארדי השקלים יעמדו גם שישה נציגים צעירים של משרד האוצר, בוגרי התוכנית ללימודי פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית. שנת הבחירות שבפתח מבטיחה להם הפעם מאבק קשה במיוחד

תומר אביטל 06:5515.04.12

השבוע תיפתח עונת גיבוש תקציב המדינה. זו התקופה הקריטית ביותר עבור אנשי אגף התקציבים, שינסו להתוות את סדר העדיפויות הכלכלי־חברתי של ישראל. התקציב יהיה כנראה הפעם חד־שנתי, ולא ייקבע לשנתיים, זאת בגלל הבחירות הקרבות.

 

תחילה יתקיימו ישיבות ראשוניות שבהן תיקבע מסגרת עבודה למו"מ עם המשרדים, על פי השיטה הבאה: נציגי האוצר, שאחראים על תקציבי משרדים מסוימים, יושבים מול נציגי המשרד, שומעים מה הצרכים ומנסים לגבש תוכנית עבודה מוסכמת. במקביל יתבצע סיעור מוחות כלכלי, שמטרתו להבין איך ניתן לתפוס טרמפ על התקציב באמצעות חוק ההסדרים כדי לקדם רפורמות או לדחות יישום חוקים יקרים שאושרו בכנסת. זאת משום שיותר מ־90% מהתקציב קשיחים ומוקצים להחזר חובות, תשלומי שכר, מתן שירותי מדינה וביצוע פרויקטים רבי שנים, ולכן מרווח התמרון העיקרי נעשה באמצעות חוק ההסדרים.

 

 

בעונת התקציב הנוכחית מצופה לנערי האוצר כמות גדולה מהרגיל של לילות לבנים. האיום הרגיל של הקדמת הבחירות בשל אי־אישור התקציב העתידי מחוויר השנה, משום שממילא הבחירות יתקיימו בעוד שנה לכל המאוחר. אווירת הבחירות מנגד מתמרצת את שרי הקואליציה לדרוש לפרוץ את מסגרת התקציב, כדי להצטייר כחברתיים. גם ראש הממשלה עשוי להרהיב בהבטחות ולנצל את המומנטום. מי שיצטרכו לעמוד בפרץ הם נערי האוצר.

 

"כלכליסט" פגש את נערי האוצר החדשים - בוגרי התוכנית ללימודי פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, שאמורים לחולל שינוי חברתי מתוככי השיטה. אלה האנשים שהזדהו בקיץ עם מאות אלפי מפגינים, והשנה יצטרכו למצוא דרך לפייס את תפיסת עולמם הכלכלית והחברתית, תחת אילוצים נוקשים. נערי האוצר החדשים עומדים למצוא את עצמם בעין הסערה, שעשויה להיות מקצועית - אך גם אישית.

 

"מתסכל לעבוד שנה על משהו, ולראות אותו נופל"

 

דניאלה גרא מרגליות (29)

תפקיד: רכזת תקציב וסביבה

מצב משפחתי: נשואה

מגורים: תל אביב

עוד משהו: בעברה אלופת ישראל בסקווש עד גיל 19

אחראית על תקציב המדינה - 361 מיליארד שקל

 

דניאלה גרא מרגליות, עדיין לא בת 30, חולשת במו ידיה על כל התקציב של מדינת ישראל. במהלך השנה הרפרנטים באגף מעבירים לה את תקציבי המשרדים, היא מסכמת את הדרישות, מרכזת את התמונה הכוללת, ומעבירה אותה לראשות האגף. הצוות שלה הוא זה שפורס את העוגה.

 

דניאלה גרא מרגליות. "יש הרבה נושאים סופר־נכונים לטובת הציבור שאנו מנסים לקדם ונופלים" דניאלה גרא מרגליות. "יש הרבה נושאים סופר־נכונים לטובת הציבור שאנו מנסים לקדם ונופלים" צילום: מיקי אלון

 

"בגלל התקציב הדו־שנתי חשבנו שב־2011 יהיה לנו זמן להתעסק בסוגיות עומק, אך הגיעו נושאים עמוקים אחרים כמו טרכטנברג, שם ריכזתי את צוותי המאקרו והמסים", מספרת גרא מרגליות. "מתסכל לעבוד על משהו שנה ויותר, ואז מסיבות לא מקצועיות הוא לא קורה. זה מבאס. יש הרבה נושאים סופר־נכונים לטובת הציבור שאנו מנסים לקדם ונופלים. זה קורה כי אנו לא מתעסקים בכלכלה אלא במדיניות".

