מראני: "על הקוטג׳ יוצאים לרחוב ועל מחיר החשמל אף אחד לא מלין"

"אני חושב שתשתיות בונים על פי ראייה לטווח ארוך. תראו מה קרה עם המים" -  כך פתח הבוקר (ד') את דבריו יו״ר בז״ן, יוסי רוזן, בוועידה הלאומית לאנרגיה הנערכת בחסות "כלכליסט". הדברים נאמרו במסגרת רב שיח שעסק בשאלה מדוע הגז לא זורם, אותו מנחה עורכת "כלכליסט", גלית חמי. "בתחום הגז יש כבר קרן שיודעים מה היקפה ומה יעשו איתה ב-2040, אבל ב-2012 אין לנו גז" אמר רוזן.

"יסלחו לי החברים אבל לפי החוזים יש לנו כמות אדירה ולפי אספקה בפועל אין לנו כלום", הוסיף רוזן. "בתעופה מותר לעשות אובר-בוקינג של עשרה אחוז אבל בגז יש אובר-בוקינג גדול מדי. המדינה מפקיעה חלק גדול מהגז לחברה אחת (חברת החשמל - ל״ג) אבל הם מקבלים היום רק שליש מהכמות. אם אוגרים גז לחברת החשמל לקיץ ובמקביל חברות לא מקבלות גז יש בעיה חוקית. יד אחת לא יודעת מה עושה יד שנייה. אם זה לא נכון, הספק עשה אובר בוקינג״.

אוהד מראני, מנכ"ל הכשרה אנרגיה שכיהן בעבר כמנכ"ל האוצר, אמר שהמדינה צריכה להתמחות במינימום התערבות כדי לגרום לכמה שחקנים להתקדם בנושא הגז. "במקרה המקסימאלי המדינה יכולה להשאיר עתודות מסויימות אבל אם ישמרו יותר מדי לתעשייה המקומית שוק ההון יגיב מיד ולא יהיה כסף לחיפושי מאגרים. צריך התערבות של המדינה בתחום התשתיות ויש כשלים גדולים. לא צריך להזכיר שעדיין אין תחנת קבלה לגז בצפון ולא ברור מי אחראי לציבור. גם כאן רואים התנהגות מוזרה - על הקוטג׳ יוצאים לרחוב ועל מחיר החשמל אף אחד לא מלין״.

סמדר בת אדם, יו״ר מטה שר האנרגיה, הסכימה עם דבריו של רוזן לפיהם לפעמים יד אחת רגולטורית לא יודעת מה עושה היד השנייה.

משתתפי הפאנל צילום: אוראל כהן

גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר חיפושי נפט, אמר במסגרת הפאנל כי "אנחנו מפתחים את תגלית תמר ללא הסכם עוגן עם חברת החשמל שאני מקווה שייחתם מאוד בקרוב". עוד הוסיף כי "נושא הייצוא הוא נושא קריטי למשק הישראלי. הראייה צריכה להיות ראייה רחבה, זה האופק המרכזי של המשק הישראלי כמנוע צמיחה מרכזי. הייצוא יאפשר השקעה בתשתיות. אין דרך שיהיה אפשר למקסם את תועלות הגז למשק הישראלי כתוצאה מייצוא. המסה הקריטית מחויבת המציאות. מדובר בהשקעה של 15 מיליארד דולר. אני חושב שיהיה מקום לאלה שמצאו גז ולאלה שיימצאו גז עד לרגע שבו תתחיל ההשקעה הראשונית במתקן LNG. אפשר יהיה להקים כאן מנוע צמיחה יוצא מן הכלל למשק הישראלי".

חמי שאלה את הנוכחים האם יש אפשרות לייצא גז, ולכך ענה תדמור כי "זוהי הדרך היחידה לפתח תשתיות. אין דרך לקדם את התחום ללא מתן יצוא. המסה הקריטית של הגז תצא לדרך בהשקעה של עד 15 מיליארד דולר". 

יגאל לנדאו, מבעלי רציו, אמר כי "כל רגולטור מרגיש חובה להכות ביזמים. יש כאן הרבה גז אבל המדינה לא נותנת להביא אותו. ועדת ששינסקי עכבה את פיתוח המאגרים".

ביני זומר מנובל אנרג׳י אמר שוועדת הייצוא תקבע איך המדינה והיזמים יתחרו בשוק העולמי. "יש פוטנציאל לבנות מתקן ברמה בינלאומית. הגז מתמר יספק את הצרכים לעשרים שנה ויש תפיסה שאם נייצא גז לא ישאר כלום לשוק המקומי, אבל אם הגז ישאר בקרקע לא יהיה יצוא ולא יהיה פה גז".

