ניתוח "כלכליסט": כך גייסה חברת הדואר חוב של 400 מיליון שקל מהמוסדיים
חברת הדואר מתריעה על עתיד פיננסי בעייתי ומתכוננת לפיטורים מקיפים. זהו שינוי קיצוני לעומת הצהרותיה לפני פחות משנתיים, כשהציגה עצמה כחברה חזקה פיננסית. האם זו הסביבה העסקית שהשתנתה, או האינטרסים של ההנהלה?
ישנו טעם מוזר בהתראות הנהלת דואר ישראל השבוע על מצבה הפיננסי הרעוע, המלוות בתוכנית לפיטורי מאות עובדים, סגירת סניפים וחשש מפני אי־החזר חלק מהחוב לקרנות הפנסיה. האווירה המתוארת הפוכה לחלוטין מהתמונה הוורודה שציירה אותה חברת דואר לפני פחות משנתיים, כשגייסה את אותו חוב מהמוסדיים. "כלכליסט" חזר לאותן הצהרות מבטיחות ובדק מה נשאר מהן כיום. וגם מצא את משרד האוצר בתפקיד משולש ברקע.
חברת דואר ישראל, הנמצאת בבעלות ממשלתית, גייסה במרץ 2010 סכום של 400 מיליון שקל מהציבור באמצעות הנפקת אג"ח לא סחירות. כ־70% מחוב זה (285 מיליון שקל) עברו חודש לאחר מכן לקופת המדינה לכיסוי חוב קודם לחשב הכללי. עתה מעלה הדואר סימני שאלה סביב החזר החובות העתידי במסגרת אותה הנפקת אג"ח. הנושה הפעם הוא ציבור החוסכים לפנסיה, לא קופת האוצר.
הדיסוננס בין הצהרות הדואר בעת הגיוס לדבריו כיום מעורר כמה שאלות קשות: איך ייתכן שמשרד האוצר אישר לדואר לצאת לגיוס שכל תכליתו החלפת חוב בחוב? האם קופת המדינה חשובה יותר מאשר קופות הפנסיה של הציבור? האם ניתן היה לצפות את ההידרדרות במצב הפיננסי של הדואר לאחר ההנפקה? והאם הדואר חשף את מלוא התמונה בפני הגופים המוסדיים בעת ביצוע ההנפקה.
פרק א', ובו החברה מגייסת חוב ומבטיחה הבטחות
הנפקת הדואר ב־2010 הוכרזה כהצלחה פנומנלית. הנפקת אג"ח של חברה ממשלתית באותה תקופה, עוד לפני קריסת חברה ממשלתית אחרת - אגרקסקו, נחשבה להשקעה בטוחה במיוחד וכך גם תמונת המצב הפיננסית שהציג הדואר.
"החברה נתפסת כאמינה, בטוחה והוגנת. לחברה ניסיון רב באספקת מגוון רחב של שירותי דואר, משלוחים ושירותים פיננסיים בסיסיים". ובמקום אחר, לחברה "יציבות, מוניטין ועשרות שנות ניסיון". את המצב הפיננסי שלה סיווגה חברת הדואר תחת ההגדרה "איתנות". היא ציינה כי יש לה "ביצועים פיננסיים חזקים" עם הון עצמי של 511 מיליון שקל נכון למועד הגיוס, ורווחים של 125 מיליון שקל ב־2008 ו־75 מיליון שקל ב־2009. נראה שבאמת לא היתה סיבה שלא להתייחס לאמירות האלה ברצינות. הגופים המוסדיים השתכנעו והזרימו ביקושים של 1.5 מיליארד שקל, כמעט פי ארבעה ביחס לסכום שגויס בפועל.
פרק ב', ובו חברת הדואר נשמעת כמו אגרקסקו 2
ביום חמישי שעבר זה נשמע אחרת לגמרי. יו"ר הדואר ששי שילה שלח למשרד האוצר מכתב ובו התריע כי "עתיד החברה לוט בערפל. המסד הכספי שעליו נשענת החברה מתערער והולך, כל יום מקרב את חברת הדואר אל עברי פי פחת ומאמיר מאוד את המחיר הנדרש לייצובה". שילה דרש מהמדינה סיוע פיננסי ורגולטורי ורשת ביטחון בשווי של 500 מיליון שקל לפחות.
בתוכנית התייעלות שבנה פירט הדואר איך בכוונתו לפטר מאות עובדים מתוך 7,000 עובדיו, לסגור סניפים, להוריד את תדירות ההגעה של הדואר ליישובים מרוחקים ולייקר את הבולים הפנים־ארציים.
מה קרה למצב הפיננסי של החברה בתקופה שחלפה מאז הגיוס? קשה לומר, החברה הממשלתית לא פרסמה באופן פומבי את דו"חותיה המלאים לסיכום 2010 ורק דיווחה על הפסד של 110 מיליון שקל. לגבי 2011 היא מתריעה מפני הפסדים כבדים - "אמיתיים" ולא "חשבונאיים" לדבריה - שיסתכמו בעשרות מיליוני שקלים. החברה מייחסת את הבור למשקולות תחרותיות ורגולטוריות שחלות עליה. גם במשרד האוצר וגם בחברת הדירוג שליוותה את גיוס האג"ח טוענים, לעומת זאת, כי המצב של החברה לא כל כך גרוע, לפחות לא בטווח המיידי, אבל מסכימים שבטווח הארוך יותר (שנה וחצי־שנתיים) החברה כן נמצאת במסלול של התרסקות.
