$
בארץ

ההכרה במבחני סאלד: שילוב או הנצחת הבידול?

החלטת משרד החינוך להכיר במבחני סאלד לבנות חרדיות כשווי ערך למבחני הבגרות מעוררת ביקורת רבה, בעיקר על רקע העובדה שניסיונות העבר לא זכו לשיתוף פעולה מצד רבנים עצמם. "המבחנים האלו הרי נוצרו על ידי ההנהגה החרדית כדי למנוע מבנות להשתלב בחברה החילונית"

בשבוע שעבר יצא משרד החינוך בהודעה כי שר החינוך גדעון סער החליט להכיר בחלק ממבחני סאלד, המתקיימים בחינוך החרדי לבנות, כשווי ערך לבחינות הבגרות. מטרת ההכרה היא לאפשר לבנות החרדיות להשלים את לימודיהן לתעודת בגרות אקסטרנית ביתר קלות, ליצור פתח להמשך רכישת השכלה או הכשרה מקצועית, ולהסיר חסמים מכניסתן לשוק התעסוקה.

 

מבחני סאלד נוצרו מלכתחילה ביוזמת המגזר החרדי, כדי לאפשר לבנות המגזר לצאת עם הכרה בלימודיהן ובהכשרתן מבלי להשתמש בכלים המקובלים בעולם החילוני. בניגוד לבנים במערכת החינוך החרדית שאינם לומדים לימודי ליבה, הבנות לומדות מגוון רחב של נושאים ובהם הבעה, ספרות, הנדסה, אנגלית, מדעים, מחשבים, גיאוגרפיה, היסטוריה, התעמלות, מוזיקה ואמנות. ההשכלה הרחבה נועדה בראש ובראשונה לאפשר לבנות החרדיות לצאת לעבוד בתום לימודיהן ולפרנס את בעליהן הלומדים תורה ואינם עובדים למחייתם.

 

עריכת המבחנים בנפרד מהעולם החילוני היא חלק מאידיאולוגיה שמובילים רבנים במגזר החרדי במטרה לבדל את הקהילה, "להגן" עליה מתכנים בלתי הולמים ולהציב חסמים מכוונים שימנעו ממנה השתלבות בחברה החילונית. אידיאולוגיה זו מגובה במלואה על ידי הממשלה עוד מקום המדינה ובהתאם לעקרונות הסטטוס־קוו, שלפיהם זוכה מערכת החינוך החרדית לנהל את התכנים הנלמדים בה לפי דרכה ללא התערבות חיצונית.

 

החלטה חד־צדדית

 

בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות להכיר במבחני סאלד באופן רשמי כשווי ערך למבחני הבגרות, ללא הצלחה. ב־2004 פתח משרד החינוך, בראשות שרת החינוך דאז לימור לבנת, בבדיקת ערכם הלימודי של מבחני סאלד, והגיע למסקנה כי 11 יחידות לימוד מתוכן שוות בתוכנן הלימודי למבחני הבגרות, אולם התהליך לא קודם, לטענת מנכ"לית משרד החינוך לשעבר ח"כ רונית תירוש, בגלל התנגדות היועצת המשפטית של משרד החינוך דורית מורג, שסירבה להגיב.

 

 

ביולי האחרון עלה הנושא לדיון בוועדת החינוך של הכנסת ביוזמת ח"כ ניסים זאב מש"ס, שאף הגיש הצעת חוק בנושא. בדיון טען ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה כי כמו שמדינת ישראל מכירה במבחני גמר ממדינות זרות, כך היא צריכה להכיר במבחנים שנערכו במגזר החרדי. ח"כ תירוש הוסיפה בדיון כי "אי אפשר להתייחס כבת יענה למגזר שלם שנוהג על פי דרכו. אפשר לעשות מהלכים שקטים בשיתופי פעולה, כשהמדינה רואה עין בעין ומכבדת את המקום שהם נמצאים בו". באוקטובר האחרון שלח זאב מכתב לשר סער ובו קרא לו לתמוך בהצעת החוק להכיר במבחני סאלד. לפי המכתב, "הצעת החוק באה לסייע למגזר החרדי להשתלב בשוק העבודה - מטרה שגם הממשלה הנוכחית רואה בה חשיבות עליונה".

 

אולם, רק חצי שנה מאוחר יותר החליט סער לקבל את המלצות הצוות המקצועי במשרדו ולהתחיל בתהליך של הכרה במבחני סאלד. בניגוד לפעמים הקודמות, אז ניסו במשרד החינוך להגיע לסיכומים עם ראשי הקהילה החרדית ללא הצלחה, הפעם הלכו במשרד החינוך על גישה אחרת - להכיר באופן חד־צדדי במה שאפשר, מבלי לקבל את הסכמת הצד השני. ראש אגף בחינות הבגרות במשרד החינוך משה דקלו סיפר ל"כלכליסט": "זו פריצת דרך ענקית. ניסו לעשות את זה בעבר וזה לא צלח.ניסינו לעבוד איתם יחד והם תמיד היו צריכים לחזור לרבנים, הרבנים היו עוצרים אותם ולא הגענו להסכמות". שיטוט קצר באתרי אינטרנט של המגזר החרדי יוצר תחושה כללית של שביעות רצון. "אנחנו קשובים לכל מה שקורה במערכת. הביקוש להכרה הגיע גם מלמטה, ממנהלי בתי ספר והורים. יש הרבה ברכות במגזר החרדי", מספר דקלו.