יוסי רוזן וגדעון תדמור צילום: אוראל כהן

לדברי האזהרות אמר רוזן שהשוק המקומי עדיין זקוק לגז וייצוא הוא נושא חשוב. "מחירי הגז בעולם נמוכים משמעותית מבישראל. המדינה חייבת לסייע להם בתשתיות להפצה, ייצוא ושמירה". תדמור הזכיר לנוכחים שלמצרים יש גז בהיקפים גדולים במאות אחוזים ממה שיש לישראל. "יש להם 1,600 BCM גז אבל אין להם תשתיות, הם הבריחו את המשקיעים הזרים והעתודות בקרקע שוות אפס".

חמי שאלה את הנוכחים איך הם מסכמים את ועדת ששינסקי שנה אחרי, כאשר התחושה היא שכלום לא השתנה. "אחרי ועדת ששינסקי אמרנו שזה לא ראוי לשנות את כללי המשחק באמצע, במיוחד לאחר השקעה כספית כל כך גדולה. דברים השתנו בשישים שנה האחרונות וזה נכון אולי לשנות את המיסוי . מוקדם לדעת מה הנזק מוועדת ששינסקי ויש את שתי התגליות הגי גדולות בעולם בעשור האחרון - תמר ולוויתן - אבל המשקיעים הגדולים לא באים", אמר זומר. לדבריו, התייחסות ראויה לעניין הייצוא יסדיר את עניין היציבות המשק המקומי. "חבל להתייחס ליזמים כאויבים", סיכם.

בת אדם הזכירה לעניין זה את דבריו של שר האנרגיה לנדאו שאין לסמוך על ספק זר. "אין דבר יותר חשוב מלחבר את מאגר תמר לארץ. לאחרונה חגגנו שנה להפסקת הגז המצרי ובעניין זה אמר ששינסקי שהוא לא תאר שהגז המצרי לא יזרום. שאלנו אותו מדוע לא קרא את דעת המיעוט שלנו למסקנות ששינסקי. אני חייבת לומר שעיתוי הוועדה היה אומלל", אמרה.

בהתייחסה ליזמים אמרה בת אדם שהמדינה מצפה שיבואו ויגאלו את המדינה מהכישלונות שלה בנושא האנרגיה. "טייקון הפך למשהו רע. אם אתה מדבר על חיבור תמר צריך לבדוק בציציותיך מה נתון לך ואילו ילדים שלך גרים בשכנות אליהם. יש הליך דמוניזציה ליזמות. הדמוניזציה היא בלתי נסלחת ואחד התפקידים של כולנו הוא לשים לזה סוף. בפראפרזה על מפלגה אחרת, יש להחזיר יזמות ליושנה". רוזן ענה לה שחבל שהיא לא ראש מטה שר האוצר, שהוביל את ועדת ששינסקי. מראני אמר לעניין הרגולציה שהמדינה משתמשת ביותר מדי ועדות ואין יציבות למדינה ולכלכלה. "לתעשייה קשה לתפקד תחת שינויים", אמר.

חמי שאלה את משתתפי הפאנל איזו החלטה הם עשו שהתבררה כטעות. "רציו תחגוג עשרים שנה לקיומה עם כמה קידוחים יבשים. נובל אנרג'י באה לארץ אחרי שבריטיש גז ברחה ובזכות יזמות שלה האולם פה מלא בשותפים לענף ולתעשייה. תוצאות הקידוחים כמו גם קידוח הנפט בלווייתן שמתקיים כיום הוא פוטנציאל אדיר אבל מי שמסכן את ההון אלו היזמים".

תדמור התייחס דווקא להחלטות חיוביות שצריך לבצע. ״להפוך את הרגולציה המודרנית לתומכת. רק כך נמנף את תגליות הגז. אנחנו מסתכלים ורואים שהמדינה מפריטה עצמה לדעת באמצעות ועדות. אחת לא סיימה, שנייה קמה ותיכף מגיעה שלישית. הוודאות והיציבות חשובות ולמה אי אפשר לחזור לחיים נורמליים של ממשלה בלי להפריט את שיקול הדעת ובלי כותרות בעיתון כדי לתת לעסק שלנו ללכת קדימה. מדברים על מחאה חברתית ורואים את החיבור שלה לוועדת ששינסקי לחלוקת העוגה. עכשיו צריך להסתכל הלאה כדי להגדיל את העוגה שכול יהנו ממנה".

רוזן הזכיר לעניין זה את הניסיונות של צה״ל לצלוח את תעלת סואץ במלחמת יום כיפור. "אריק שרון ביקש לסלק את כולם משם כדי שלא יפריעו לכוחות בציר עכביש. כך גם אנחנו - אם לא נפריע, לא נקדם". תדמור סיכם שחסר אריק שרון שידפוק על השולחן ויהיה ראש החץ שיוביל החלטה נכונה ליזמים. זרקו עלי בננות ולא נתנו לי להכנס לאולם הוועדות. מנכ"ל האוצר אמר היום שזה עולה למשק 15 מיליארד דולר. חבל שלא היה שם רגולטור שיעשה סדר", סיכם.