 

אז בעצם אין מספיק כוח לאוצר?

"זו שאלה בעייתית. זה עניין של שילוב כמה מערכות גדולות. קטונתי מלהבין את כל העסק. אנו לא חזקים מדי, כי אני רואה המון מהלכים שאנו לא מצליחים לקדם".

 

"המחאה היתה מוצדקת. אגף התקציבים לקח אותה ברצינות"

 

רועי קונפינו (30)

תפקיד: רפרנט ביטחון

מצב משפחתי: נשוי

מגורים: תל אביב

עוד משהו: חותר בירקון

אחראי ל־60 מיליארד שקל מתוך תקציב המדינה

 

רועי קונפינו הוא ככל הנראה אחת הדמויות הפחות מוכרות שמשפיעות על ביטחון ישראל, ולמרות זאת אפשר לחשוף את שמו. בגיל 30 קונפינו משמש כרפרנט האחראי על תקציב הביטחון ועל כוח האדם במשרד הביטחון ובצה"ל, אחד התפקידים הרגישים באגף התקציבים. "אני מטפל בתקציב של 60 מיליארד שקל, אך זו ספינה עצומה, ואני לא יכול להזיז אותה מהנתיב שלה בצורה פשוטה. דברים רבים נקבעים ברמה של ראש הממשלה", מודה קונפינו. "לעבוד מול משרד הביטחון זה אחד האתגרים הגדולים ביותר שיש באגף".

 

בין אגף התקציבים למשרד הביטחון שוררת איבה רבת שנים שבאה לידי ביטוי בעימותים תקופתיים על היקף תקציב הביטחון או על קיצוצו. בסיבוב האחרון דווקא רשם משרד האוצר ניצחון מקומי בקרב על שקיפות תקציב הביטחון. בחודש ינואר אישרה הממשלה את המהלך - שבתכנונו קונפינו היה שותף. "השקיפות והבקרה של התקציב הן באחריותי, אז הייתי מאוד מעורב בזה", הוא אומר. "זה הישג משמעותי גם לאגף וגם למדינה. קיצוץ זה לא חזות הכל, ומה שחשוב בעיקר זה רפורמות מבניות והחלת יותר פיקוח על התעצמות מערכת הביטחון".

 

רועי קונפינו. "צעד הכרחי לצמיחה זה שמירה על משמעת תקציבית" רועי קונפינו. "צעד הכרחי לצמיחה זה שמירה על משמעת תקציבית" צילום: מיקי אלון

 

איך לימודי הפכ"מ משתלבים במלאכה הזו?

כל החלטה שאנו מקבלים באגף היא בעלת משמעות פוליטית, מוסרית, משפטית וגם כלכלית. כלכלה לא מתרחשת בוואקום. גם מי שלא למד פכ"מ מבין את זה, אבל יכול להיות שהלימודים בתוכנית מבססים את זה יותר. כשאנו ממליצים על קיצוצים, זה לא רק משפיע על השורה התחתונה. יש לזה משמעויות מוסריות".

 

התקשורת מציירת את האוצר בצורה הוגנת?

כל פעם שיצא לי לקרוא על משהו שהכרתי מיד ראשונה מצאתי הרבה טעויות ואי־דיוקים. מציירים כוח מאגי והילה לאגף תקציבים, אך בסוף זה לא מקום של כל יכולים. אין ספק שזה מקום מעניין ומרכזי אבל אנחנו לא יכולים או רוצים לעשות כפי שנחפוץ בכלכלה הישראלית".

 

הראייה הרחבה אפשרה לך להבין את זעקת המוחים גם ממקום מושבך הנוכחי באגף התקציבים?

