• תפריט
בארץ

בלעדי ל"כלכליסט": 59% מהנשים נשאלו בראיון עבודה על הקשר בין העבודה למצבן המשפחתי

הסערה הציבורית על המקרים האחרונים של הדרת הנשים שוב השכיחה את התחום שבו סובלות נשים מאפליה מתמשכת - שוק העבודה בישראל. סקר שערך פרופ' אורן קפלן מהמכללה למינהל בקרב נשים מלמד כי לפחות 30% מהנשים נאלצות לשקר על מצבן המשפחתי כדי להתקבל לעבודה

הדס שפר 07:0316.01.12

הסערה הציבורית סביב "הדרת הנשים" ברחובות, באוטובוסים ובטקסים רשמיים כמעט שכחה עם הסקנדל הציבורי הבא. אולם בעוד שהפוליטיקאים נזעקו נגד המקרים שדווחו בתקשורת, בשוק העבודה הישראלי - שבו הם יכולים להשפיע באמת - מתברר שקיימת בפועל "הדרת נשים תעסוקתית". מסקר שערכה יחידת המחקר של בית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, בשיתוף עם מכון המחקר מדגם, על שוויון זכויות לתעסוקה לנשים בישראל עולה תמונה עגומה. כ־90% מהנשים בשוק העבודה מאמינות שעובדת היותן נשים בלבד פוגעת בסיכוייהן להתקבל או להתקדם בעבודה. יותר ממחצית מהן מאמינות שמדובר בפגיעה משמעותית בשוויון ההזדמנויות שלהן.

 

הסקר מבוצע כחלק ממחקר אקדמי שמכין בחודשים האחרונים פרופ' אורן קפלן, ראש המחלקה לשיווק ופרסום בביה"ס למינהל עסקים במכללה. במסגרת המחקר נבחר מדגם מייצג של 400 נשים בשוק העבודה הישראלי, שנשאלו על מקרים שנתקלו בהן במהלך שנות פעילותן בשוק העבודה בכל הנוגע למצבים של אפליה - החל בשאלות ודרישות ממעסיקים בקשר להיריון והבאת ילדים, וכלה בהטרדה מינית. נוסף על כך, הסקר כולל שאלות הקשורות לתחושותיהן האישיות הנוגעות לשוויון בשכר, שינויים בקורות חיים למניעת אפליה ושאלות על מגדר וסטטוס.

 

"החלטתי לעבוד על המחקר לאחר ששמעתי מסטודנטיות שלי, הן במסגרת הקורסים שהעברתי והן בשיחות פרטיות כשהן ביקשו להתייעץ איתי, על כל מיני תופעות שהן נתקלו בהן", אמר פרופ' קפלן. "התחלתי לשמוע יותר ויותר סיפורים הזויים. מישהי סיפרה לי שבאחד המקומות רצו להחתים אותה על טופס שלא תיכנס להיריון".

 

מגדלות ילדים, וצריכות לשקר על זה - שאלות מתוך הסקר על חוויות נשים מראיונות ומקומות עבודה

"תופעות לא חוקיות"

 

פרופ' אורן קפלן פרופ' אורן קפלן צילום: יובל חן

בעוד שחלקו הראשון של הסקר, שיפורט בהמשך, התייחס לסוגיות המגדר, הקידום והשכר השיוויוני, חלקו השני של הסקר עוסק בתופעות אפליה שבהן נתקלו הנשים במהלך חייהן, בניגוד גמור לחוקי העבודה. "התופעות שנתקלתי בהן במסגרת המחקר הן פשוט לא חוקיות", הסביר פרופ' קפלן, שבהכשרתו המקצועית הוא בוגר החוגים לכלכלה ושעשה לאחר מכן הסבה לפסיכולוגיה. "כששומעים את הסיפורים, זה אפילו עוד יותר קשה - וזה לא קורה במכולת השכונתית אלא בחברות הכי גדולות במשק, כאלה המשתייכות למדד ת"א 25, במגזר הציבורי. זה מה שמדהים פה, סיפורים שהם פשוט לא חוקיים. שכשדיברתי עם קולגות בארה"ב וסיפרתי להם על שאלות ששאלו סטודנטיות שלי בראיונות עבודה הם נדהמו; אלה דברים ששם לא היו מעזים בכלל לשאול".

 

השאלה הראשונה בסקר מנסה לברר אם הנשאלות הסתירו פעם בקורות החיים או בראיונות העבודה עובדות הנוגעות לחיי המשפחה, שעלולות להפריע לעבודתן, דוגמת טענות שאין להן ילדים או שהילדים שלהן גדולים. 37.1% מכלל הנשים ציינו שזה קרה להן בעבר (מתוכן 15.6% טענו כי זה קרה די הרבה ו־21.5% שאמרו שזה קרה להן לפחות פעם אחת), לעומת 62.9% שטענו שזה לא קרה להן מעולם. בקרב הנשים שטענו שזה "קרה די הרבה" (15.6%), 9.1% עובדות במגזר הממשלתי ו־18.3% במגזר הפרטי.

