UBS: ישראל טובה לעשירים ורעה במיוחד לעניים

ענק הבנקאות העולמי UBS הכריז אתמול (ג') על כניסה משמעותית יותר לענף ניהול העושר (Wealth management) בישראל. ניהול עושר משמעותו ניהול כספים פנויים ללקוח, בעיקר תיק השקעות, אך גם מתן סיוע בהעברת כספים מדור לדור, סיוע בפילנתרופיה, ליווי פיננסי ומיזוגים ורכישות.

הלקוחות שאליהם פונה הבנק הם כמובן בכירי המשק הישראלי, ועל פניו משמעות הדבר היא שישראל נראית כשוק מפותח וטוב לעסקים. אבל אם לוקחים את הנתונים שמציג הבנק, ומציבים אותם ליד נתוני ה־OECD על אי־השוויון, מקבלים תמונה עגומה על הפערים בין העשירונים בישראל.

הנתונים ה"טובים": שיעור העושר המשפחתי בישראל זהה לזה של ברזיל המתפתחת ורוסיה, על כל כספי הנפט והאוליגרכים שלה. על פי נתוני UBS מדובר בהיקף עושר פיננסי של 380–435 מיליארד דולר. בכך ישראל עוקפת מדינות נוספות שאליהן מתכנן להיכנס ענק הבנקאות משוויץ כמו טורקיה ומקסיקו.

מניתוח המשק הישראלי שביצע הבנק בשנתיים האחרונות עולה כי ב־2010 גדל שיעור המתעשרים בישראל ב־4% והצפי שלהם הוא לגידול של 25% בעושר - כמות הכסף הנזיל שאותו יכול האזרח לנהל בתיקי השקעות, קופות גמל, חשבון העו"ש וחסכונות. בבנק לא מכניסים לחישוב דירות להשקעה וכספים המופנים לקרנות פנסיה וביטוח. בבנק מייחסים את הצמיחה הגבוהה במתעשרים לתרבות הסטארט־אפים והיזמות. לא בכדי אמר אתמול מנהל הפעילות של UBS בישראל ובאפריקה פטריק מולר במסיבת עיתונאים: "אנו יכולים ליצור כאן ערך בגלל תרבות היזמות הישראלית. כולנו יכולים להרוויח מכך".

הטפיחה על השכם מ־UBS מסתדרת באופן מטריד עם נתוני ה־OECD. מדו"ח הארגון לשנים 1985–2008, עולה כי בממוצע, ירדה מדי שנה ההכנסה הריאלית (הכנסה בניטרול עליית מדד המחירים לצרכן) של הישראלים בעשירון התחתון ב־1.1%, בעוד ההכנסה של העשירון העליון עלתה מדי שנה ב־2.4%. ביתר מדינות ה־OECD קיים פער לטובת העשירון העליון אך הוא נמוך משמעותית מזה שבישראל - המדינה היחידה מלבד יפן שבה העשירונים התחתונים רשמו ירידה. בממוצע, במדינות החברות ב־OECD גדלה ההכנסה הפנויה של העשירון התחתון ב־1.3% מדי שנה ואילו ההכנסה של העשירון העליון גדלה ב־1.9%.