"המחאה באה ממקום מוצדק. ראש אגף התקציבים הקודם אודי ניסן דיבר על כך שבמדינה שבה התוצר לנפש עומד על 30 אלף שקל מצופה מהשירותים הציבוריים להיות ברמה גבוהה יותר. יש צדק במחאה. השכר נמוך ביחס למחירים, וכוח הקנייה נמוך מאשר במדינות שאליהן אנו אוהבים להשוות. התלונות של המחאה צודקות, וחובה עלינו כאגף לטפל בהן. המחאה היתה ועודנה מוצדקת. האגף לקח אותה ברצינות ומנסה לקדם תהליכים וליישם רעיונות שעלו במחאה ובדו"ח טרכטנברג".

 

ובכל זאת, חלק נכבד מהמלצות טרכטנברג התמוסס.

"וחלק נכבד אחר לא התמוסס. אם לא נשמור על מסגרת פיסקאלית, לא יהיה פה כלום בלעדיה. צעד הכרחי לצמיחה זה שמירה על משמעת תקציבית".

 

"זה חיסרון להסתכל רק על הצד הכלכלי"

 

שאול מרידור (35)

תפקיד: סגן הממונה על התקציבים מאז 2010 ואחראי על תשתיות (תחבורה, אנרגיה, מים וחקלאות)

מגורים: גר בבית הכרם

מצב משפחתי: נשוי ואב לשלושה

עוד משהו: בנם של דן וליאורה מרידור, אוהד שרוף של בית"ר י־ם

אחראי ל־11 מיליארד שקל מתוך תקציב המדינה

 

שאול מרידור חתום על היסטוריה קטנה בעולם הכלכלי של ישראל. בשנת 2002 הוא היה לבוגר תוכנית פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה) הראשון שהתקבל לעבודה במשרד האוצר. בעשר השנים שחלפו מאז הוא החליף שורה של תפקידים - בין היתר הספיק להיות חתום על תוכנית ויסקונסין ועל ועדת ששינסקי — עד שהתמקם ב־2010 באחד השאלטרים התקציביים המרכזיים כסגן הממונה על התקציבים. בגיל 35 מרידור הוא אחד האנשים שאחראים במישרין על הכיס של מעמד הביניים באמצעות קביעת נוסחאות תעריפי המים והחשמל בישראל ועל שינוי המיסוי החל על יזמי גז.

 

מרידור, בנם של סגן ראש הממשלה דן מרידור והכלכלנית ד"ר ליאורה מרידור, הגיע ב־1999 אל תוכנית פכ"מ בזכות ברושור שקרץ לו. "המילה פילוסופיה הפחידה אותי", הוא מתוודה, "אך אחרי התלבטויות משפחתיות החלטתי ללכת על זה. אחרי הלימודים, גם בגלל הרקע מהבית, החלטתי ללכת לאוצר".

 

אולם כדי להגיע לאוצר, לא רק מרידור היה צריך לגלות רצון לשידוך - אלא גם הצד השני. באותם ימים פכ"מ עוד לא היתה תוכנית לימודים מוכרת לאנשי המשרד. "בדיעבד גיליתי שהיו התלבטויות רבות אם לקחת אותי, וההחלטה התקבלה רק לאחר דיון ארוך", הוא מספר. "ובאמת בהתחלה לא ידעו איך לאכול אותי. אולם נראה לי שהיום הפכ"מיסטים כבר הוכיחו את עצמם. לראיה, בכל שנה יש 30 בוגרי פכ"מ בלבד לעומת מאות כלכלנים - ועדיין רבים מבוגרי התוכנית מגיעים לאוצר".

 

איזה ערך מוסף הבאת לאוצר כפכ"מיסט ולא כבוגר תוכנית רגילה ללימודי כלכלה?

"פכ"מ זה כמו ההבדל בין התבוננות בתמונה ממרחק של מטר לבין התבוננות מעשרה מטרים. כלכלה היא כלי חשוב, אך כשמסתכלים בפרספקטיבה רחבה אפשר לראות בצורה נכונה יותר את הדברים. הפילוסופיה נתנה לי פרספקטיבה אחרת על העולם. היופי של התוכנית הוא לא רק שילוב המקצועות שלכאורה שונים אך למעשה משלימים זה את זה. בסופו של דבר, הקורסים עצמם התעלו מעל תוכני התחומים עצמם. עסקנו בסיכון מוסרי, ובשאלות כמו איך הוא בא לידי ביטוי במדעי המדינה ובכלכלה. זה חיסרון להסתכל על הצד הכלכלי בלבד. על תחבורה ציבורית, למשל, אני לא מסתכל רק ככלי כלכלי להסעת אנשים — אלא ככלי לצמצום פערים והנגשת השוק לאוכלוסיות".

