ישראל מתחברת לכלכלה
 

בארץ

מילון כלכליסט
פרקסולה קיריאקו
פרקסולה קיריאקו 
מניות קשורות לכתבה
    חדשות מדי
    יום ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    "הכלכלה בקפריסין משוועת לגז טבעי"

    שרת התעשייה הקפריסאית פרקסולה קיריאקו הגיעה לביקור בישראל. על התעניינות טורקיה במאגר הגז ליד האי אמרה: "ניתן למצוא פתרון שטוב לכולם"

    ליאור גוטמן

    14.03.12, 09:51
    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    עד לפני כעשור קפריסין הצטיירה עבור חלק מאזרחי ישראל כשכנה ממערב שמציעה מקומות נופש אלטרנטיביים לאלה הממוקמים בטורקיה או ביוון. בשנים האחרונות מציאות זו השתנתה, וגילויי הגז הגדולים שהחלו לצוץ בשטח הימי בין ישראל לקפריסין משכו את תשומת לבם של אנשי שוק ההון והאנרגיה לפוטנציאל הפקת הגז והנפט עבור שתי המדינות. אם עד היום דובר בעיקר במאגרי הגז שממוקמים במים הכלכליים של ישראל - כגון ים תטיס, תמר או לווייתן - בתחילת החודש הודיעה נובל אנרג'י האמריקאית על מציאת 154 מיליארד מ"ק של גז טבעי בשטח החיפוש בלוק 12, שצמוד לאי הים־תיכוני ממזרח.



    אנרגיה היא כוח

     

    אולם, גילויי האנרגיה העירו גם שדים רדומים מרבצם: לאחזקת גז טבעי יש משמעות לא רק כלכלית אלא גם גיאו־פוליטית רבה, שכן היא עשויה להפוך גם מדינה יחסית קטנה לבעלת כוח רב, וטורקיה כבר הכריזה על פגיעה לכאורה במשאבי הטבע שלה שממוקמים מאות קילומטרים בלב הים התיכון.

     

    למרות ההצהרות הלוחמניות, פרקסולה אנטוניאדו קיריאקו (Praxoula Antoniadou Kyriacou), שרת המסחר, התעשייה והתיירות של קפריסין, אינה נבהלת מהאיומים. "קפריסין חתומה על הסכמים בינלאומיים עם מוסדות האו"ם והאיחוד האירופי, ושניהם הכירו בזכויות המים הכלכליים של קפריסין, כך שאף אחד לא יכול לטעון לבלעדיות אחרת", היא פוסקת. קיריאקו, שתפתח היום את הוועידה הלאומית הרביעית לאנרגיה של מכון האנרגיה והסביבה הישראלי, אחראית גם על חטיבת האנרגיה, כך שעניין גילויי הגז האחרונים נמצא על שולחנהדרך קבע.

     

    גם לבנון טענה לפגיעה במשאבי הטבע שלה. עד כמה זה מטריד אתכם?

    "כל גילוי בתחום האנרגיה ייבחן ביחס לחוק הבינלאומי", אומרת קיריאקו. "נכון לעכשיו אנחנו ממשיכים לעבוד תחתיו, כך שהמסר שלי לטורקיה הוא שיש לשתי המדינות הזדמנות לפתור בעיות פוליטיות כדי לעבוד באופן חיובי זו עם זו, כך שניתן יהיה להגיע לפתרון שמקובל על כולם עד שהיחסים בין טורקיה לקפריסין ימצאו פתרונות גם בתחום האנרגיה".

     

    חברת החשמל הישראלית בחנה בניית תחנות כוח עבורכם. זה אפשרי?

    "נכון להיום, אנחנו מייבאים דלקים בשווי 600 מיליון יורו לשנה עבור ייצור חשמל. השוק פתוח כדי שחברות יבואו ויבנו תחנות כוח, וברגע שיהיה גז טבעי אז כולם יוכלו להתקדם בתחום זה, כי כרגע ברור שהשימוש בנפט אינו הגיוני. עם זאת, עליי לציין שרוב הגז שהתגלה מיועד ליצוא - קפריסין צורכת רק 1.5 מיליארד מ"ק לשנה (כשליש מהצריכה בישראל ב־2011 - ל"ג) ואין לנו צורך בכל כך הרבה גז. זה דומה למצב בישראל - השווקים המקומיים אינם יכולים לספוג את הכמות".

