$
בארץ

"האינטרס של רודב בתנובה לא זהה לזה של אייפקס"

יו"ר תנובה שלמה רודב התפטר לאחר חצי שנה בתפקיד. באייפקס הרגישו שהם "מאבדים שליטה על רודב", זעמו על כך ששיתף פעולה בגיבוש הערכת שווי נמוכה יחסית לתנובה מבלי לערב גורמים בקרן והתחילו לחשוש מפני כוונותיו לרכוש את תנובה ביחד עם מאיר שמיר וחיים סבן. מקורבי רודב: "לא נתנו לו חופש פעולה"

גולן חזני, גיל קליאן ואורנה יפת 07:54 05.04.12

 

הודעת תנובה שלשום בערב על התפטרות היו"ר שלמה רודב היתה אות הסיום של יום דרמטי בחברה. ניקו הנסן - מספר שתיים בקרן אייפקס, בעלת השליטה (56%) בתנובה, ומנהל ההשקעות של הקרן - הגיע במיוחד לישראל לשיחה של אחד על אחד עם רודב. בתום שעתיים החליטו השניים לצאת בהודעה משותפת על עזיבתו של רודב חצי שנה בלבד אחרי שהחליף את זהבית כהן בתפקיד היו"ר.

 

יממה קודם לכן השתתף הנסן בישיבה של ועדת ההשקעות של אייפקס. "אני יודע שאני מיניתי את רודב, אבל למרות זאת הוא פועל באופן עצמאי לגמרי. אין לנו שום שליטה עליו", דיווח לחברי הוועדה, "יש עם זה בעיה. אני כבר לא בטוח שהפעולות שלו בחברה זהות לאינטרס שלנו". התשובה שקיבל היתה: "אתה זה שמינה אותו, תעשה מה שצריך".

 

האם שלמה רודב תכנן לרכוש את תנובה?

 

הודעת הפרישה חשפה חילוקי דעות מקצועיים שהובילו למהלך. חילוקי הדעות המקצועיים בין שלמה רודב לקרן אייפקס נסבו על כמה נקודות, אולם העיקרית שבהן היתה השווי של תנובה. אייפקס, שרכשה את תנובה ב־2008, אמורה לממש את השקעתה זו בתוך שנה עד שנתיים כדי להחזיר את ההשקעה לבעלי הקרן. ל"כלכליסט" נודע כי בקרן לא אהבו את העובדה שרודב שיתף פעולה בהערכת השווי שערכה פירמת הייעוץ גיזה זינגר אבן לתנובה עבור מבטח שמיר המחזיקה ב־20.7% ממניות תנובה. אותה הערכת שווי אמדה את תנובה ב־5 מיליארד שקל, בעוד שאייפקס סברה כי השווי של החברה גבוה יותר ומגיע ל־8 מיליארד שקל. משום כך אייפקס ראתה ברודב כמי שמזיק לכוונותיה למכור את החברה במחיר הגבוה יותר, ובקרן התעורר אף חשד כי רודב מתכוון לרכוש את תנובה עם מאיר שמיר וחיים סבן.  

 

גירסה אחרת טענה שרודב מנסה לבצע ניקוי אורוות אופייני לשנה ראשונה בכהונת יו"ר, כדי להציג בשנה העוקבת רווחים נאים ושיפור שייוחס לו. רודב סירב להגיב לדברים, אולם מקורב אליו אמר שמדובר בגיבוב של שטויות. "זה השווי שהוא ראה לנכון". באייפקס לא הבינו מדוע רודב לא שיתף גורם מהקרן בהערכת השווי של גיזה, אף שידע עליה ושיתף עמה פעולה.

 

רודב לא שמע בקול בעלי השליטה בתנובה, ולמעשה הוא עשה בחברה מה שרצה. הוא ביצע את מחיקת הענק ברומניה - 220 מיליון שקל - כשסגר את המחלבה המפסידה שם, והוא זה שהחליט להילחם בוועד העובדים של החברה עד הסוף. החלטה זו הובילה לעצירת השיווק של שורה של מוצרי תנובה ובראשם הקוטג', במהלכי עיצומים של הוועד שעולים לחברה באובדן מכירות של מיליוני שקלים בכל יום.

 

מעבר לכך, המחסור במוצרי תנובה בנקודות המכירה גורם לצרכנים ולקמעונאים לראות שאפשר להסתדר בלי המוצרים של תנובה - מהלך שיכול להביא לשינוי הרגלים, מה שעלול להתברר כנזק הגדול האמיתי לתנובה.