 

שאול מרידור.  "אם כלכלני האגף היו תלמידי פכ"מ, ההחלטות היו טובות יותר" שאול מרידור. "אם כלכלני האגף היו תלמידי פכ"מ, ההחלטות היו טובות יותר" צילום: מיקי אלון

 

כדי להבין לעומק את התחומים שבהם הוא עוסק, מרידור מספר כי הוא מקפיד להיפגש עם מומחים שונים שאינם כלכלנים. "לא כל התורה והחוכמה נמצאות פה", הוא מסביר. "אני מעמת דעות, זה מעולה לחידוד המחשבה, ואז אני והצוות שלי עוצרים וחושבים על דברים כמכלול. כך עשינו לגבי המים: יצרנו מחיר מים אחיד כחלק מתפיסה מסוימת, אף שיותר קשה להביא מים לערים מסוימות, וערים מסוימות צריכות לסבסד ערים אחרות. יש גם תפיסת עולם, ולא רק כלכלה".

 

הזדהית עם קריאות התיגר של המחאה על השיטה הכלכלית הקיימת?

"אני לא מזדהה עם אמירות כמו 'בואו נפרוץ את התקציב', אבל אני כן חושב שהמחאה טלטלה וגרמה לחשוב אחרת — והיא צריכה להמשיך לעשות זאת, ולגרום לבחינת עשייה מזוויות אחרות. לא כל האמת והחוכמה אצלנו. המחאה צריכה להדליק נורה אדומה ולהאיר פינות שלא טיפלו בהן קודם כמו יוקר המחיה והחינוך".

 

"לבחון עשייה מזוויות אחרות" נשמע כמו עיקרון שאותו בוגרי פכ"מ אמורים לממש.

"אם עשרות הכלכלנים באגף התקציבים היו תלמידי פכ"מ בפועל וברוח, אני משוכנע שהיו החלטות טובות יותר. אבל למחאה יש שורשים מהותיים יותר, ההחלטות הן לא שלנו אלא של הדרג הנבחר. פקידים הם לא אלה שמחליטים אלא הממשלה והכנסת".

 

אתה מתוסכל מכוחם של הפוליטיקאים, התקשורת והלוביסטים?

"בתור בוגר פכ"מ אני מכבד את המערכת הפוליטית. כשמתקבלת החלטה שסותרת את עמדתנו, אז בוגר פכ"מ אמור להבין שבדמוקרטיה זה ככה: העם בחר את הנבחרים". 

 

"מטרתו של הכסף היא לשרת את החברה בישראל ולא להפך"

 

דניאלה פרתם (27)

תפקיד: רפרנטית ביטחון

מגורים: שכונת נחלאות, ירושלים

מצב משפחתי: רווקה

עוד משהו: מנגנת סקסופון סופרן בתזמורת הראל

אחראית ל־60 מיליארד שקל מתוך תקציב המדינה

 

השנה האחרונה היתה עמוסה במיוחד מבחינתה של דניאלה פרתם. הרפרנטית הצעירה מאגף התקציבים מצאה את עצמה בלב הדיונים הקולניים בין שני משרדי הממשלה הקולניים ביותר — הביטחון והאוצר. פרתם, שנמצאת רק שנה וחצי בדיוק באגף ומשמשת כרפרנטית בתחום הביטחון, הפכה לחלק פעיל בדיונים על קיצוץ התקציב בעקבות החלטת הממשלה לממן את חוק חינוך חינם מגיל 3, שגרר דיונים קשים מול נציגי משרד הביטחון.

 

דניאלה פרתם. "יש לנו יכולת לעצור פרויקטים" דניאלה פרתם. "יש לנו יכולת לעצור פרויקטים" צילום: מיקי אלון

פרתם נכנסה לתפקידה בספטמבר 2010, בשלהי אישור התקציב הדו־שנתי. הבוגרת הטרייה של האוניברסיטה העברית החליפה את כיתות הסמינר בהר הצופים באולמות הדיונים של הכנסת. "האתגר התחיל כשהבנתי את גודל האחריות", היא אומרת. "לפני שהבנתי מה קורה סביבי כבר הצגתי נתונים בפני ועדות בכנסת והעברתי תקציבים. ככל שלמדתי יותר את התחום הבנתי שיש אחריות והשלכות למעשים – בהעברת כסף למשרדים או ביישום רפורמות גדולות כמו העברת בסיסי צה"ל לנגב. יש לנו יכולת לקדם או לעצור פרויקטים.