     

    לאחרונה נחתם הסכם בין המדינות לחיבור מערכות החשמל בכבל אחד. איפה זה עומד?

    "הכוונה היא לבטל את קיומם של האיים הבודדים שמנותקים מהעולם. הכבל יכול לתת גיבוי לישראל או לקפריסין בימי מחסור, אולם זה עדיין נמצא בבחינה כלכלית".

     

    פרקסולה קיריאקו
    פרקסולה קיריאקו

     

    אי של גז טבעי

     

    הסיבה לתשומת הלב שמושך האי הקפריסאי היא כפולה: בחודש האחרון נחתמו שני הסכמי שת"פ בתחום האנרגיה בין ישראל לקפריסין, וממשלת קפריסין פרסמה בתחילת פברואר 2012 כ־12 מכרזים להענקת רישיונות לחיפושי גז ונפט.

     

    "אנחנו צריכים להשתמש בגז עבור קפריסין, כי נכון להיום אנחנו תלויים ביבוא של נפט, כך שהשוק המקומי משווע לאנרגיה נקייה כגון גז", אומרת קיריאקו. "זה יועיל לנו בכמה רמות, החל ברמה הכלכלית והאינפלציונית וכלה במעבר לעולם ירוק יותר".

     

    קיבלתם פניות מחברות שונות לגבי הפקת הגז בשטח שלכם. גם הישראלים מתעניינים?

    "יש התעניינות גדולה משחקני האנרגיה הכי גדולים בעולם, חלקם חברות בבעלות ממשלתית. לאחר האסון שקרה ביפן, מדינות רבות נוטשות את עולם הגרעין. תמהיל הדלקים משתנה כעת בדיוק כשיש תגליות במזה"ת, ויש הזדמנות ליצירת ביטחון אנרגטי הן לאיחוד האירופי והן לנו", היא אומרת.

     

    קיריאקו מזכירה שחברה ישראלית אחת כבר נמצאת שם (דלק אנרגיה, שמחזיקה כ־30% מבלוק 12), כאשר החברות הזרות ששמן הוזכר הן גזפרום הרוסית, טוטאל הצרפתית, CNOOC הסינית ואדיסון ו־ENI האיטלקיות. שלשום הודיעה שותפות האנרגיה "הזדמנות ישראלית" על התעניינות במכרזים, אולם מדובר בהשקעות עתק שדורשות כיס עמוק, כך שלא בטוח שהשחקנים המקומיים יזדרזו ויצטרפו למכרזים שייסגרו במאי הקרוב. "לממשלה יש חובה לא להמשיך עם אף רישיון ועם אף חברה שאינה מתאימה לקריטריונים, או שההצעה הכספית שלה לא תעבור", מחדדת קיריאקו.

     

    רו"ח איתן גלזר, שותף וראש מגזר קלינטק ואנרגיה בפירמת רואי החשבון PwC Israel (קסלמן וקסלמן), אמר בעניין זה ל"כלכליסט" שמשטר המיסוי בקפריסין עשוי לקרוץ לחברות ישראליות, מאחר שהוא נקבע נקודתית ביחס לכל מאגר לאחר מו"מ עם הממשלה הקפריסאית.

     

    בישראל התעניינו בבניית מסופים ליצוא גז מקפריסין ומישראל. האם הנושא על שולחנך?

    "יש לנו אסטרטגיה של בניית מתקני יצוא גז ואנחנו בוחנים באיזה כיוון להמשיך", מסבירה קיריאקו. "יש אפשרות להקים מתקן הנזלה, אבל אני חייבת לציין שהוצעו לנו אפשרויות אחרות על ידי חברות פרטיות, למתוח קו צנרת מישראל לקפריסין עד ליוון. אנחנו בוחנים את כל האפשרויות לפני שנמשיך".

     



     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות