שמואל האוזר: "איך מחו על כמה אגורות במחיר הקוטג' ולא על מצב שוק ההון?"

"אני משתהה על כך שמובילי המחאה החברתית מחו על כמה אגורות במחיר של גביע קוטג' ולא על מצב שוק ההון, בו הסכומים הרבה יותר גדולים", כך אמר היום (ד') שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, בערב בנושא ריכוזיות בשוק ההון בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

האוזר הוסיף כי "יש היום 20 מיליארד שקל ערך נקוב של חוב בעייתי (לפי חישוב תשואה לפדיון של 15% ומעלה), כלומר 10 מיליארד שקל שהשוק חושב שנמצא בסיכון. קיים סיכוי שמשקיעים יכולים להיפגע. ב־2009 היו 41 הסדרי חוב וב־2011 היו 34 הסדרים. רובם נגמרו דרך בית המשפט וחלק קטן פשט רגל. תפקיד הרשות הוא הגנת האינטרסים של בעלי אגרות החוב. אנו מתקדים בגילוי ובהשקפת כל בעיה שיכולה להיות".

"סך האשראי לנדל"ן גבוה ברמה בינלאומית"

המפקח על הבנקים, דודו זקן, התייחס ואמר: "לכל אחד ישנה מחשבה אחרת על המילה 'ריכוזיות'. אתמקד בשתיים: בפעילות של הבנק הבודד ושל הבעיות במשק. במשבר האחרון התפתחה התובנה שריכוזיות היא סיכון וצריך לנהל את הסיכון הזה. זאת הסיבה שהורדנו את מגבלת קבוצת לווים מ־30% ל־25% וכך שכל לווה מעל 10% מהון הבנק, הסכום לא יעלה של 120% מהון הבנק".

זקן הוסיף: "סך האשראי לנדל"ן ומשכנתאות קרוב ל־40% מסך האשראי שנותנים הבנקים למשק — גבוה ברמה בינלאומית. אשראי לבעלי שליטה ניתן לחברת האחזקה למעלה והבסיס שלו הוא כושר ההחזר בבסיס הפירמידה. לא תמיד ניתן להעלות את התזרים למעלה ולא תמיד ניתן למחזר את אותו החוב, וגם החוב שניתן למעלה יוצר מינוף לכל הקבוצה העסקית, דבר שמגביל את ההסתברות למחדל פירעון. בנקים נדרשים להגדיר מהו אותו מימון ממונף, לקבוע מגבלות אפקטיביות יותר ולהעריך את אותו הסיכון".

זקן הרחיב: "אתייחס רק להפרדת האחזקות הפיננסיות לריאליות. אותם שחקנים מתחרים במספר ענפים במקביל, שיווי המשקל שנוצר לא תחרותי גם בגלל החשיפה למידע על השחקן האחר. ישנה גם בעיה של "כיס עמוק" של שימוש בחברה הפיננסית לחברה הריאלית בתנאים שהם לא תנאי שוק. פוטנציאל גדול למניעת אשראי ממתחרים, אפשרות לניצול מידע על מתחרים. הוועדה לבחינת התחרותיות העניקה פתרונות מידתיים לבעיות. המבנה במשק ישתנה בעקבות הקטנת המוטיבציה למבנה הפירמידיאלי. מההסתכלות האישית שלי יהיה שינוי דרמטי במשק".

"חברות ציבוריות לא ספרו בעבר את בעלי המניות"

האוזר דיבר על המוסדיים: "החוק שם את יהבו על המוסדיים. אנשים אומרים שיש להם ניגודי עניינים, אבל עם כל החסרונות, היתרונות עולים עליהם. משקיעים מוסדיים מצליחים לשנות דברים. בשוק ההון לפני 1995, חברות ציבוריות לא ספרו את בעלי המניות מלבד יום ההנפקה". "ישנה גם טענה כלפי הייעוץ למוסדיים", סיכם האוזר, "כאשר אנטרופי מעניק ייעוץ לשני שלישים מהמוסדיים. אחת הטענות הייתה כי מדובר במונופול. עלי להגיד שהאחריות היא של המוסדי ולא של אנטרופי. עם זאת אנו שוקלים את ההסדרה, אם זה על אנטרופי ואם זה מהצד של המוסדיים".