בדיקת "כלכליסט": לקראת חשמל חברתי?

"אחרי שטיפלנו במחירי הדיור, יש צורך לטפל בהעלאת מחירי החשמל", כך בישר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו והורה לאוצר לבחון "העלאה דיפרנציאלית". לדברי משרד רה"מ, הכוונה היא להקל על אוכלוסיות חלשות, דוגמת ציבור הקשישים, או מנגד התעשייה, ולמתן את ההתייקרות רק עבורן. מדובר בפתרון מורכב, שכן העלאה דיפרנציאלית עלולה להוביל לייקור גדול יותר לשאר הציבור.

נתניהו החליט כי שרי האנרגיה והאוצר יבחנו את הדרכים לסייע לאוכלוסיות חלשות או למגזרים אחרים על ידי תעריפים דיפרנציאליים. למשל, הוזלה של 9% בחשמל לתעשייה, כך מאמינים במשרד רה"מ, תגולגל גם לצרכנים.

אולם האם הפתרון הנכון הוא לעזור רק למגזרים מסוימים? בעולם קיימות שיטות שונות לסיוע למשקי בית עם הכנסה נמוכה ולמאבק בהתייקרויות. מרכז המחקר של הכנסת בחן ב־2007 כלים שונים למיתון התעריפים. אחת הדוגמאות היא איטליה, שקבעה תעריף נמוך במיוחד למנת החשמל הראשונית כדי להקטין את ההוצאות של משפחות עניות. לפי המחקר, "הסכום שנגבה על הצריכה הרבה מממן את ההנחה על הצריכה המועטה".

כלים נוספים הנהוגים במדינות שונות להקלה על משפחות קשות יום הם פריסת תשלומים בחודש שבו החשבון גבוה; תשלום מוגבל מראש, כמו כרטיס לטלפון נייד; והתקנת מגבילי אספקה שמחדשים את הזרם רק כשהצריכה יורדת מרף מסוים שנקבע.

אחד הכלים המרכזיים הוא תעריף דיפרנציאלי לאוכלוסיות חלשות, לפי אמות מידה שקובעת המדינה. כיום חברת החשמל מעניקה הנחות רק ללקוחות שהביטוח הלאומי קבע כי מגיעה להם הבטחת הכנסה, או שהם ניצולי שואה או קשישים. ההנחה היא בשיעור 50% מהצריכה הביתית, עד 400 קוט"ש בחודש. נתניהו שוקל, כנראה, לפרוס עוד קצת את המניפה, או לסבסד את התעשייה.

עורכי המחקר מברכים את שיטת התעריף הדיפרנציאלי לפי זכאות. "כך יגיע הסיוע לכתובת הנכונה", הם כותבים, אך מסייגים כי המימוש כרוך בקשיים לוגיסטיים ומינהליים. כמו כן הם מציינים כי הבנק העולמי טוען שסבסוד דיפרנציאלי אינו יעיל, שכן "הסובסידיה מגיעה לנזקקים באופן חלקי".

מלבד זאת, בארה"ב ובבריטניה מוענק סיוע כספי וטכני למשפחות מעוטות הכנסה. בארה"ב, לפי המחקר, המדינה מסייעת בשיפור מערכת החימום בבית, בעיקר לנכים ולקשישים. לפי משרד האנרגיה האמריקאי, משפחה מעוטת יכולת חוסכת כך בממוצע בשנה 358 דולר. בארה"ב גם ניתנות הקלות מס לחברות חשמל שמסייעות למשפחות עניות לפי קריטריונים שנקבעו מראש.

בבריטניה נקבע בין השאר תעריף נמוך קבוע לקשישים, פריסת תשלומים לחימום, ותקרה לחיוב חשבון החשמל לפי גודל דירה ומספר דייריה. הרגולטור גם מחייב את חברות האנרגיה להשקיע בייעול אנרגטי של בתי הלקוחות.

מחקר נוסף של הכנסת מ-2006 בחן כלים לעידוד חיסכון בחשמל במדינות שונות. באוסטרליה הציבו יעד להפחית את המוצרים עם מערכות השהיה בזבזניות, ובצ'כיה חוק ניהול האנרגיה קובע ערכים מקסימליים לשימוש באנרגיה לצורך חימום בבתי מגורים, לרבות מערכת של גביית קנסות במקרה של חריגה. בשנת 1997 הוקמה בדנמרק – מכוח חוק – קרן לחיסכון בחשמל, שנועדה לקדם המרת מערכות חימום מבוססות חשמל במערכות חימום על בסיס גז טבעי, ובנורבגיה מוטל מס על צריכת חשמל, והתעשייה פטורה ממנו. עם זאת, לעיתים מספיק להגביר מודעות בנושא דוגמת דרך פרסום מידע כיצד לחסוך בצריכה או מאילו מוצרים "זוללי חשמל" להיפטר סוכנות האנרגיה של אירלנד, SEI, מארגנת מדי שנה את "שבוע המודעות לאנרגיה" (Energy Awareness Week), שנועד לעורר בקרב הצרכנים מודעות גדולה יותר לחשיבות של אנרגיה בת-קיימא.

בהתאם לרגולציה חדשה שהונהגה בדנמרק, החברות שעוסקות בחלוקת חשמל חייבות לשלוח למשקי הבית (וגם לחברות פרטיות וציבוריות בתחום השירותים) חשבון חשמל אינפורמטיבי, מתוך כוונה לעודד קריאת מונים תכופה יותר, חיוב סדיר של הצריכה הממשית והצגה גרפית של צריכת החשמל של כל לקוח.