שמחון: האוצר אחראי על הגבלת תקרת הקנס של הממונה על ההגבלים
לפי הצעת חוק לתיקון חוק ההגבלים העסקיים, אשר תעלה לדיון מחר בוועדת הכלכלה, לא יוכל הממונה להטיל קנס כספי העולה על 10% מהיקף המכירות של מבצע ההפרה, עד לתקרה של 30 מיליון שקל
ועדת הכלכלה תדון מחר (ג') בהצעת חוק לתיקון חוק ההגבלים העסקיים, שעניינה הוספת כלי אכיפה משמעותי לממונה על ההגבלים לפיו יוכל בין היתר להטיל קנס כספי בסך 10% בהיקף המכירות של מבצע ההפרה, עד לתקרה של 30 מיליון שקל. זאת, במקרה בו הרשות תוכיח תשתית ראייתית כנגד חברה שניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי. הצעת החוק המקורית לא כללה את תקרת הקנס. שר התמ"ת, שלום שמחון, חשף היום במסיבת עיתונאים כי מי שעמד מאחורי ההגבלה היה משרד האוצר.
"בעקבות לחץ שהפעיל משרד האוצר הופחתה תקרת העיצום הכספי שיכול להטיל הממונה על ההגבלים מ-10% מהיקף המכירות לתקרה של 30 מיליון שקל בלבד", אמר השר שמחון במסגרת מסיבת עיתונאים. הקנס הספציפי מתייחס למקרה בו הרשות תוכיח תשתית ראייתית כנגד חברה שניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי.
שמחון הוסיף כי "למרות הלך הרוח המצטייר בתקשורת, זוהי דוגמה מובהקת בה העדיף משרד התמ"ת את הצרכן, אני אישרתי את הנוסח המקורי של ההצעה ללא התקרה של 30 מיליון השקלים".
משמעות הפחתת גובה הקנס מהווה בשורה לחברות להן מחזור מכירות הגבוה מ-300 מילון שקל, כמו למשל תנובה שנמצאת במהלכה של חקירה ברשות ההגבלים בחשד להסתרת מסמכים ולניצול כוחה המונופוליסטי לרעה. על פי נוסח החוק המקורי, אם החקירה תניב תשתית ראייתית לשימוש לרעה בכוח מונופוליסטי, הרשות היתה יכולה לבחור בין שני מסלולים: עיצומים כספיים של עד 720 מיליון שקל (כ־10% ממחזור החברה) לחברה ושל עד מיליון שקל לבכיריה, או הגשת כתב אישום. כאמור, לאחר הריכוך, עומדת תקרת הקנס על 30 מיליון שקל בלבד.
מומחה בתחום ההגבלים אמר ל"כלכליסט" כי להגבלת הקנס בתקרה אין תקדים במדינות המחילות מנגנון זה. מעבר לקביעת גובה הקנס וההפרות שבגינן ניתן יהיה להטילו, החוק המוצע קובע הליך מוגדר להטלתו, הכולל שימוע. בנוסף החוק המוצע מסדיר את הביקורת השיפוטית הן על עצם הטלת עיצום כספי והן על גובה הקנס, על ידי הגשת ערר לבית הדין להגבלים עסקיים.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "הבקשה להגבלת התקרה הוגשה הן על ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והן על ידי הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר. זאת משום שהמחזור של גופים פיננסיים איננו מייצג את אותו הדבר שמחזור בחברה עסקית רגילה מייצג. כך שהטלת קנס כפונקציה של המחזור הייתה עלולה למוטט גופים פיננסים".
