משרד הביטחון רוצה תוספת של 4 מיליארד שקל לתקציב
משרד הביטחון גיבש תקציב מנופח על סמך "התחייבויות ראש הממשלה". המשרד לא מסתפק בביטול הקיצוץ של 3 מיליארד שקל שעליו המליץ טרכטנברג ובתוספת של 3 מיליארד שקל שאושרה לו, ול"כלכליסט" נודע כי הוא נערך להילחם על 4 מיליארד נוספים
מערכת הביטחון נקלעה למשבר תקציבי. בימים אלה מתנהלים דיונים קדחתניים במערכת הביטחון במאמצים למלא חור של 4 מיליארד שקל - כך נודע ל"כלכליסט". בעקבות שורת התחייבויות עתידיות ופרויקטים שונים, גיבש המשרד את תקציבו ל־2012 על סמך ציפייה לתוספת תקציבית של כ־7 מיליארד שקל,
ועדת טרכטנברג המליצה על קיצוץ של כ־3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ב־2012, המגיע לכ־50.5 מיליארד שקל. לאור התפתחויות גיאו־פוליטיות ומכבש לחצים שהפעילה המערכת על רה"מ, נכנע נתניהו ואישר במקום הקיצוץ תוספת של 3 מיליארד שקל.
עם זאת, במערכת הביטחון קיבלו בהפתעה את הצעת המחליטים בעניין שאושרה בממשלה לפני כחודש. זאת, משום שבתוכה צוין כי מדובר בתוספת האחרונה לשנה זו, וכי בכך תמות דרישות משרד הביטחון. נוסף על כך, התוספת של 3 מיליארד השקל מותנית בעמידה באבני דרך דוגמת התייעלות פנימית, פינוי בסיסים והגברת הבקרה והשקיפות.
כעת טוענים במערכת הביטחון שללא 7 מיליארד השקלים הם ייאלצו לקצץ בבשר החי של צה"ל ומשרד הביטחון. כבר בחודש האחרון החל משרד הביטחון להכשיר את השטח לקראת דיון מחודש בתקציבו. נגיד בנק ישראל סטנלי פישר יצא לסיור מקיף בבסיסי צה"ל וכעת, לדברי גורמים ממשלתיים, הוא שוקל לתמוך בעצמו בתביעות מערכת הביטחון. בבנק ישראל הסבירו כי הנגיד עורך סיורים כדבר שבשגרה כדי ללמוד מהשטח, וסירבו להגיב לטענות שלפיהן פישר שוקל להתערב במלחמה התקציבית בין שני הצדדים.
בימים הקרובים מתכננים במשרד להציג את המשמעויות של המחסור בתקציב כדי להפעיל לחץ על רה"מ. בכירי צה"ל ינסו לשכנע כי עמידה ביעד התקציבי של האוצר משמעותה במקרה הגרוע קיצוץ באימונים או בסדרי הכוחות.
בצבא מקווים לקבל לכל הפחות חלק מהתוספת הדרושה או לבטל כמה מההתניות התקציביות. במשרד הביטחון רואים בחומרה מיוחדת את ההחלטה לקצץ 3 מיליארד שקל בבסיס תקציב הביטחון ל־2013. המשמעות, לדבריהם, היא מחסור של 15 מיליארד שקל בטווח של חמש שנים, שיירדו מההתעצמות של צה"ל ומערכת הביטחון.
בכיר לשעבר באגף התקציבים במשרד הביטחון אמר ל"כלכליסט" כי תקציב 2012 נבנה בהתאם למתווה ברודט ריאלי. לדבריו, "הטענה על התחייבויות עתידיות על סמך ציפייה לתוספת תקציבית אינה סבירה, מכיוון שכל התקשרות שנתית של יותר מ־300 מיליון שקל, או התקשרות רב־שנתית של 700 מיליון שקל, מחויבת לקבל את אישור ועדת השרים לענייני ביטחון".
