הצעת חוק: משרד התקשורת יוכל לקנוס את החברות בסכומים המתאימים לעבירות

משרד התקשורת הודיע היום (ד') כי הצעת חוק שהוא מתכוון להגיש בשבוע הבא לוועדת השרים לחקיקה תאפשר להטיל על חברות התקשורת קנסות בגין הפרות רשיונן בהליך שיהפוך את אכיפת תנאי הרשיונות לאפקטיבי יותר.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", במשרד התקשורת סברו כי יש לעדכן את מדרגות הקנסות שהמשרד יכול להטיל על החברות, לאחר שהמנגנון הנוכחי היה מסורבל מדי, ולמעשה לא ניתן היה להשתמש בנשק הקנסות גם במקרים בהם החברות פעלו לכאורה בניגוד לרשיונן.

על פי חוק התקשורת במתכונתו כיום, נתונה בידי מנכ"ל משרד התקשורת כיום סמכות להטיל קנסות על חברות התקשורת בסכומים המורכבים מסכום קנס בסיסי, ועליו סכום הנגזר מאחוז מסוים מהכנסותיה השנתיות של החברה, אך לעיתים הפער הפרופורציוני בין חומרת העבירה לבין הקנס הקבוע בחוק גדול באופן משמעותי. מטרת הדיונים הממושכים בין משרד התקשורת למשרד המשפטים היתה להתאים את מנגנון הטלת העיצומים כך שיתאימו לעוצמתה של הפרת הרישיון, משמע לא להטיל קנסות בהיקף של מיליוני שקלים בגין אי-שליחת חשבוניות למספר קטן של מנויים, למשל.

באוגוסט האחרון פורסם תזכיר החוק, ולאחר קבלת תגובות מצד משרדי ממשלה, החברות והציבור, גובשה הצעת החוק הנוכחית. על פי ההצעה, שסעיפיה ישולבו בחוק התקשורת, מנכ"ל משרד התקשורת יוכל להטיל קנסות שיתייחסו לארבע דרגות חומרה של הפרות מצד החברות, ובהתאם לדרגת החומרה ייקבע סכום הקנס המירבי. המנכ"ל יוכל להטיל קנס שאינו מגיע לסכום המירבי, לפי שיקול דעתו.

ארבע מדרגות הקנסות, המקבילות לארבע דרגות החומרה, יוגבלו לקנסות של עד 2 מיליון שקלים, 4 מיליון שקלים, 8 מיליון שקלים ו-16 מיליון שקלים. סכומים אלו יהוו כאמור את הקנס המקסימלי, אך בפועל ישלמו החברות אחוז מסוים מתוכו, שייקבע לפי חומרת העבירה, ובנוסף אחוז מסוים מהכנסותיה של החברה. בנוסף, המנכ"ל יוכל להטיל קנס בסך 25 אלף שקלים בגין הפרות שאינן מופיעות ברשימה המרכיבה את ארבע דרגות החומרה.

החברות הגדולות ישלמו הרבה יותר מהחדשות

סכום הקנס יקבע כאמור לפי חומרת העבירה, אך גם תוך התחשבות בהכנסותיה השנתיות של חברת התקשורת שתשלם את הקנס, כאשר על חברות המכניסות יותר מ-100 מיליון שקלים בשנה יושתו קנסות גדולים באופן משמעותי מעל חברות המכניסות פחות מסכום זה בשנה. חברות המצויות בשנה הראשונה לפעילותן תשלמנה לכל היותר 230 אלף שקלים כקנס עבור העבירות.

כך, למשל, חברה קטנה הפועלת פחות משנה תשלם על הפרת הוראה הנכנסת תחת המדרגה הקלה ביותר סכום של 29 אלף שקלים, בעוד חברה גדולה תשלם בגין הפרה של העבירה הקלה ביותר כ-200 אלף שקלים ו-0.25% מהכנסתה השנתית.

בדרגת החומרה הקשה ביותר, דרגה ד', מצויים אירועים בהם חברת התקשורת הפרה צו או הוראה של שר התקשורת או שר אחר בהקשר לשירות חיוני שהיא מחוייבת לספק, הפרה הוראה שהתייחסה לפעולות הפוגעות בתחרות, העבירה מידע מסחרי סודי בנוגע למנוי, מסרה לשר או לשלוחיו מידע שגוי, ועוד. בדרגת חומרה ג' מצויות פעולות של אי מסירת מידע לשר או לשלוחיו לצורך ביצוע פיקוח על פעילותה, הפרת השוויוניות בהיצע השירותים ללקוחותיה, אספקת שירות תקשורת שלא הותר לה לספק במפורש ברשיונה וכדומה.

דרגת החומרה ב' מתייחסת להפרות הוראות הרישיון המתייחסות לעיכוב בתחילת מתן שירות למנויים, אי הגשת דו"חות תקופתיים, היעדר רישום תקלות ובדיקות ברשת ועוד. בדרגת החומרה הקלה ביותר, דרגה א', מצויות פעולות של הפסקת או הגבלת שירות למנוי בניגוד להוראות הרישיון, סירוב לנייד מספר טלפון או כתובת דואר אלקטרוני, אספקת שירות שהמנוי לא ביקש לקבל, ועוד.

בנוסף, החוק יאפשר לשר התקשורת להטיל קנסות גם על חברות הטלוויזיה, בסך 100 אלף שקלים, בעוד עד כה נתונה סמכות זו רק ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין ומנכ"ל הרשות השניה. גם על יבואני ציוד תקשורת כגון טלפונים סלולריים, ממירי טלוויזיה וכדומה יוכל המנכ"ל להטיל קנס באותו סכום. הצעת החוק מתייחסת גם להסדרה של פעילות הפיקוח במשרד התקשורת, כך שפעילותה תופיע במפורש בחוק התקשורת ולא תקבל את כוחה מתקנות בלבד.