שכר רבני הערים יזנק באלפי שקלים - ללא דיון בכנסת. הקבינט החברתי־כלכלי בראשות שר האוצר יובל שטייניץ יתבקש לאשר מחר הצעת מחליטים שלפיה יוענק שכר גבוה משמעותית לרבני הערים, כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בהצעה שגיבש השר לשירותי דת יעקב מרגי, בתיאום עם שר האוצר. אם ההצעה תאושר, שכר הרבנים יעלה החל מחודש מרץ 2012.

הקבינט החברתי־כלכלי הוא גוף שמתנהל בדלתיים סגורות, והפרוטוקולים שלו אינם מתפרסמים. כבר במאי חשף הממונה על השכר באוצר אילן לוין בדיון בוועדת הכספים את מדרגות השכר החדשות של הרבנים, אולם רק כעת אלו מגיעות לאישור. בעקבות הסערה הציבורית שפרצה לאחר הדיון בוועדת הכספים מקווים השרים, ככל הנראה, לאשר כעת את ההצעה הרחק מהעין הציבורית.

ההצעה תחול על רבני הערים שנבחרו לתפקידם החל מהראשון בינואר 2006 ואילך. שכר של רב עיר מעל 250 אלף תושבים, למשל, יטפס בעשרת אלפים שקלים. שכרו של רב בעיר המונה 50–100 אלף תושבים יזנק בכ־12 אלף שקל.

הממשלה ביצעה ב־2005 הפחתה בשכר הרבנים, זאת במטרה להקל על קופת העיריות, המדינה והמועצות הדתיות. בהצעה הנוכחית נכתב כי אותה החלטה "הפחיתה משמעותית את שכרם של רבני העיר... ופוגעת פגיעה קשה ברבנים, משום שלדעת המשרד לשירותי דת, השכר הנהוג אינו משקף נאמנה את היקף המטלות, האחריות והסמכויות המסורות בידיו של רב עיר". עוד צוין כי מדובר באחד "התפקידים החשובים ביותר באספקת שירותי הדת במועצה הדתית".

מספר רבני הערים נאמד ב־120 איש. את עלות התוספת בשכרם המוערכת במיליוני שקלים בשנה, יישאו אזרחי המדינה — דרך מסי העירייה וגם דרך מסי המדינה. הסיבה לכך היא ששכרם של הרבנים יוצא מקופת המועצות הדתית — גוף המתוקצב על ידי המדינה והרשויות המקומיות. למועצות הכנסות זניחות משל עצמן בעיקר באמצעות גביית אגרות. תפקידם של רבני ערים הוא להתוות את המדיניות ההלכתית בעיר, להעניק תעודות כשרות, להיות אמונים על רישום הנישואים ולקבוע את סדרי העבודה של רבני השכונות הכפופים לו.