 

השאלה הבאה עסקה בהסתרת הכוונה להביא ילדים או חודשי היריון ראשונים ("האם הסתרת אי פעם את רצונך להביא ילד לעולם בטווח של שנה/שנתיים או בחודשים הראשונים להיריון?"). 33.6% מהנשאלות השיבו שזה קרה להן (מהן 7.9% טענו שזה קרה די הרבה ו־25.8% העידו שזה קרה לפחות פעם אחת), לעומת 66.4% שהשיבו כי זה לא קרה מעולם. מבין הנשים שהעידו כי זה קרה להן בעבר מתברר שלצעירות בנות 24–34 זה קרה הרבה יותר - ליתר דיוק 14% לעומת 6.3% לנשים בגיל 35–44, ו־6.4% לנשים בגיל 45–54.

 

השאלה הבאה בסקר היתה: "האם קרה לך אי פעם שבראיון עבודה או במהלך קידום מקצועי נשאלת על מצבך המשפחתי/הילדים ו/או שאלה דומה המתייחסת לפגיעה אפשרית של מצבך המשפחתי בתפקודך בעבודה?". 58.9% העידו שזה קרה להן (מתוכן 21.3% העידו שזה קרה די הרבה והיתר, 37.6% העידו שזה קרה לפחות פעם אחת), לעומת 41.1% שהעידו כי זה לא קרה להן מעולם. ההתפלגות של אלה שהעידו שזה קרה להן די הרבה (21.3%) - 13.8% עובדות במגזר הממשלתי, 25.8% במגזר הציבורי ו־19.5% במגזר הפרטי.

 

מהסקר, אם כן, מתברר כי המציאות מתעלמת מהוראות החוק בעניין זה, האוסר על הפליה על רקע הורות. החוק קובע כי המעסיק חייב להוכיח מדוע השאלות ששאל רלוונטיות למהות תפקיד. המלצת נציבות שוויון ההזדמנויות במשרד התמ"ת היא לשאול רק שאלות שהן הכרחיות לתפקיד.

 

ואכן, ממחקר שערכה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת על שוק העבודה, עולה כי 77.9% מהמעסיקים סבורים שישנה אפליה כלפי אמהות לילדים קטנים ברמה כזאת או אחרת, ו־65.2% מהמעסיקים סבורים שקיימת אפליה כלפי נשים באופן כללי, ברמה כזאת או אחרת. לפי הסקר, לטענה כי אמהות לילדים פחות ממוקדות בעבודה מעובדים אחרים הסכימו 37%, ל־8% היה קשה להחליט ו־55% לא הסכימו.

 

עו"ד ציונה קניג-יאיר עו"ד ציונה קניג-יאיר צילום: עמית שעל

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד ציונה קניג־יאיר, אמרה כי "מה שהחוק אומר זה שאם אתה כמעסיק שואל על אחד מסוגי האפליה הקיימים, נטל ההוכחה הוא עליך. אם שאלת לגבי האמהות אתה תצטרך להוכיח שזה היה מתחייב".

 

תכונות "נשיות"

 

אבל תופעות אלה הקשורות ב"הדרת נשים תעסוקתית" יכולות גם להופיע באופן בלתי פורמלי במקומות העבודה. כך, למשל, 34.9% מהנשים השיבו שבשיחה לא רשמית במקום העבודה נאמר להן שתכונות הנובעות מהיותן נשים עלולות להפריע לביצוע התפקיד - אמירות הקשורות לתדמית נשית כדוגמת "רגישה", "נחמדה", "מסרסת", בעוד ש־65.1% שטענו שזה לא קרה להן מעולם. מדובר בתופעה הרווחת במידה כמעט זהה בכל שכבות אוכלוסיית הנשים, בין אם הן עובדות במגזר הפרטי, הציבורי או הממשלתי, כמו גם בכל טווחי הגילאים, בסטטוס, בהשכלה וברמת השכר.

 

נקודה נוספת שעמה נשים נאלצות להתמודד ושנבדקה במחקר היא ההטרדות המיניות. לשאלה, אם קרה שבמהלך תהליך קבלה לעבודה או קידום בעבודה קיבלה האשה רמזים מיניים ממראיין או ממעסיק, השיבו 37.1% מהנשים שזה קרה להן (מתוכן 10.1% העידו שזה קרה די הרבה, ו־27.1% אמרו שזה קרה לפחות פעם אחת), לעומת 62.9% שטענו שזה לא קרה להן מעולם. גם בנתון זה נפגעות יותר נשים בנות 45–54 (48.9%) לעומת יתר הגילאים.

