אטיאס: "מאז יולי ירדו מחירי הדירות החדשות ב-7%"
חברי ועדת הכלכלה תקפו את שר השיכון על כך שלא קידם הצעות חוק פרטיות לפתרון משבר הדיור. אטיאס השיב כי: "העיתוי לא התאים" וטען כי רוב ההמלצות של דו"ח טרכטנברג בתחום הדיור כבר מיושמות
"דו"ח טרכטנברג נולד כתוצאה מהמחאה החברתית שבאה בין היתר בעקבות מחירי הדיור. רוב מה שכתוב בדו"ח הן המלצות שהגשנו עוד לפניו", כך אמר היום (ג') שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס בדיון שקיימה ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא משבר הדיור.
השר טען כי הסיבה למשבר היא ההיצע הנמוך לדירות, ואמר כי רוב מה שנכתב בדו"ח כבר מיושם: "הדו"ח שכח את האנשים שלא יכולים להתחיל את החודש. הגשנו הצעה שתאפשר לנו לקבל בכל פרויקט 5% מהדירות לטובת אנשים אלו". חברי כנסת שנכחו בדיון תקפו את אטיאס ושאלו אותו מדוע לא נלחם להעביר הצעות חוק פרטיות שהגישו למען הדיור. על כך השיב השר כי "העיתוי לא היה מתאים".
לדיון הגיע באופן חריג גם שר התיירות סטס מיסז'ניקוב. השר ביקש לעמת את אטיאס עם פרק הדיור בדו"ח טרכטנברג ואמר כי "דוח טרכטנברג זו לא תורה מסיני, אך צריך לטפל בבעיות שהועלו בקיץ".
מיסז'ניקוב ציין כי "חברי ועדת טרכנטברג היו תמימי דעים כי יש לתת עדיפות בזכאות לדירות לאנשים עובדים. כיום מעטים - 37%, מחזיקים את ה-100%, לכן יש אי-שוויון ולכן הייתה המחאה". הערה זאת של שר התיירות חוללה סערה בקרב הח"כים. ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) תקף את מיסז'ניקוב ואמר "מאיפה אתה מביא את הנתונים האלו? זה עובר כל גבול. זה גזענות". שר התיירות ענה לו "זה לא נכון. ח"כ וקנין, אתה למשל תהיה זכאי לדיור. אתה מגיע ל-125% מיצוי כושר השתכרות".
אטיאס השיב לטענות לגבי השמטת סעיף מיצוי כושר השתכרות מהקריטריונים לזכאות לדיור מוזל ואמר "הקריטריון החדש שאנו מציעים זה שלא תינתן עדיפות למשפחות שיש להן יותר משלושה ילדים. המלצנו גם לתת ניקוד ליוצאי צבא, אבל באוצר רצו להכניס מיצוי כושר השתכרות לשני בני הזוג. הנפגעים העיקריים מהמצב לפי ביטוח לאומי אלו השכבות החלשות - 160 אלף משפחות מחוסרות דירה, שלא שפר עליהן גורלן והן לא עובדות. זה לא קשור לחרדים".
אטיאס מתח ביקורת על התקשורת והתרעם כי "מנסים לייצר שנאה בין אוכלוסיות. לא מני ולא מקצתי - החרדים סובלים ממצוקת דיור קשה. לא בנו עבורם 15 שנה. אנו אכן מגדילים את ההיצע לציבור הזה, אך אין הטבות לאף אחד. וועדת טרכטנברג רוצה לכוון למעמד הביניים העובד, אך אם מכוונים לאוכלוסיה מסוימת פוגעים באחרים".
סיעת ישראל ביתנו הציגה בדיון את מסמך ההבנות בנושא אימוץ דו"ח טרכטנברג. במסמך, עליו חתומים ראש הממשלה ושר האוצר, מתחייבת הסיעה לתמוך בדו"ח בתמורה להקמת 4,000 יחידות דיור לקשישים בין השנים 2015-2012. עוד נקבע במסמך כי 'מיצוי כושר השתכרות' ייקבע כתנאי סף ל-80% ממכסת הדירות שישווקו במסלול המחיר למשתכן, סעיף אליו מתנגד שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס. עוד צויין במסמך כי יוגדל הסיוע לאוכלוסיית חיילים משוחררים בהדרגה ל-20 אלף שקל לחייל בשנת 2016.
ירידה של 7% במחירי הדירות יד שניה
מנתונים שהציג אטיאס בדיון עולה כי בשוק הדירות יד שניה נרשמה מאז אפריל ירידה של 7% במחיר הדיורת, ובשוק הדירות החדשות נרשמה ירידה דומה מאז יולי. אטיאס ציין כי לפי השקפתו יש להמשיך להציף את המשק בקרקע לבניית דירות בשנים הקרובות. הוא דיווח כי כיום מתכנן משרדו הגדלת מלאי הקרקעות באמצעות ביצוע עבודות תכנון בהיקף של למעלה מ-100 מיליון שקל, וכי המשרד חתם על הסכמים בהיקף של מיליארד שקל לביצוע עבודות פיתוח כדי לקדם בנייה למגורים.
אטיאס מסר כי רק 16% מהתקציב לסיוע במשכנתאות נוצל השנה, וחזר על הנתון לפיו במהלך העשור האחרון קטן מלאי הדירות בדיור הציבורי בכ-35,000 יח"ד. עוד מסר השר כי כ-2,000 משפחות שנמצאו זכאיות לדיור ציבורי על ידי המשרד וכ-9,000 משפחות עולים אשר אושרו על ידי משרד הקליטה אינן מקבלות כיום מענה, וכי גם לאחר שאדם נמצא כזכאי לדיור ציבורי, אין הדבר מבטיח כי אכן יקבל דירה. "אלו משפחות עובדות, שהמדינה התחייבה בפניהן בכתב כי הן זכאיות לדיור ציבורי אולם אין כיום דירות דיור ציבורי עבורן", אמר אטיאס לחברי הוועדה.
השר דיווח משך ההמתנה הממוצע לדיור ציבורי במרכז הארץ עומד על 5-10 שנים ואף למעלה מכך. בזמן ההמתנה מקבלות המשפחות סיוע חודשי בשכ"ד בגובה של 1,550-1,250 שקל המהווים 26%-40% מגובה שכ"ד הממוצע. אטיאס הציע כי גובה הסיוע בזמן תקופת ההמתנה יהיה בשיעור של 80% משכר הדירה הממוצע לכלל הממתינים בתור עד לקבלת הדירה בעלות של 30 מיליון שקל. עוד הציע כי משרדו יקבל תוספת של כ-420 מיליון שקל לתקציבו על מנת להשוות את הסיוע הניתן לרמתו הריאלית בשנת 2002.