 

מבחינת קרן אייפקס, שנמצאת בשלבים לפני מכירת חלקה בחברה, עיצומי הוועד הם משהו שצריך לסיים ביעילות ובמהירות כדי להכין את החברה למכירה. מבחינת רודב, ויתור לוועד בשלב זה יוביל לנזקים עמוקים לחברה בטווח הארוך יותר.

 

כך גם בעניין המחיקות החשבונאיות. רודב הוביל קיצוצים חדים וכואבים, ומבחינת אייפקס הקיצוצים היו עמוקים מדי. כשהפוקוס הוא על אסטרטגיית האקזיט, כנראה שבקרן היו מעדיפים מחיקות מתונות יותר.

 

אייפקס התערבה לרודב בניהול החברה

 

עם עזיבתה של זהבית כהן את תפקיד היו"ר, היא המשיכה לכהן כדירקטורית בחברה אך השתדלה שלא להיות מעורבת מדי. במקומה, הדירקטור שי אבא היה הגורם הפעיל בתנובה מטעם אייפקס ישראל, גם אם פעילותו זו היתה לא פורמלית.

 

רודב נחשב למנהל מוערך בשוק והתקופה שלו בבזק נחשבת למצוינת. אמנם אייפקס היתה בעלת השליטה גם בבזק, אך לא לבדה אלא עם חיים סבן ומורי ארקין שאיזנו את תוואי הפעולה שלה ואת האסטרטגיה הניהולית שלה. גורמים שונים אמרו אתמול שהקרן היא בעלת מדיניות אגרסיבית, וזה בא לידי ביטוי גם בתנובה וגם בפסגות.

מקורבים לרודב מסכימים וטוענים כי אייפקס התערבה בניהול תנובה לאורך כל החודשים האחרונים: "בבזק ניתן לרודב חופש פעולה מלא. הן משום שבבזק חיים סבן היה דומיננטי ונתן לו יד חופשית, והן משום שמי שייצג את אייפקס בבזק היה סטיבן גרבינר אשר לו תפיסה שונה מזו של הנסן".

 

איש עסקים בכיר בשוק ההון המכיר את רודב אמר, כי "מלכתחילה הוא לא היה צריך ללכת לתנובה. אין סיבה שתעבוד בשביל קרן כשאתה כבר איש עשיר. רודב יצא יפה מבזק, למה הוא היה צריך להתלכלך עכשיו? לא ברור". אותו גורם הוסיף, כי "יש לו שיטות עבודה וניהול משלו. הוא מתודולוגי לחלוטין בלי שום רגש בעבודה. תגידו לו לאן צריך להגיע, והוא כבר יביא את החברה. אי אפשר לסובב לו את הראש. אייפקס ניסתה. כשאתה יו"ר רעב, אתה מבליג על התערבות כזו. אבל רודב הוא לא יס מן, לא איזה זב חוטם. הוא עשה את מה שהוא חושב לנכון".

 

"אפילו עם העובדים הוא הצליח לריב"

 

מן הצד של אייפקס הדברים נראים אחרת. "רודב התנהל בניגוד לתפיסה ולגישה שהוצגו על ידי אייפקס עם כניסתו לתפקיד, ושאותן הוא הסכים לקבל", אומר מקורב לקרן. "הדברים הגיעו לשיא כשהוא הצליח לריב עם העובדים, שאפילו זהבית כהן, שאיננה נחשדת כטיפוס שקל לחבב, שמרה איתם על מערכת יחסים תקינה. את רודב הם לא אהבו".

 

רודב הוא מנהל קשה ולא מתפשר. בענף מגדירים אותו כ"נפוליאון". מתוך כך יש להניח שלא מעט אנחות רווחה נשמעו בקומת ההנהלה של תנובה עם עזיבתו, בטח על ידי האנשים שמונו על ידי זהבית כהן ונחשבו לאנשי שלומה.

 

אבל המחלוקת המרכזית היתה כאמור סביב הערכות השווי של החברה. "אין שום סיבה שתנובה לא תקבל שווי לפי מכפילים שבהם נסחרות שטראוס או אסם. כשדיברו עם רודב על מכירה או הנפקה, הוא סירב לקבל את התפיסה הזו ודיבר על מכפילים נמוכים יותר שאייפקס לא יכולה לקבל. הוא התחיל להתווכח, וכשהיו"ר לא מוכן להסכים על מכפילים שהבעלים רוצה, לקראת אירוע עתידי של מכירה או הנפקה, אי אפשר להמשיך יחד. אייפקס הבינה שאי אפשר להגיע להנפקה או מכירה יחד עם רודב, ומכאן הדרך לפרידה היתה קצרה", אמר המקורב לקרן.