 

"רכז תחום הביטחון באגף נח הקר אמר לי פעם 'באת לכאן להפוך אבנים, לא להשאיר את המצב כמו שהוא. לא לקבל דברים כמובנים מאליהם'. החשיבה שרכשתי בלימודים מסייעת לי. אני מתעסקת באנשים, לא בכסף. כסף מטרתו לשרת את החברה בישראל ולא להפך. אנחנו מסתכלים על התמונה הרחבה. בהחלטה שהתקבלה להעלות את שיעור ההשתתפות של המדינה בתקציב אבטחת התעופה, למשל, היינו צריכים לעשות סנכרון בין משרדי ראש הממשלה, משרדי החוץ, משרד התחבורה ואל על. בדרך להחלטת הממשלה היה צריך לדאוג בין השאר לסיכום בין אל על למשרד החוץ על העסקת עובדים. רוב המחלוקות שלנו מגיעות בסוף לראש הממשלה". 

 

דני גלושנקוב דני גלושנקוב צילום: מיקי אלון
"תקציב מדעי הרוח לא היה חשוב לי לולא הפילוסופיה"

 

דני גלושנקוב (30)

תפקיד: רפרנט השכלה גבוהה ומדע

מגורים: שכונת נחלאות, ירושלים

מצב משפחתי: רווק

עוד משהו: מתרגל ויפאסנה. עשה שלושה קורסים בני 10 ימים

אחראי ל־7.7 מיליארד שקל מתוך תקציב המדינה

 

"במשך סמסטר שלם בלימודים אתה יושב ושואל 'האם הכיסא שלפניך באמת קיים', וזה מוציא אותך מתבניות ומדפוסי חשיבה". כך במשפט אחד מתמצת דני גלושנקוב, רפרנט השכלה גבוהה ומדע באגף התקציבים, את המטען שהביא עמו מתוכנית הפכ"מ אל מסדרונות האוצר, אל תוך יום־יום שבו הוא אחראי על תקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ומשרד המדע.

 

בשנה שעברה גלושנקוב שיחק תפקיד מפתח בדיונים הקדחתניים מול התאחדות הסטודנטים בניסיון להעלות את שכר הלימוד. "ישבנו עד 2 בלילה עם הסטודנטים והוועדה לתכנון ותקצוב בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג. זה היה מרתק", הוא מספר. "אם המהלך הזה היה מצליח, זה היה מגה־משמעותי".

 

אלא שהתהליך הזה סיפק לגלושנקוב שיעור טוב בפער שבין תוכניות הפקידות לבין המפגש עם העולם החיצון, הפוליטי, כשהסטודנטים טרפדו את המהלך ושכר הלימוד לא עלה. "זה היה מאכזב מאוד. השקעתי בזה חודשים ארוכים של עבודה עד הלילה, הייתי מעורב רגשית.

 

"הסוציולוג הגרמני מקס וובר טען שפקיד ציבור הוא מכונה ששוקלת שיקולים קרים ללא קשר לתפיסותיו האישיות. אני חושב שהוא טעה".

 

זו תוכנית הלימודים שממנה באת ששינתה את הגישה שלך?

"לימודי פכ"מ החדירו בי פתיחות ויכולת להטיל ספק. אני חושב, למשל, שתקציב מדעי הרוח בדיונים על התוכנית הרב־שנתית לא היה לי חשוב כל כך לו הייתי בוגר כלכלה בלבד".  

 

 

 

"למרות הניסיונות הפכ"מיסטיים, משרד התחבורה ניצח"

 

מיכה פרלמן (31)

תפקיד: רכז השכלה גבוהה ומו"פ

מגורים: ירושלים

מצב משפחתי: נשוי ואב לשתיים

עוד משהו: מגיע למשרד כל יום באופניים

אחראי ל־8.8 מיליארד שקל מתוך תקציב המדינה

 

"המחאה חשפה את התסכול של הישראלים, ואולי גם את העובדה שאנשים לא מקבלים מספיק תמורת המסים והכסף שהם משלמים", אומר מיכה פרלמן, אחד האנשים האחראים על התמורה הזו כרכז באגף התקציבים. "לא הייתי יכול להישאר אדיש. אנשים באו להשפיע על סדר העדיפויות מלמטה, לא בבחירות ובלי סקטוריאליות. זה היה מרומם".