אז כיצד מתמודדות חלק מהנשים עם האפליה הרווחת בשוק העבודה בישראל? לפי הסקר, 30% מהנשים שינו את התוכניות המשפחתיות שלהן - חתונה, היריון ראשון, הבאת ילד נוסף וכיוצא באלה - כדי לא לפגוע בקריירה התעסוקתית, עם התפלגות כמעט זהה בגילים, בסטטוס, באמהות, במגזר העבודה ובדת.

 

סיכוי נמוך יותר מול גבר

 

החלק הראשון של הסקר בדק, כאמור, תחושות בנושא מגדר, קידום ושכר. השאלה הראשונה שנשאלו המשתתפות בו היתה: "דמייני מצב שבו את מועמדת לתפקיד מול מועמד גבר, כאשר שניכם מתאימים במידה זהה לתפקיד. באיזו מידה היותך אשה עלולה לפגוע בסיכוייך להתקבל לעבודה?". 88.6% מהנשים השיבו כי סוגיית המגדר פוגעת במידה כלשהי בסיכוייהן (11.2% אמרו כי היא פוגעת במידה רבה, 46.5% כי היא פוגעת במידה מסוימת, 19% - פוגעת במידה מועטה ו־11.4% - כמעט ולא פוגעת). לעומתן, 11.4% טענו שעניין המגדר אינו פוגע כלל. התפלגות גילי הנשים היתה שונה משמעותית בין אלה שהשיבו כי סוגיית המגדר "פוגעת במידה רבה" (11.4%) - רק 6.6% מאלו שהשיבו על פגיעה במידה רבה היו בנות 24–34, בעוד ש־15.3% היו בנות 55–60.

 

בהמשך נשאלו הנשים באיזו מידה היותן נשים עלולה לפגוע בסיכוייהן לקבלת קידום בעבודה. גם כאן הנתונים דומים. 90.2% השיבו כי המגדר שלהן פוגע במידה כלשהי (15.5% - פוגע במידה רבה, 45.3% - פוגע במידה מסוימת, 17.6% - פוגע במידה מועטה ו־11.7% אמרו שהמגדר כמעט לא פוגע). לעומתן, 9.8% השיבו כי סוגיית המגדר אינה פוגעת כלל. הבדל מעניין בין הנשים שהשיבו כי המגדר פוגע במידה רבה בכל הנוגע לקבלת קידום בעבודה (15.5%) הוא בין אלה שמרוויחות יותר מהממוצע לאלה המרוויחות פחות מהממוצע. 20.2% מאלה שמרוויחות פחות מהממוצע מאמינות שהיותן נשים פוגע בסיכוייהן, לעומת 10.3% שמרוויחות מעל הממוצע.

 

השאלה השלישית באותו חלק של הסקר עסקה בסיכוי "לקבל שכר ששווה לפחות לשכרו של הגבר". 91.5% מהנשים השיבו כי המגדר פוגע במידה כלשהי (40.5% - פוגע במידה רבה, 29.7% - פוגע במידה מסוימת, 13.3% - פוגע במידה מועטה ו־7.9% - כמעט לא פוגעת) לעומת 8.5% שהשיבו כי הוא לא פוגע בכלל.

 

מגדר או לא מגדר?

 

"למרות איך שזה נראה, לא נראה לי שמדובר רק בעניין מגדרי", אמר פרופ' קפלן. "במקרה הזה מדובר באפליה נגד נשים, במקרה אחר זה אפליה בין עובדי קבלן לעובדים עם תקן או בין מנהלים ללא מנהלים. זה עניין של הוגנות: אם מעסיק רוצה להחתים את האשה שלא תיכנס להיריון, הוא ירצה שהבעל יישאר לעבוד עד 22:00".

 

אך בניגוד לקפלן, אמרה עו"ד קניג־יאיר כי מדובר בסוגיה מגדרית לחלוטין. "לא שואלים גברים בראיונות עבודה כמה ילדים יש להם", אמרה. "אני לא קיבלתי עד היום אף תלונה מגברים שהפלו אותם בגלל הורותם, לעומת כמעט 40% של תלונות מנשים בנוגע להורות. אם זו אינה סוגיה מגדרית, אני לא מבינה מה כן".

 

עו"ד קניג־יאיר הסבירה כי רק השוואת נטל ההורות תשפיע על שוויון בתעסוקה. "כל עוד הנטל לא יתחלק בין שני בני הזוג", אמרה, "לא תיפתר סוגיית האפליה בתעסוקה".

בטל שלח
    לכל התגובות