משרד הביטחון דורש מהאוצר לספוג התייקרות בשינוע הדלק

משרד הביטחון ומשרד האוצר חלוקים סביב השאלה: מי יכסה את ההתייקרות בעלויות השינוע והניפוק לדלקים שמשמשים את צה"ל - כך נודע ל"כלכליסט".

בעקבות הקטנת מרווח השיווק של חברות הדלק בכ־25% בחודש ספטמבר האחרון, ובעקבות הודעת המדינה לפני חג פסח כי היא מתכוונת להקטין את מרווח השיווק ב־3% נוספים, מעוניינת חברת פז, שמשמשת כספקית הדלקים של צה"ל, להעלות את עלויות השינוע והניפוק של הדלק לצבא כדי להתמודד עם הפגיעה בהכנסותיה.

במשרד הביטחון טוענים כי האוצר אחראי כרגולטור על הורדת מרווח השיווק של הדלק ולכן הוא צריך לשאת בעלויות הנגזרות מכך - במקרה זה עלויות שינוע וניפוק הדלק העולות. אולם גורמים במערכת הפיננסית מזכירים שתקציב הביטחון הנוכחי הוא הגדול ביותר אי פעם, ולכן אמור לכסות כל התייקרות חיצונית. עלויות הניפוק והשינוע שמשלם משרד הביטחון לחברת פז מוערכות בעשרות מיליוני שקלים בשנה.

מרווח השיווק של הדלק הוא הפער שבין מחיר רכישת הדלק מבתי הזיקוק לבין המחיר שבו הוא נמכר בתחנות, בניכוי הוצאות שונות, והורדתו פוגעת משמעותית בהכנסות כלל חברות הדלק. צה"ל רוכש את הדלקים שלו (בנזין, סולר ודלק סילוני) בחו"ל באמצעות כספי הסיוע מארצות הברית ומוביל אותם למתקני "פז" באשדוד. כמות הבנזין שצה"ל רוכש לרכביו נאמדת ב־160–180 מיליון ליטר בשנה, בעלות כוללת של כמיליארד שקל. רכבי צה"ל מתודלקים באמצעות תדלוק אלקטרוני (פזומט) בתחנות פז.

לעומת בעלי המכוניות הפרטיות, שספגו עלייה של 7% במחיר ליטר בנזין בשירות עצמי מאז ינואר האחרון, משרד הביטחון רוכש את הדלקים במחיר קבוע, מהלך שאמור לספק לו הגנה מפני עליית מחירי הדלקים. עם זאת, משרד הביטחון אינו מוגן מהתייקרות עלויות חברת הניפוק.

פז טרם קיבלה תשובה ממשרד הביטחון

פז פנתה כבר בספטמבר האחרון למשרד הביטחון בבקשה לכסות את הפסדיה בעקבות הורדת מרווח השיווק, על ידי העלאת מחירי השינוע והניפוק שנגבים מצה"ל - כפי שנחשף ב"כלכליסט". פנייה זו לא נענתה עד היום.

החוזה בין פז למשרד הביטחון נחתם ב־2007 ועל פי דו"חות חברת פז הוארך עד 2012. פז פנתה בבקשה לתקן את החוזה מול משרד הביטחון בשל "שינויי הרגולציה" שנכפו עליה.

לטענת חברת פז, קיצוץ מרווח השיווק על ידי המדינה מהווה "שינוי כללי המשחק", שלא היה ידוע בעת חתימת ההסכם עם משרד הביטחון. מאחר שהעלאת מרווח השיווק נכפתה על חברות הדלק באופן חד־צדדי, טוענת פז כי יש מקום לפתוח את החוזה ולהקטין את ההנחות שקיבל ממנה עד היום משרד הביטחון.

מרווח השיווק הוא, כאמור, אחד ממקורות הרווח העיקריים של חברות הדלק ממכירת בנזין, ומאז ספטמבר צומצם חלקו היחסי במחיר ליטר בנזין מ־%10 ל־%8 בלבד. ב־2011 נפל הרווח הנקי של פז ל־53 מיליון שקל, ירידה של 88% לעומת שנת 2010 כתוצאה בין השאר מהפחתת מרווח השיווק. כוונת המדינה לצמצם את מרווח השיווק בעוד 3% צפויה לפגוע עוד יותר בתוצאות הכספיות של כלל ספקי הבנזין.

צה"ל: התקציב מנוהל בהתאם למגמות בעולם

בצה"ל סירבו להתייחס לכמויות הרכש של הבנזין ומסרו כי "צה"ל מושפע מעליות מחירי הדלק ומנהל את התקציב בהתאם למגמות העולמיות". עם זאת, גורמים בענף האנרגיה שמכירים את הנושא הסבירו ל"כלכליסט" כי העלייה במחירי הדלק שוחקת את תקציב הביטחון ואכן "מחייבת בחינה מחודשת של השימושים".

לעומת זאת, ממשרד האוצר נמסר כי "לפני כשנה בחר משרד הביטחון לרכוש את הדלקים במחיר קבוע (פיקס), המספק גידור במחיר העסקה". עם זאת, הגידור אינו מכסה את עלויות השינוע והניפוק שגובה פז.