 

פרלמן, המשמש כיום כרכז השכלה גבוהה ומחקר ופיתוח, היה בזמן המחאה רפרנט תחבורה ציבורית והיה אחראי על תקצוב מערכי האוטובוסים, הרכבות והמוניות בישראל. אז הוא למד על בשרו כמה מסובך לספק לציבור את התמורה שהוא עצמו חשב למיטבית. "עבדתי על פרויקט 'נתיבי ישראל' לפיתוח מסיבי של תשתיות הרכבת", הוא מספר. "התוכנית הזו הובלה על ידי אורי יוגב וראש הממשלה בנימין נתניהו ותוקצבה ב־27.5 מיליארד שקל. הבעיה היתה שהרגשתי שלמרות השת"פ בין המשרדים והגורמים השונים בתחום — היתה השפעה של גורם זר ולא מקצועי, שנכנס והכתיב מדיניות".

 

מיכה פרלמן. "המחאה חשפה את התסכול של הישראלים, ואולי גם את העובדה שאנשים לא מקבלים מספיק תמורת המסים והכסף שהם משלמים" מיכה פרלמן. "המחאה חשפה את התסכול של הישראלים, ואולי גם את העובדה שאנשים לא מקבלים מספיק תמורת המסים והכסף שהם משלמים" צילום: מיקי אלון

 

למה לא לכפות? הרי אתם הריבון.

"כי בסוף יש מו"מ תקציבי. בוועדת טרכטנברג, שבה הייתי שותף בכתיבת הפרק בסוגיית האוטובוסים, החלטנו שדן ואגד ייצאו לתחרות. שר התחבורה ישראל כץ לא רצה להוסיף קווים בערים ובפריפריה, כי העלות עמדה על 2.5 מיליארד שקל על פני חמש שנים והתחלקה שווה בשווה בין משרד התחבורה לאוצר. כץ לא הסכים, וניצח. למרות הניסיונות הפכ"מיסטיים זה נפל. חשתי תסכול. המהלך הזה היה נכון למדינת ישראל".

 

מאז הפלת תוכנית התחבורה הזו הספיק פרלמן להיפרד מן התחום, כשקודם לפני כמה חודשים לתפקידו הנוכחי. כעת הוא פועל ליישום התוכנית הרב־שנתית בהשכלה הגבוהה המבקשת לשפר את איכות המערכת, בין היתר באמצעות תוספת משאבים. הלו"ז שלו כולל פגישות יומיומית עם יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב פרופ' מנואל טרכטנברג בניסיון לקדם את התוכנית. "כבר שינינו את מודלי התקצוב למוסדות, וכעת אנחנו מנסים לבנות תוכנית הערכה כדי לראות אם אנו משיגים את המטרות. בתחום הזה יש פחות דרישות תקציביות, יש גמישות. זה מודל המבוסס על אמון. זה חריג בנוף הממשלתי".

 

איך אתה מתמודד עם הבעיות התקציביות של המדען הראשי?

"זו סוגיה לא פשוטה. אנחנו מנסים להסיט תקציבים מ'מקורות שמתפנים', כספים שלא מוצו במקומות אחרים. זה לא תמיד אפשרי. אבל יש גם אתגרים אחרים".

 

איך אתה מרגיש כשאתה לא מצליח לספק דרישה תקציבית?

"אם אני חושב שצריך להוסיף כסף לתחום חשוב, והתאמצתי ולא הצלחתי אז זה מתסכל. אני מתוסכל גם משום שבפועל זה אומר שהתקבלה החלטה נגד עמדתי המקצועית. תלוי כמה אני באמת מזדהה עם הצורך התקציבי. אם אני חושב שהצורך הוא אמיתי, אני אלך לסגן הממונה על התקציבים או לכל היותר לממונה עצמו. אני לא אפנה למנכ"ל האוצר או לשר האוצר". 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x