התשלום של משרד הביטחון למקינזי הוא עבור דו"ח ויישום מסקנות שהגישה החברה בנובמבר 2009 בנוגע לפוטנציאל ההתייעלות בנושאי רכש, בינוי ואחזקה, שלהם מוקדש 40% מתקציב הביטחון. הדו"ח הוצג בזמנו כפרק א' בהליך ההתייעלות, שאמור לכלול בהמשך גם התייחסות ליתר סעיפי התקציב ובעיקר לנושאים הרגישים ביותר - התייעלות בכוח האדם בצה"ל. העבודה על החלק השני של הדו"ח מעולם לא התחילה.

הסכום תפח בשיטת הסלמי

החוזה כלל אפשרות חוזית מובנית להגדיל את היקף ההתקשרות ב־50% באותם התנאים, אך בפועל גדל התקציב מעבר לכך. גורמים במערכת הביטחון טוענים כי היקף המכרז הלך ותפח ב"שיטת הסלמי": "היקף השעות שהוקצב למקינזי לא הספיק, והמכרז הורחב פעם אחר פעם".

נוסף על כך, נטען כי מקינזי לא רק כתבה את הדו"ח, אלא גם ליוותה את הליך היישום שלו בפועל, ברזולוציות הרבה יותר מעמיקות מאלה שקבעה מסגרת המכרז המקורית.

זאת אף שלפי מסמכי ההזמנה הראשונית של המכרז, שיצאו במאי 2008, הכוונה המקורית היתה להגביל את הזוכה כך שלא תוכל ללוות את ביצוע ההמלצות.

ההתקשרות עם מקינזי היא תולדה של הליך התייעלות שנדרש ממערכת הביטחון בדו"ח ועדת ברודט, שקבע לאחר מלחמת לבנון השנייה כי מדינת ישראל לא יכולה לעמוד בכל הדרישות התקציביות של מערכת הביטחון. עם זאת, הוועדה קבעה כי יש להגדיל את תקציב מערכת הביטחון ב־100 מיליארד שקל - בתנאי ש־30 מיליארד שקל מתוכם יגיעו מהליך התייעלות פנימי.

הצעה זולה באופן ייחודי

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "ההתקשרות עם חברת מקינזי נעשתה בהתאם לכללים ובתאום מלא עם הגורמים הרלבנטים. מפאת סודיות מסחרית, אין בכוונתנו להתייחס להיקף ההתקשרות עם מקינזי, וכל פרסום בנושא הוא על אחריות הכתבת בלבד. מערכת הביטחון בשיתוף עם מקינזי בנתה תוכנית התייעלות אשר על פני עשור תביא לחיסכון בתחומי הרכש, האחזקה והבינוי בהיקף של כ־14 מיליארד שקל. הסכום הזה אינו כולל מהלכי התייעלות נוספים שננקטים במקביל בצה"ל ובמשרד הביטחון, ושהביאו כבר לחיסכון של מאות מיליוני שקלים".

ממקינזי נמסר בתגובה: "איננו דנים באופן פומבי בלקוחותינו".