משרד האוצר: בעתיד ניתן יהיה לשקול שינוי המיסוי על כיל

הצעת המחליטים שמתארת את ההסכם שהושג בין האוצר לבין כיל בנוגע לשיקום ים המלח והתמלוגים למדינה הופצה הערב (ה') לשרי הממשלה לקראת הכרעה אפשרית בנושא בישיבת הממשלה הקרובה ביום ראשון בבוקר. לפי ההצעה, "ניתן יהיה לשקול לבצע בחינה של חלקה של המדינה בהכנסות החברה וברווחיה".

בהצעה, שהגיעה לידי "כלכליסט", מתחייבת הממשלה הלכה למעשה לוותר על זכותה לשנות את החוק הקיים ולהטיל מיסוי רווחי יתר על החברה. על פי הצעת ההחלטה, "לאור ההסדר המוצע, על כלל האיזונים שבו ותועלותיו לאזרחי מדינת ישראל, מוצע כי הממשלה תקבע בהחלטה כי היא לא רואה צורך, לעת הזאת, בביצוע שינויים נוספים במדיניותה הפיסקאלית הספציפית בקשר לכריית המחצבים בים המלח לרבות ניצולם המסחרי".

סעיף זה בהצעת המחליטים, שנסמך על חוות הדעת של היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס, קובע למעשה כי הממשלה תצהיר שאין בכוונתה להטיל מס נוסף על כיל מעבר להעלאת התמלוגים שסוכמה בין הצדדים. הצהרה מסוג זה חשובה ביותר לכיל שמעוניינת להסיר את עננת האי ודאות הרגולטורית מעל פעילות החברה. בהודעת משרד האוצר שלשום שפירטה את ההסכם בין המדינה לבין כיל לא נזכר סעיף זה.

עם זאת, אין ההצעה כוללת התחייבות שלטונית מוחלטת שלא לשנות את מדיניות המיסוי כלפי החברה בעתיד. על פי ההחלטה, "בעתיד, לאחר הסרת אי הוודאות בנוגע לחברות המס ולגובה התמלוגים שמשלמת החברה ובחינת מכלול השיקולים הרלוונטיים, ניתן יהיה לשקול לבצע בחינה של חלקה של המדינה בהכנסות החברה וברווחיה. ככל שבחינה כאמור תדרוש שינויים במדיניות הפיסקאלית כלפי החברה, לא תוגבל הממשלה בביצוע השינויים הנדרשים לרבות בחינת הטלת מס רווחי יתר".

במלים אחרות, המדינה אומרת במפורש כי ייתכן שלאחר שתבין בדיוק באיזה שיעור כיל משתפת את המדינה ברווחיה - הנושא יתבהר לחלוטין לאחר שכיל תגיע לסיכום עם רשות המסים כמה מס היא מחויבת לשלם למדינה לאחר תיקון החוק לעידוד השקעות הון לפני שנה - אזי היא תהיה רשאית לשקול להטיל מס רווחי יתר על החברה. עם זאת, בהצעת ההחלטה נכתב כי במצב כזה, כיל תהיה רשאית לחזור בה מהסכמתה להעלות את שיעור התמלוגים מ-5% ל-10% (על ייצור של מעל 1.5 מיליון טונה אשלג בשנה), ולהעביר את הנושא להכרעה בבוררות בין הצדדים.

בנספח האחרון להחלטה מצוין כי בשנת 2012 תקצה המדינה 1.33 מיליארד שקל לטובת השתתפותה במימון פרויקט קציר המלח. סכום זה משקף את שווי השתתפות המדינה במימון הפרויקט מעתה ועד שנת 2030, שבה יפוג הזיכיון שניתן לכיל על משאבי ים המלח.

בהודעת האוצר שיצאה שלשום נמסר כי המדינה תשלם 760 מיליון שקל לטובת מימון הפרויקט, אך בערכים של אוקטובר 2010. כשמוסיפים לסכום זה את עליית המחירים במשק בשנתיים האחרונות, הסכום עולה ל-1.33 מיליארד שקל. השנים בהן הנטל המימוני על כתפי המדינה יהיה כבד יותר יהיו 2013 - 193 מיליון שקל, ושנת 2015 - 112 מיליון שקל.