מדד ינואר נותר ללא שינוי, חודש שני ברציפות

מדד חודש ינואר החולף נותר זה החודש השני ברציפות ללא שינוי. כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כתוצאה מכך מסתכמת כעת האנפלציה בפועל המחושבת 12 חודשים לאחור, ב-2% ונמצאת לכן בדיוק במרכז תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%).

מגמת האינפלציה ב-4 החודשים האחורנים גבוהה מעט יותר ומסתכמת בשיעור שנתי של 2.3%.

עליות בולטות נרשמו בחודש שעבר במחירי הפירות הטריים (1.5%), תחבורה (0.6%), מזון (0.5%), אחזקת הדירה (0.5%) ודיור (0.3%).

ירידות  בולטות נרשמו בסעיפים הלבשה והנעלה (7.7%), ירקות טריים (6.2%) ותרבות ובידור (0.9%). 

הרמות הנמוכות יחסית שאליהן ירדו לאחרונה גם האינפלציה בפועל וגם האינפלציה הצפויה, והתבססותן סביב מרכז תחום

היעד השנתי שקבעה הממשלה, מקלות על בנק ישראל לשוב ולהפחית בסוף החודש את הריבית. זאת במטרה לסייע לפעילות הכלכלית במשק שמגלה לאחרונה סימני חולשה, ולאפשר למשק להתמודד טוב יותר עם ההשלכות השליליות של משבר החובות באירופה. אולם ההערכה הרווחת בשוק ההון היא שאחרי הורדת הריבית שבוצעה בחודש שעבר, תחליט הפעם הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להשאיר את הריבית לחודש מרץ ללא שינוי, ברמה של 2.5%.

תגובות

במנורה מבטחים פיננסים אומרים כי "ההפתעה כלפי מעלה צפויה להטיב עם האפיק הצמוד וסביר להניח שתמשיך את מגמת העלייה באיגרות החוב בריבית משתנה עקב החששות לסיום גל הורדות הריבית במשק".

נשיא להב, עו"ד יהודה טלמון, אומר בעקבות מדד ינואר: "יציבות המחירים במשק, תאפשר לממשלה לעודד השתתפות בשוק העבודה, בכדי להוביל את המשק לצמיחה דו ספרתית".

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "המדד עומד בצפי עם מיני הפתעות בתחום המזון ושירותי הדיור בבעלות.

נוכח העוצמה של השווקים הגלובליים וההתייצבות במשבר באירופה, בנק ישראל לא יוריד את הריבית בחודש הקרוב".

אורי גרינפלד, ממנהל מחלקת המאקרו בפסגות: "משקי בית שתכננו לרכוש דירה עצרו את התוכניות ומעדיפים, לאור הצפי

לירידת מחירים להאריך את חוזי השכירות. כיוון שבמדד המחירים לצרכן סעיף הדיור נמדד בעזרת חוזי שכירות, תהליך זה

מוביל לעלייה בסעיף זה.להערכתנו, הליך זה יימשך בחודשים הקרובים ויחד עם העליות במחירי הדלק והחשמל יווצר לחצים אינפלציוניים שיובילו את האינפלציה להישאר סביב מרכז יעד המחירים של בנק ישראל".

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של דש בית השקעות: "המדד מסמן שינוי במגמה דווקא בסעיפים שעמדו בלב המחאה. ניכרת התייקרות של מוצרי המזון, ובראשם מוצרי החלב, שבעקבותיהם החלה המחאה. התפתחות מפתיעה נוספת היא במחירי הדיור".