בלעדי ל"כלכליסט": אלי ישי חילק 21% ממענקי משרד הפנים ליישובים מבוססים

הרשויות המקומיות מתכוננות במרץ לשביתה כללית ביום שני, עקב קשיים תקציביים ו"חקיקה פופוליסטית". אולם לא כולן צריכות להתלונן על מצבן. בעזרת תקנה מיוחדת שנקראת "מענקי שר", חילק ב־2011 שר הפנים אלי ישי כ־96 מיליון שקל מרזרבות משרדו לרשויות.

לפי איזה קריטריון? שאלה טובה. מדובר בסעיף תקציבי במשרד הפנים שזה כמה שנים מאפשר לשר לחלק לרשויות מענקים נוספים לפי הצורך, מעבר למענקי האיזון. הסעיף מיועד לפתור "בעיות נקודתיות" של רשויות. מהן אותן בעיות נקודתיות? לישי הפתרונים. בתקופה שבה 80% מ־255 הרשויות בישראל אינן מסוגלות לממן בעצמן את מלוא הוצאותיהן, חילק ישי מיליוני שקלים ליישובים חזקים.

מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" בעקבות פנייה למשרד הפנים, עולה כי יישובים מבוססים המדורגים באשכול 6 ומעלה (לפי דירוג הלמ"ס המסווג רשויות מקומיות לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה. אשכול 1 מציין את הרמה הנמוכה ביותר ואשכול 10 את הגבוהה ביותר) קיבלו 20 מיליון שקל, כ־21% מרזרבת השר. כך לדוגמה, יישובים מבוססים מאוד כמו מיתר, עומר ומועצה אזורית גן רווה קיבלו כל אחד מענק בגובה 200 אלף שקל, וזכרון יעקב קיבלה מענק בגובה 700 אלף שקל. יישובים חרדיים קיבלו 10.5 מיליון שקל, שהם 11% מהרזרבה. יישובים ערביים קיבלו 18 מיליון שקל, שהם 19% מהרזרבה וההתנחלויות זכו ל־11 מיליון שקל שמהווים 11.5% מהרזרבה.

מבקר המדינה, שפרסם דו"ח חמור בנושא בשנה שעברה, טען כי הסעיף תוקצב בעשרות מיליוני שקלים יותר משסוכם במסגרת התוכנית הכלכלית והחלטת הממשלה, וכי רשויות חזקות זכו למענקים ללא סיבה.

"הקצאת סכומים בהיקף נרחב לפי נוסחה פנים־משרדית מאפשרת לפקידים ולדרג הפוליטי לצבור כוח רב מול הרשויות המקומיות", סיכם המבקר. גם באוצר מודעים לנושא ומנסים לייבש את התקנה באמצעים שונים. בין השאר דרשו לקצץ את תקציב התקנה ב־40 מיליון שקל לטובת אישור פרק החינוך בדו"ח טרכטנברג. אולם לאחר משא ומתן בין ישי לאוצר, בתיווך סגן שר האוצר איציק כהן, האוצר התקפל.

"הנתונים מעוררים חשד להטיה פוליטית ולשימוש לא ראוי בכספי הרזרבה, באופן שאינו קשור לאיזון התקציבי של הרשויות המקומיות שנהנות מתקציבים אלו", אמרה ל"כלכליסט" ח"כ זהבה גלאון (מרצ), שבלשכתה סייעו בעיבוד הנתונים. "הם מוכיחים שמדובר במכשיר פוליטי, סקטוריאלי ופרוטקציוניסטי. אין היגיון בכך שהתנחלויות ויישובים חרדיים זוכים ל־20% מהרזרבה, בעוד שרשויות ערביות, שנמצאות בתחתית הדירוג הסוציו־אקונומי, מקבלות פחות מכך. עוד פחות סביר שרשויות חזקות מקבלות יותר מ־21% מהרזרבה. על היועץ המשפטי לקבוע קריטריונים שוויוניים להקצאת התקציב".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "הרזרבה ניתנת לפי שיקול דעת השר ולפי המלצת הגורמים המקצועיים כדי לפתור בעיות מיוחדות".