 

ההפחתות שביצעה תנובה בדו"חות הכספיים לא היו מקובלות על חלק מאנשי המקצוע של אייפקס, שטענו שננקטה גישה אגרסיבית מדי של הפחתות. תנובה רשמה ב־2011 רווח של 50 מיליון שקל בלבד, לעומת רווח נקי של 517 מיליון שקל ב־2010.

 

ההתייעלות שהוביל רודב היתה בעוכריו

 

עם כניסת רודב לתפקיד היו"ר באוקטובר 2011, הוא החליף את השדרה הניהולית בחברה: סמנכ"ל משאבי האנוש יחיאל קרט פרש מתפקידו ומנכ"ל אדום אדום דוד מטלון עזב והתמנה לתפקיד מנכ"ל אייס. אחריהם התפטר מנכ"ל תשלובת המזון יגאל גלי, שעד לספטמבר 2010 כיהן כמנכ"ל יצרנית מטרנה מעברות, ועבד בתנובה תקופה קצרה יחסית.

 

לא רק מנהלים בכירים עזבו את החברה עם כניסתו של רודב, שניסה להוביל מהלכים של צמצום עלויות בתנובה. בתחילת השנה פיטרה החברה עשרות רבות של עובדי מטה מחטיבת המזון ומתשלובת החלב.

 

חרם הקוטג', שהכריז ציבור הצרכנים על חברה, הפך למחאה כוללת נגד חברות המזון, כאשר תנובה היתה החברה שספגה את מרבית האש והואשמה כי כשחקנית מובילה היא העלתה מחירים וגררה אחריה את המתחרות.

ואם זה לא מספיק, נפתחה על החברה חזית גם מצד העובדים שראו חלון הזדמנויות שנפתח בפניהם להעלאת דרישות השכר, רגע לפני שטרה הופכת לשחקנית גדולה עם השקת המחלבה החדשה שלה באשקלון.

 

הפגנה נגד תנובה במתחם הסינמה סיטי מול מטה תנובה
הפגנה נגד תנובה במתחם הסינמה סיטי מול מטה תנובהצילום: אוראל כהן

 

העובדים, שנקטו עיצומים בשבועיים האחרונים והשביתו קווי חלוקה, הובילו את החברה להשבית קווי ייצור והם מנכסים לעצמם חלק לא מבוטל מעזיבתו של רודב ומביעים תקווה שההנהלה תקרא להם כמה שיותר מהר להמשיך את המו"מ. "התוכניות לפטר 100 עובדים בכל שנה ולעשות שינויים בקווי ההפצה לא התממשו בתקופתו של רודב וגם לא יתממשו בהיעדרו. אם ההנהלה תמשיך לדבר על התוכניות האלה, הכל יהיה תקוע ואנחנו לא נשב בשקט", אמר אתמול אחיאב שמחי, יו"ר ועד העובדים.

 

הטלטלות הללו לא הוסיפו לתדמית הלא חיובית שדבקה בתנובה מאז ימי המחאה. הניסיונות של אייפקס להפוך את תנובה מחברה משפחתית, ישראלית ושורשית, לחברה תחרותית, חדשנית, שכל תכליתה הוא להרוויח כמה שיותר כסף וכמה שיותר מהר, ממשיכים להכניס את חברת המזון הגדולה בישראל למשברים בלתי פוסקים.

 

בורסת השמות של היו"ר הבא של תנובה

 

בבורסת השמות לתפקיד יו"ר תנובה, שנפתחה שלשום בערב, הועלו השמות גליה מאור (המנכ"לית הפורשת של בנק לאומי), אברהם ביגר (יו"ר מכתשים אגן לשעבר), יוסי רוזן (יו"ר בזן) ואהרון פוגל (יו"ר מגדל) וכן אישיות בעלת עבר ביטחוני. בכל מקרה היו"ר הבא יצטרך לשדר על אותו גל של קרן אייפקס. רודב מונה כחבר ה־11 בדירקטוריון תנובה, שבו חמישה נציגים של אייפקס וחמישה מטעם הקיבוצים. למבטח שמיר אין נציגות בדירקטוריון מתוך הסכמה. זה קרה לאחר שהן אייפקס והן הקיבוצים סירבו שרודב ייכנס במקום אחד הדירקטורים שלהם.

x