פרק ג', ובו האוצר משחק שלושה תפקידים בעלילה
חשוב להדגיש שחברת הדואר לא הסתירה כי בכוונתה להשתמש במרבית סכום הגיוס כדי לפרוע חוב קיים למשרד האוצר. על פניו היה גם היגיון כלכלי למהלך הזה. הדואר המיר הלוואה צמודה עם ריבית של 6.5% באג"ח עם ריבית של 3.88%. אלא שבדרך העביר את הסיכון מהמדינה לקופות וקרנות הפנסיה של הציבור. משרד האוצר הוא שאישר לדואר כחברה ממשלתית לצאת להנפקה, אגף אחר באוצר הוא שקיבל את מרבית תמורת ההנפקה ואותו האוצר הוא שמתלבט היום האם ואיך לתמוך בדואר כשזה מאיים לא להחזיר את החוב לציבור.
המהלך הזה של החזר החוב לאוצר באפריל 2010 גם לווה, למרבה האבסורד, בטקס חגיגי שבו העבירו ראשי חברת הדואר צ'ק גדול ממדים לידי שר האוצר יובל שטייניץ ושר התקשורת משה כחלון, שבירכו על המהלך. "זהו צעד ראשון להרחבת השירותים הפיננסים של הדואר ובנק הדואר בעיקר לתושבי הפריפריה ולשכבות החלשות שהיום מתקשים לקבל שירותים פיננסיים מהבנקים המסחריים", אמר שטייניץ. "גיוס מהיר של האג"ח מעיד על האמון שמעניק עולם העסקים לחברת דואר ישראל", הוסיף כחלון.
האמירות האופטימיות של השרים לא התממשו והתמונה הפיננסית והעסקית שציירה החברה סביב ההנפקה מתבררת כלא ממש מדויקת אם לוקחים ברצינות את איומי הדואר כיום. בדואר מסבירים כי במבנה הרגולטורי הקיים - שבו הם מחויבים, למשל, להגיע לכל יישוב מדי יום או מנועים מלתת הנחות במכרזים גדולים של דואר כמותי - אין להם יכולת אמיתית להתחרות בשוק. הם מסבירים כי איבדו את מעמדם בשוק משלוחי דואר במשקל עד 2 ק"ג בכמויות גדולות בשל הכנסת התחרות.
גם האמירות הללו סותרות לחלוטין את המצג שייצרה החברה ערב ההנפקה. וכך היא כותבת במצגת למשקיעים: "אופייה, פריסתה ומגוון השירותים שמספקת דואר ישראל הופכים את כל אזרחי המדינה והעסקים הפועלים בה ללקוחות החברה מה שמונע פגיעה משמעותית בחברה למרות התחרות. למרות הגיוון הרב בשירותי החברה ובלקוחותיה, ניתן לראות ריכוז פעילות של לקוחות גדולים בשירות דואר כמותי".
חברת הדואר גם לא התייחסה בזמן ההנפקה לאותם 500 העובדים המיותרים שהיא מאמינה שיש לה היום, ואשר עלות פיטוריהם שהיא מבקשת מהמדינה לסבסד מגיעה לכ־350 מיליון שקל.
תגובת הדואר: "עומדים מאחורי ההתחייבויות"
במקביל הבטיח הדואר כי ההנפקה היא צעד ראשון במהלך להפיכת הדואר לבנק חברתי (המעניק שירותים פיננסיים לאוכלוסיות חלשות) ובדרך להנפקה חלקית של החברה בבורסה. שני המהלכים הללו לא קרו. הפיקוח על הבנקים התנגד למהלך הראשון מאחר שהדואר לא עמד בתנאי המפקח. הוא גם התנגד למהלך אם זה לא ילווה בהפרטה, מהלך שעשוי לעורר התנגדות גדולה מצד העובדים שרק שלשום הכריזו על סכסוך עבודה בשל מה שנתפס לטענתם כמהלכים חד־צדדיים של ההנהלה.
העברת נטל החובות מהמדינה לציבור מדאיגה, והאיום המוסווה של החברה כי לא תוכל להחזיר חובות מקומם. במצב זה אי אפשר להשתחרר מהתחושה שלא הסביבה העסקית של הדואר השתנתה אלא האינטרס של ההנהלה לגייס בכל מחיר את החוב ועתה - את הסיוע של האוצר.
מדואר ישראל נמסר בתגובה: "החברה עומדת מאחורי ההתחייבויות שלה למחזיקי האג"ח. אין בעיה מיידית של עמידה בחובות. ללא התערבות לקראת אמצע 2013 ניקלע למצוקה. עברו כשנתיים מאז הצגת הנתונים למשקיעי האג"ח ומאז חלה הרעה במצב החברה. ההנחות שהיו אז בבסיס התחזית מבחינת הקלות ברגולציה שיאפשרו צמיחה ופיתוח עסקי לא התממשו לצערנו. בנוסף, הסכמי השכר שנחתמו לקראת סוף 2011 בין האוצר להסתדרות השיתו עלויות כוח אדם כבדות שלא היו בתחזית. תמונת המצב על מצבה הפיננסי הרעוע של החברה הנה נכונה. לכן אנו מבקשים את הסיוע של משרד האוצר".
ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.
