דו"ח המבקר על מכון התקנים: כשלים בפיקוח מוצרים מיובאים ובאישור תווי תקן

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שערך ביקורת במכון התקנים בחודשים אפריל-אוקטובר 2010 מצא שלל כשלים בהתנהלות המכון. בין היתר נצא כי מאות תקנים ישנים, חלקם משנות ה-80 וה-90, לא אושרו מחדש בשל היעדר מעקב ובקרה באמצעות מערכת ממוחשבת.

עוד מצא המבקר ליקויים רבים בבדיקות

בנוסף מצא המבקר כי במהלך העשור האחרון גדל הגרעון של אגף הבניין במכון פי ארבעה, והגיע בשנת 2009 לשיא של 20 מיליון שקל. בשנים האחרונות נעשו נסיונות הבראה לאגף שלא צלחו, וזאת על אף שבשנת 2010 פעל המכון לצמצום הגרעון השנתי שפחת ל- 14 מליון שקל. המבקר קבע כי משאבי המכון שנועדו בין היתר לכתיבת תקנים חדשים, לשיפור השירות ללקוחותיו ולשדרוג מעבדותיו, הועברו במשך השנים לטובת כיסוי הגרעון של אגף הבניין.

המבקר קבע כי מן הראוי שמשרדי התמ"ת והאוצר, הוועד הפועל והנהלת המכון יבחנו דרכים להבראת אגף הבניין.

כמו כן, מצא המבקר ליקויים בהליכי ההתקשרות של המכון עם היועץ המשפטי שלו (עו"ד יורם סמואל ט"ל), המכהן בתפקיד למעלה מ-30 שנה. "התנהלות המכון בכל הנוגע להתקשרות בעניין שכר טרחה עבור טיפול בהיטל פיתוח של עיריית תל אביב נעשתה בניגוד לתקנות חובת מכרזים" קבע המבקר. עוד נמצא כי התקשרות המכון עם חברת הדרכה בשנת 2007 נערכה ללא מכרז.

כשל נוסף שמצא המבקר הוא בייצוג חסר של הממשלה בוועד הפועל של מכון התקנים, הקובע מדיניות המכון, מאשר תקציבו ובוחר את המנכ"ל שלו. הוועד מונה 28 נציגים ביניהם נציגי הממשלה ונציגי ארגונים שונים כגון התאחדות התעשיינים, התאחדות הקבלנים ועוד. חוק התקנים מחייב שלושה נציגים מטעם הממשלה, אך בוועד כיהן נכון לשנת 2010 נציג אחד בלבד. "היעדר ייצוג כנדרש בוועד הפועל עלול לפגוע הן בשמירה על האינטרסים של המדינה במכון והן בפיקוח ובבקרה שלה על התנהלתו" קבע המבקר.

ועדת טרכטנברג הציעה לבצע רפורמה מקיפה במכון התקנים, בין היתר הומלץ על אימוץ של תקינה בינ"ל תוך שנתיים, ביצוע תיקון חקיקה שיקבע תנאים בהם כאשר תקן בינ"ל החל על מוצר המיובא לישראל משתנה, השינוי יאומץ באופן אוטומטי בתקינה הישראלית אלא אם ועדה מיוחדת תקבע כי יש לבצע התאמות לצורך האימוץ. עוד הוצע לעגן בחקיקה כי לא ניתן יהיה לקבוע שתקן מקורי יהיה תקן רשמי אלא לאחר שהובהר כי אין תקן בינ"ל שניתן לאמץ במקומו. כן הוצע לאמץ את המדיניות האירופית ולהרחיב את מתן האישורים על בסיס הצהרת יבואן וזאת לצד התאמות בדין הישראלי שיגבירו את הפיקוח על אותן הצהרות, ולפעול על מנת ליצור איזון טוב יותר בין נציגי הצרכנים היבואנים והתעשיה המקומית בועדות התקינה.

בשלב זה נדחתה ההצבעה על פרק זה, ולא ברור מתי יעלה לדיון. שר התמ"ת שלום שמחון הביע הסתייגותו מהרפורמה המוצעת המכון התקנים בכנס איגוד התעשייה הקיבוצית שהתקיים לפני כשבוע וחצי באומרו כי "לא נאפשר הצפת השוק הישראלי בזבל".

ממכון התקנים נמסר בתגובה: "עוד בטרם החלה הביקורת, איתר מכון התקנים הישראלי את הממצאים עליהם מצביע מבקר המדינה והחל בטיפול בהם. הטיפול בממצאים הסתיים במהלך תקופת הביקורת.

עם כניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש דני גולדשטין, נעשו פעולות רבות להדוק הפיקוח, הבקרה והמידע על כל הנושאים שבאחריות המכון. אנו רואים הישגים גדולים מאוד הן ביישום הנהלים והן בתהליכי העבודה והפיקוח. רובם ככולם של הפעולות, נותנות מענה לאמור בדו"ח זה כפי שצוין גם בדוח מבקר המדינה.

המכון מודה למבקר המדינה על הביקורת הבונה".

על חשבון המכון

המבקר המדינה מצא עוד כי בחודש נובמבר 2008 נסע יו"ר המכון לשעבר, עמיקם בן צבי על חשבון המכון לכנס מקצועי בברזיל. אלא שבתום הכנס הוא המשיך לארה"ב לביקור פרטי, ואת כרטיס הטיסה בעלות של כ-25 אלף שקל שילם מכון התקנים, במקום עלות של 13,800 שקלים. מבקר המדינה הדגיש כי בן-צבי לא דיווח כלל על הנסיעה הפרטית והמליץ למכון לדרוש ממנו להשיב את החלק היחסי שייקר את עלות כרטיס הטיסה, בשל נסיעתו הפרטית לארה"ב.

בדו"ח כתוב שהמכון מסר בתשובתו כי ועדת הכספים של הוועד הפועל החליטה ב-5.5.11, שעל ראש המכון להחזיר למכון את סכום ההפרש בין עלות נסיעתו לעלות נסיעת המנכ"ל דאז.