גבאי: "הפחתת המכסים המסיבית בשנות ה-90 היתה מהלך טוב מאוד"

"תוכנית החשיפה בשנות ה-90 היתה מהלך טוב מאוד, אך אני לא בטוח כי היום יש לנו את העוצמה לעשות זאת שוב", כך אמר אייל גבאי, מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר וחבר ועדת הריכוזיות בפאנל "ועדת הריכוזיות ויוקר המחיה" שמתקיים במסגרת הכנס השנתי של רשות ההגבלים העסקיים, בתל אביב. מדובר בתוכנית הפחתת מכסים מסיבית שהחלה בשנות ה-90.

בפאנל השתתפו בין היתר פרופ' דיויד גילה הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד אבי ליכט המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וחיים שני מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ויו"ר ועדת הריכוזיות. 

לדברי גבאי, המשק הישראלי נחשף בשנות ה-90 בצורה דרמטית לייבוא מסין וכתוצאה מכך, תעשיית הטקסטיל בפריפריה מתה ואלפי עובדים הלכו הביתה. "המהלך של להביא את אינטל לקריית גת במקום את פולגת לקח זמן, אך בדיעבד זה היה נכון לעשות זאת, וכך גם היום", אמר גבאי.

בעניין המחאה החברתית אמר גבאי שהיה חבר בוועדת טרכטנברג כי  "אנשי המחאה עשו טעות, כאשר הרגו את דו"ח טרכטנברג לפני שהבינו את משמעותיו".

גבאי התייחס לפרסומים לפיהם דו"ח המבקר בעניין השריפה בכרמל ייאלץ את השרים יובל שטייניץ ואלי ישי להתפטר ואמר: "אני לא בטוח שזהו המסלול מבחינה דמוקרטית להעביר אנשים מתפקידם. אם אנחנו נאפשר למשרדים לקבוע סדר עדיפויות למשרד האוצר, זה יכול להביא לאסון המוני. יש כאן הפרה של איזון מתי באים למשרד האוצר ודורשים כסף. צריך מאוד להיזהר בדברים הללו. זהו ניסוי בדמוקרטיה ובמשילות וזה יכול להוביל לתוצאות מרחיקות לכת".

"לממשלה חלק חשוב ביצירת תחרות"

פרופ' דיויד גילה אמר כי "לממשלה חלק חשוב ביצירת תחרות ולאחרונה נעשים צעדים בכיוון הנכון. אני ער לכך שלמשרד התמ"ת, כמו למשרדי ממשלה אחרים, יש פונקציית מטרה שלעיתים שונה מפונקציית המטרה של רשות ההגבלים. הפונקציה ברורה מבחינתנו לשמור על רווחת הצרכן והתחרות, ומשרדי הממשלה האחרים אמונים על אינטרסים שונים. עם זאת אני סבור שלעיתים ניתן להחזיק את החבל משתי קצותיו ולפעול לקידום ערכים בדרכים שישמרו על התחרות, כמו מתן סובסידיה ע"י משרד האוצר למפעלים, במקום הטלת היטלים".

גילה הוסיף: "צריך לדון אם יש באמת התנגשות בין יוקר המחיה לבעיית התעסוקה. הרבה פעמים תעשיות מונופוליסטיות או ריכוזיות מנסים לצייר תרחיש איימים כי אם לא יגנו על המפעל בבעלותם, עובדים רבים ישלחו הביתה. עם זאת, בדיקה שלנו מעלה כי הטיעון הזה הוא לא תמיד נכון".

חיים שני אמר כי ישנם גורמים המאטים את פעילות הממשלה, ובראשם הביורקרטיה. "בוועדה (ועדת הריכוזיות) ניסינו לטפל בכך. דוגמה בולטת היא הניסיון להכניס שחקן נוסף לשוק החשמל. לקח שנים רבות עד שהוקמה תחנת כוח נוספת. הממשלה לא צריכה לפעול כמו עסק פרטי, אך ישנם עקרונות מהשוק הפרטי שניתן להטמיע גם במערכת הממשלתית", אמר מנכ"ל משרד האוצר לשעבר.

עו"ד אבי ליכט אמר כי "הייתה תקופה שבה הסלוגן המוביל היה 'תחרות, תחרות, הפרטה, הפרטה', והתמכרנו להפרטה גם במקומות שבהם היא הזיקה. אני מתנגד לסלוגנים גורפים מדי. תחרות היא חשובה אבל גם מקומות עבודה של אנשים בפריפריה הם חשובים ולא הייתי רוצה שהם ישלמו את המחיר על המחאה".

מוקדם יותר, אמר נתי שמחוני, עו"ד בכיר בתחום ההגבלים, שנאם במסגרת פאנל אתגרים באכיפה פלילית כי "על הרשות לעשות חשבון נפש ולייחד את ההליך הפלילי לעבירות החמורות ובכך לייעל את מערך האכיפה הפלילית. נכון יהא שתשתמש באופן מושכל בארגז הכלים שניתן לה ולנתב תיקים שלא בליבת החוק לאפיקים אחרים. בכך תקצה את המשאבים המוגבלים והזמן השיפוטי היקר לתיקים מהותיים וליישם בדרך זו את מדיניות הענישה אליה היא מכוונת".