 

הכל חוץ ממתמטיקה

 

על פי הסטנדרטים של בחינות הבגרות הוחלט כי הבחינות יוכרו באופן הבא: חלק האנגלית במבחני סאלד יהיה שקול לבחינת בגרות באנגלית בהיקף 3 יחידות לימוד, ממוצע ציוני המקצועות "תולדות העמים" ו"תולדות ישראל" יוכר כשווה ערך יחד ל"היסטוריה כללית" ברמת 2 יחידות לימוד, ואילו חלק המתמטיקה במבחני סאלד ייחשב לשני שאלוני הבסיס במתמטיקה. עם זאת, תידרש בחינת השלמה מרמת 2 יחידות ל־3 יחידות לימוד. כמו כן, ממוצע הציונים בלשון ובהבעה יוכר יחד כ־2 יחידות לימוד בעברית. ההחלטה תחול רטרואקטיבית על כל בוגרת שנבחנה במהלך עשר השנים האחרונות (החל משנת הלימודים תשס"ב).

 

דקלו פירט על הדרך הארוכה לקביעת הקריטריונים: "בחנו את הנושא בשלושה מישורים: לוגיסטית - איך עורכים את הבחינות, וכאן ראינו שפשוט מעתיקים את נוהלי משרד החינוך. שנית, מבחינת התכנים מצאנו שבעברית, באנגלית ובהיסטוריה ההיקפים מתאימים ובמתמטיקה הרמה אינה מספקת, ולכן לא הכרנו בה באופן מלא. במישור השלישי בדקנו את התוצאות והסתכלנו על מבחנים מ־2003 ועד היום". בחינת תוצאות המבחנים נעשתה לפי עקרונות הסכם בולוניה, המשמש אוניברסיטאות באירופה לצורך הכרה הדדית בתכניות ובתארים. "הסתכלנו על התפלגות ציונים, ממוצעים ושיעור מצטיינים. ראינו שאנחנו לא יכולים להכיר במתמטיקה. ביתר המקצועות הסטיות לא משמעותיות", הסביר דקלו.

 

 

 

דקלו מדגיש כי מבחני סאלד לא יוכרו כמקשה אחת, אלא רק מבחנים בודדים יפטרו ממספר מוגבל של יחידות לימוד. "אם מישהי תרצה להשלים לבגרות היא תצטרך לפתוח תיק אקסטרני ולהיבחן במקצועות החובה, אזרחות ותנ"ך. את יתר הנקודות היא תוכל להשלים כמו כל התלמידים עם מקצועות בחירה".

 

במשרד החינוך הדגישו כי ההחלטה התקבלה בהמשך להחלטת המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג מ־2010, להשיק תוכנית להנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי. בחודש שעבר הוחלט להקצות לתוכנית כ־180 מיליון שקל, שיתפרסו על פני חמש שנים ויחולקו למוסדות שיקדמו מטרה זו.

 

ד"ר לטם פרי־חזן מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, החוקרת את מערכת החינוך החרדית, בירכה על ההחלטה: "נכון שבמצב אידיאלי בנות חרדיות היו ניגשות לבחינות הבגרות, אבל במצב שקיים היום הרבה מהן לא לומדות למבחני הבגרות מסיבות אידיאולוגיות. מבחני סאלד שווים ברמתם למבחני בגרות, ואין סיבה שלא להכיר בהם. זה מקדם תהליכים תרבותיים של השכלה. חבל שנשים שלמדו לימודי חול ברמה גבוהה לא יוכלו להגיע להשכלה גבוהה. צריך לעודד תהליכים בדרכים שאנחנו כן יכולים, ולא להתעקש לחסום אותם". פרי־חזן מטילה סייג אחד, והוא הצורך לחייב את הבנות בלימודי אזרחות: "צריך להבטיח שיהיה אלמנט בסיסי של חינוך אזרחי שכולל גם זכויות אדם, אחרת אנחנו נותנים גושפנקה לתוכנית לימודים שלא כוללת את כל המרכיבים של חינוך בסיסי כמו שהמדינה ראתה לנכון לחייב את אזרחיה".

 

"פגיעה בעקרון השוויון"

 

מנגד, יש מי שלא רואה את הרעיון בעין יפה. שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, סיפר ל"כלכליסט": "יש משהו חצוף בדרישה החרדית להכיר בבחינות סאלד כבגרות כדי שהנשים החרדיות יוכלו להשתלב, מהסיבה הפשוטה שמבחני סאלד נוצרו על ידי ההנהגה החרדית כדי למנוע מהן להשתלב. אני לא נגד ההכרה, לפעמים עושים דברים עקומים לגמרי כדי להגיע לתוצאות ישרות. לדעתי גם הגילוי שמבחני סאלד שווים רק כחצי בחינת בגרות הוא מאכזב ומטריד".

 

רוני בריזון, חבר כנסת לשעבר מטעם שינוי, התרעם אף הוא: "בא לי לצחוק ולבכות - לצחוק כי שוב אחיי החרדים הצליחו לעבוד עלינו בעיניים, ולבכות מפני שאף אחד לא ישים לב. זה מזנה את תעודת הבגרות. עקרון השוויון נפגע פה, כי הרי לא ייתנו לאף אחד להשתמש במנגנון דומה ולהשלים מקצועות בחירה כרצונו מנושאים הקרובים ללבו. בשם ערביי ישראל אני דורש שבנות המגזר המוסלמי יעשו אותו הדבר: ייגשו למבחני סאלד וכלימודי השלמה ילמדו קוראן. חשוב שנשים וגברים חרדים ייצאו לעבוד, אבל לא מספיק כדי להקריב את עקרון השוויון על המזבח הזה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x