• תפריט
דעות

יש קרקעות והיתרים, אבל לא יהיו ידיים עובדות שיבנו

אם משקיעים מאה מיליארד שקל בתשתיות, ולא משקיעים בכוח העבודה שיבצע אותן, אז מה הואילו חכמים?

יצחק מויאל 08:1930.03.12

לכאורה, כל העניין הוא היצע וביקוש. אם יהיו יותר קרקעות, יהיו יותר דירות, וכך מחירי הדירות יירדו. אך המציאות, כמו תמיד, הרבה יותר מורכבת. בואו נניח שיש מלאי קרקעות בלתי מוגבל, והיתרי הבנייה קיימים. מי יבנה את כל הבניינים?

 

דוגמא מוחשית למצוקה תיחשף בקרוב, כשחברות

הבנייה יעלו על הקרקע בדרום, לצורך הקמת עיר הבה"דים. הקרקעות כבר שווקו, יש חברות שזכו במכרזים, וכעת ממתינים ליום העלייה לקרקע.

 

מאה מיליארד שקל

 

הממשלה אישרה השקעה של 100 מיליארד שקל בתשתיות המתוכננות לביצוע בעשור הקרוב. מדובר בכבישים, מנהרות, רכבות, מחלפים ועוד. בכדי לבצע פרוייקטים כאלו, צריך אלפי עובדים. מאיפה הם יגיעו? איך הממשלה לא רואה מול עיניה את החובה להכשיר ישראלים? בכדי שישראלים, ורק ישראלים יוכלו לבצע את הפרוייקטים, צריך בסך הכל אחוז אחד מכל התקציב, מיליארד שקל. אם הממשלה לא תתעשת, ישראל תוצף בעובדים זרים, שהטיפול בהם יעלה לממשלה הרבה יותר, ומי שישלם את החשבון הם האזרחים. כל ענף הבנייה והתשתיות יפגע, המחירים יעלו, פרוייקטים יתעכבו, ובממשלה אין מי שלוקח אחריות.

 

מי יהיו עובדי הבניין בשטח?

 

ישראל מתמודדת כבר שני עשורים עם מצוקת ידיים עובדות, בעקבות המגבלות שהוטלו על תושבי עזה ויהודה ושומרון בכניסה לישראל לצרכי עבודה. עד סוף שנות ה-80 הצליחה ישראל לעמוד בקצב הביקושים לבנייה בעזרתם האדיבה של העובדים הפלסטינים.

 

משנות ה-90 נקטה ממשלת ישראל במדיניות שונה. אלפי עובדי הבניין הפלסטינים לא הורשו להיכנס לישראל, ובמקומם נקלטו לאורך השנים עשרות אלפי עובדים זרים ממדינות אסיה ומזרח אירופה. אך כבר מספר שנים יודעים כל העוסקים בתחום שלישראל אין כיום פתרון אמיתי ארוך טווח שיביא ליציבות תעסוקתית בענף הבנייה, ויאפשר לחברות הבנייה והיזמים לתכנן פרוייקטים, בידיעה שיש מי שיבנה אותם.

 

לפני שלוש שנים נולד פרוייקט שמטרתו לעודד ישראלים להשתלב בענף הבנייה, מתוך כוונה לגדל דור חדש של עובדים, שיהפכו לאחר מכן למנהלי עבודה בתחום הבנייה. לצורך העניין הוקמה הקרן לעידוד ישראלים בבנייה, לה שותפים ארגון הקבלנים, הסתדרות עובדי הבניין ומשרד התמ"ת. כל צעיר ישראלי יכול כיום להתחיל את חייו הבוגרים בהכשרה מקצועית, התחייבות לתעסוקה בחברות הבנייה הגדולות במשק ומסלול קידום מהיר ורווחי, שאין לו מתחרים בשום ענף אחר בישראל. משרד הביטחון נרתם לפרוייקט ונותן מענקים כספיים בזמן ההכשרה.

 

תנו כיתות ומורים

 

לכאורה, הפרוייקט היה אמור לפתור את המחסור, אך בפועל – ההכשרה מספקת מאות בודדות של עובדים, כששוק הנדל"ן בישראל זקוק למאות ואלפים. מה שחסר כדי למלא את הפער הן כתות לימוד ומדריכים. הישראלים הצעירים רוצים לעבוד בבניין, והם אף עומדים בתור ומוכנים לעבור סינון ומבחני קבלה.

 

ישראלי שנכנס היום לענף הבנייה במסגרת המיזם מקבל שכר של 6,000 שקל כבר בתקופת ההכשרה (5,000 שקל אם אינו חייל משוחרר), מתקבל לעבודה בחברות הבנייה הכלולות בפרוייקט ושכרו צומח לכ-8,000 שקל בחודש כבר בשנה הראשונה. חברות הבנייה מחפשות כיום 2,000 מנהלי עבודה, שרק עובדי בניין יכולים לקבל הסמכת ניהול עבודה, ורמות השכר של מנהלי עבודה גבוהות מ-10,000 שקל בחודש.

 

הקרן לעידוד ישראלים בבנייה נאלצת לסנן מועמדים לפרוייקט, אך ורק מתוך מחסור בכתות ומדריכים. על כל מקום בכתה מתמודדים כיום 3-4 מועמדים. אם היו לנו יותר משאבים, היה ניתן להכשיר אלפי ישראלים בבנייה, שהיו יכולים למלא את הביקוש, ואפילו גאים בשכרם.

 

לאחרונה נעשתה פנייה לממונה על התקציבים במשרד האוצר, על מנת שיתערב בשחרור 10 מיליון שקל שיועדו לתקצוב המשך המיזם, לאחר שנוצל מלוא התקציב שניתן עד כה. בזמן הקצר בו מתנהל המיזם, הוכשרו כ-300 עובדי בניין ישראלים. אנחנו יכולים להכשיר אלפים לעבודה בבניין, שיהוו בעתיד עתודה לניהול. כל מה שהממשלה צריכה לעשות הוא להרחיב את היקף ההכשרות. אם משקיעים מאה מיליארד שקל בתשתיות, ולא משקיעים בכוח העבודה שיבצע אותן, אז מה הואילו חכמים?

 

הכותב הוא יו"ר הקרן לעידוד ישראלים בענף הבנייה

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x